שיתוף - לביקורת סליחה ילד.

[להתחבר נכון]

ב"ה

בעומדי מולך מוצא אני עומד מולי,

איש זר.

ילד מושפל,

רווי כאב,

מלא תשוקה,

חסר מנוחה.

ילד תועה, נשמה אבודה.

אין מצב,

מנסה להתעלם,

זה לא אני.

וממשיך להאשים.



בדברי איתך, אבל, השקר מורגש,

ומאיש זר הופך לאח – זר.



הכעס על אותו הילד גובר,

זוז לי כבר מהדרך,

הקרביים מתהפכות דומה שצלעותיי סוגרות עלי,

אך לא אסכים,

אלחם בו עד זוב,

עד שיסולק בבושת מדרכי.



לא.

זה לא אני,

אין מצב.

שווא ימתין עד ערב,

לא אכיר בו לעולם,

זה הרי לא אני.



בעומדי מולך, אבא, ביקשתי רחמים כילד.

בעודני שונא אתו, את הילד,

לא הבנתי מדוע אינך עוזר לי,

מה אני לא עושה נכון?



מיהו אותו הילד בכלל?

מה זה?

שאלתי.



פתאום קרו דברים,

התחוללו שינויים,

נפתחו שבילים.



אהה....

אם כך זה,

אז לא צריך את הילד.





ושוב ניצב אני יום יום,

עומד מולך,

ורואה אותו......

נעמד שם בצד,

מבויש ומובך,

פצוע וחבול,

עומד.



נכנעתי.



סליחה ילד,

סליחה אבא.













​

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

וואהו!

 

[Talya kadosh]

אחד הטובים.