סקר מעניין על כתיבה (מתאים לכל מי שכותב/ת).

[ריפקא]

אני מכריחה את עצמי לשבת ולכתוב
לסגור את הרשת ואת כל התוכנות שמפריעות
לא לחשוב על כלום
ולכתוב את מה שאני חושבת
וזה מאד קשה- ולכן אני מכריחה את עצמי.
ובשעות האלא שאני יושבת כי "את חייבת" אז יוצאים הדברים הזורמים והיפים.
מענין באמת...

כמובן כמובן שנמצאים בסערת רגשות אז הכל נכתב יותר טוב ומשובח במיוחד כשזה משהו שקרוב לעולם.

 

[שטייגען]

לחץ...

 

[מנוחהלה]

אח---
ההשראה של השעות הקטנות של הלילה---
מעולה לציור, לאומנות ולכתיבה כמובן!

 

[קול דממה]

כל היום מתמלאים בידע תובנות ומחשבות
הערב או הלילה זה הזמן שמתאים לפרוק הכל על המקלדת

 

[spich]

הלילה הלילה...
כשאני מתחילה לכתוב, אין לי שמץ מושג מה תהיה המילה הבאה.
כשאני קוראת את הסיפור\הכתבה,
אני פשוט מרגישה כמו העט.
באותה מידה שאני אחזתי בו והכתיבה בעצם "שלו"
כך אני מן צינור משמים לתוכן המדהים והמרתק שאין לי שמץ מושג מהיכן בא...

אגב, זו אחת הסיבות שקשה לי לזהות דברים שאני חיברתי.
יכולים להראות לי תכנים שגורמים לי להתלהבות ומדגדגים בקצה המח,
ולוקח הרבה זמן עד שאני קולטת שיש לי חלק בהם...
להודות להשם ולבקש הלאה!

 

[חוח]

בלילה.... אז הכתיבה שופעת, הרעיונות שוטפים והתאורים ציוריים ועמוסי רגשות לעייפה. (תרתי משמע....)אין כל ספק.
אני לא זוכרת בשם איזה רב, אך ישנו משפט שהזדהיתי איתו עד מאד, שצוטט בספר "לבנת התחביר" : "אנשים פוחדים משני דברים. מחושך, ומלהיות לבד. הם אינם יודעים כי בשניהם מקור כל העוז וההשראה.."
מסכימה עם כך מנסיון של כתיבה לילית מרובת השראה.

 

[ybk]

אמצע הלילה, כולם ישנים, הכל שקט,
ואז, בשקט הזה, אם מקשיבים טוב אפשר לשמוע את הקול הפנימי הקטן הזה שלא הצלחנו לשמוע ברעש של היום,
מסיק מסקנות, הוגה מחשבות, משחזר כל מיני אסוציאציות שמעלות רגשות ותחושות...
זה הזמן לעבד את כל מה שעבר עלינו היום ולהוציא ממנו את תמצית היצירתיות, זה הזמן שבו המוזות מרקדות על גבי הדף או המקלדת ועושות בהן פלאים

 

[אידינע]

ואז, בשקט הזה, אם מקשיבים טוב אפשר לשמוע את הקול הפנימי הקטן הזה שלא הצלחנו לשמוע ברעש של היום,
מסיק מסקנות, הוגה מחשבות, משחזר כל מיני אסוציאציות שמעלות רגשות ותחושות...

היינו, לא הלילה גורם, אלא ההתנתקות מהפרעות להאזנה לקול הפנימי.
אפשר לעצור ולהתנתק במודע.

כשאפשר.

 

[ybk]

כשאפשר...
בא נאמר שבמרוץ הדי מטורף של בית-ילדים-עבודה ושאר ירקות לא מכירה הרבה הזדמנויות להתנתק ולעצור רגע...בטח לא בחופש

 

[יוודית]

לילה....

 

[מרציפן]

ואם דיברו על פריקה אז עומס רגשי , אירועים נוגעים ומסעירים מביאים למערבולת הדוחפת לכתיבה,
אירועים משמחים, מפחידים , מרגשים ומעציבים הכל מכל כל..

וזה קורה כל פעם בזמן אחר,
פעם כתבתי בשעת שקיעה, ופעם בחצות הליל, פעם אחר הצהרים סתמי,
ובעיקר בלילות ..

לעיתים זה יהיה סתם מלל נשפך , ואנכי לא אדע מה רשום בו...
לפעמים כמין מכתב למישהו ,
ובעיקר בעיקר שירים וקטעים פובליציסטים,

כשים המחשבות והרגשות גואות, והכל שם בפנים מסתחרר אזי מספיק עוד משהו קטן לדחוף את הכל בשוונג ........ ו............
וכל הסתימה משתחררת בבת אחת ........

בפוטנציאל, אולי בכל זאת תעלי משו???

 

[ש. צ. וינמן]

הטריגרים שלי הם:

- אתגר, בואו נראה איזה משפט טוב יצא, שיר חזק....
- לחץ של זמן.
- מחוייבות ליעד מסויים.

אבל רק בשקט, בשקט, בשקט.
לא יכולה בלי השקט, ולא משנה באיזה שעה מן היממה.

 

[מריומה~]

בפוטנציאל, אולי בכל זאת תעלי משו???

תודה.
מחכה לחופש האמיתי שיהיה לי זמן.

מקווה שאצליח להשחיל זאת בשבוע הקרוב.

 

[אילתי]

שאלה טובה ומאתגרת, הכתיבה אצלי היא בעיקר ספונטנית וברור לי שאם אחשב סטטיסטית אז אחוז נכבד מהכתיבה התבצעה בלילה.

 

[tedy]

ענין של תקופות, איזה זמן הוא הכי רגוע לנפש ולדעת.
מתי הכתיבה היתה הכי טובה? כשידעתי למי אני פונה באופן ברור,
ומה המסר שיש לי לומר.
מה שקורה אחר כך בדף זה כבר ממש ללא התערבות, זה מה שהעט(או המקלדת) הריצה.

 

[יועץ_סתרים]

הכתיבה עצמה היא עניין די טכני. אבל להגיע לכתיבה, זה מאמץ לא קל. כלומר, יכול להיות ש70 אחוז מזמן "הכתיבה" יהיה דווקא זה שבו הידיים לא נוגעות במקלדת.

אז כן, אם יש דד ליין, זה יקרה בכל מצב.
אבל הזמן המסוגל לכתיבה הוא - כשהעולם נוחר.
"כשהתותחים רועמים -החוקים שותקים" אמר קיקרו, במה שהפך ל"כשהתותחים רועמים - המוזות שותקות", ומכלל לאו, אתה שומע הן. כשהתותחים שקטים, המוזות רועמות

 

[ציפורת הנפש]

לא צוין איזו כתיבה. אישית או כמקצוע.
כתיבה אישית - בעת הצורך, בעומס רגשי או נפשי.
כתיבה מקצועית - בד"כ מאוחר מאוד ביום, על הבוקר או כשיש תשלום ענק על העבודה - ואז הזמן לא משנה...

 

[דוכסוסטוס]

אחרי ספרי דוד זריצקי בשעות דמדומי ערב לצלילי חליל שקט - אז מופיעה ההשראה הברוכה

 

[תא]

בעיקר מאוחר בלילה... אלא אם כן צץ לי רעיון מבריק באמצע היום