באירוע מסוים שנערך לזיכרון על השואה, נאמר על ידי החזן תפילת קל מלא רחמים שחוברה (ע"י הרה"ר) על השואה.מה זה מביא לקרוא כל הספרים הקדושים האילו, אנו כל כך דור חלש, זה לא מביא שמחה וכדו'
אולי אני טועה
אני מדבר רק מה שזה עשה לי לא טוב על הלב לא אוכל לפרט,
בוודאי שצריכים לזכור אבל לילך ולחפש ספרים שמדברים על זה
ובכל אופני המיתות ושריפות בשביל מה???
אבל בוודאי שצריכים דעת תורה על זה
לאחר התפילה ניגש לחזן פרופסור מכובד והעיר לו שאמנם הוא מאד נהנה, אבל המילים "שנהרגו ונטבחו ונשרפו וכו'" הם יותר מדי בשבילו.
"גם בשבילם" השיב החזן "כנראה שזה היה יותר מדי".....
אין ספק שזה לא קל לקרוא את התיאורים האלו, אבל אם יש חובה לזכור, אין משמעות לזכירה אם אתה לא זוכר כמו שצריך.
מדובר בסך הכך לקרוא תיאורים, נכון, הם מזעזעים ומעוררי חרדות. אבל לא נורא אם אדם בוגר יקרא את זה ואולי יבין אלפית ממה שעבר על סבא שלו לפני כמה עשרות שנים.
ואגב, הספרים האלו לא קדושים משום כיוון.