מבוא לסקביאס
סקביאס (בעברית, גרדת) היא מחלת עור מדבקת שגורמת לגרד עז בעור. המחלה נגרמת על ידי חרק זעיר המכונה 'סרקופטס סקבי' (Sarcoptes scabiei) אשר חודר לתוך העור.במרבית המקרים הדבקה בסקביאס מתרחשת באמצעות מגע ישיר בין אדם לאדם, אולם תיתכן גם הדבקה עקיפה, על ידי מגע עם בגדים או כלי מיטה נגועים בחרק.
מחלת הסקביאס נפוצה במיוחד במדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה וגישה מוגבלת לשירותי רפואה. מחקרים מלמדים כי 1 מכל 1000 איש יפתח סקביאס מדי חודש. בישראל, קיים קושי לאמוד את מספר המקרים המדויק, מאחר שהמחלה מטופלת באופן עצמאי על ידי חלק ניכר מהנדבקים, ללא פנייה לרופא.
המחלה נפוצה יותר בקרב נשים וילדים, ובעיקר במוסדות כמו הצבא ובתי אבות.
רוב ההתפרצויות של המחלה מתרחשות בחורף, מאחר שבעונה זו אנשים שוהים יותר בבית, באופן שמאפשר הדבקה.
כיצד מתרחשת הדבקה?
חרקי הסקביאס אוהבים חום וריח. החרקים ניזונים משברי רקמה ומנוזלים שבשכבות העור החיצוניות. חרקי הסקביאס חופרים בעור ואוכלים בעזרת הפה והרגלים הקדמיות. תוך כדי התקדמות תהליך האכילה והחפירה הם מעמיקים את המחילות שלהם בעור, עד כדי כ- 0.5 מ"מ ביום.מדי יום, מטליות הנקבות 2-3 ביצים במחילות בעור. לאחר 3-4 ימים בוקעות מהביצים לרוות (larva), שהם חרקים צעירים. הלרוות נודדות לשטח פני העור ושוהות שם ב"כיסים" שטחיים עד לבגרותן.
חרקי הסקביאס מעדיפים אזורים חמים ועתירי קפלים בעור, כגון האזורים שבין האצבעות, מתחת לציפורניים, סביב הישבן ובקפלי החזה. הם נוטים להתחבא גם מתחת לרצועת השעון, ותחת צמידים וטבעות.
ברוב המקרים המחלה אינה חמורה, אולם תחושת הגרד כרוכה באי נעימות, ועלולה לפגוע באיכות החיים.
הטיפול בסקביאס הוא באמצעות תכשירים חיצוניים. קיימת חשיבות רבה לטיפול בכלל בני הבית על מנת לעצור את ההדבקה.
בחלק מהמקרים יתכן זיהום משני של העור, בעקבות התפתחות דלקת.
סקביאס בעל גלדים (Crusted scabies)
זוהי צורה חמורה יותר, אך נדירה יחסית, של המחלה. סקביאס בעל גלדים מתפתח כאשר כמות החרקים בעור מגיעה עד כדי אלפים ואף מיליונים.סקביאס בעל גלדים פוגע בעיקר בקשישים ובאנשים שמערכת החיסון שלהם ירודה, ובכלל זה נשאים של נגיף האיידס.