סכנות לנשים במקומות עבודה

[מרשימה]

אצלינו בסמינר (מהסמינרים הסגורים בארץ) הביאו מישהי מהשטח לדבר וזה היה ממש מוצלח.

 

[עוד אחד]

אצלינו בסמינר (מהסמינרים הסגורים בארץ) הביאו מישהי מהשטח לדבר וזה היה ממש מוצלח.

פעם הביאו אחת מהשטח לסמינר חשוב לדבר על הנושא, אחר כך באו בתלונה חריפה שהיא דיברה על אופן התכתבות נכון במייל, איך העיזה להכניס מושגים לתלמידות...

 

[עוד אחד]

זה לא נכון לגבי מקומות עבודה, אין צורך במאבקים! חשוב להסביר לבנות לעשות הפרדה רגשית ומעשית מהעובדים (והעובדות!) האחרים, ולהתנהל מולם טכנית בלבד.
חשוב מאוד גם לא לעבוד לבד בתוך סביבה חילונית, כי הטבע האנושי מחפש חברה, וזה יהיה מאוד קשה לביצוע.

זה נכון לגבי מקומות עבודה, להבין שעל עקרונות לא מוותרים גם במקרה של אי נעימות
אם יש ערב גיבוש מעורב או גובל בפריצות/ניבול פה לא להופיע גם אם זה כרוך בעימות מול הבוס
אם הוא מבקש להגיש שתיה ולהיות נחמדה, להתייעץ עם מורה הוראה ולפעול על פיו גם אם המעסיק יחמיץ פנים
עוד דוגמאות? לא חסר..
וברור שזה לא סותר את החובה ללכת בדרכי נועם כשאפשר, דברי חכמים בנחת נשמעים

 

[קפוצון]

מצרפת לאשכול שהיה פה :
http://www.prog.co.il/forum/איש-את-רעהו/306903-בעיות-הלכתיות-במקומות-עבודה

 

[מלינקה]

לא לנסות להחזיר בתשובה את הצוות ולא להכנס לדיוני השקפה, אפשר להפנות להדברות וכד'
כמובן לייצג בכבוד
מחזקת את מה שכתבו לפני- לבסס בבנות יראת שמים אמיתית אמונה, אמונת חכמים כדי שתוכלנה לעמוד בנסיונות.
חשוב לדאוג לתדלוק עצמי ע"י הרצאות, תפילה,
אם מתעוררות שאלות- אפשר למצוא את מי לשאול ולקבל תשובה.
אני עובדת במקום חילוני לגמרי (שאלנו רב) ומרגישה צורך לברך בכל יום - "שעשני חרדית"
רואים באיזה זבל הם חיים ומרגישים ביתר שאת שאנו חיים בגן עדן בעולם הזה

 

[יראת]

אני מבינה את הדילמה:
למי שלא חשבה ללכת לעבוד במקום חילוני, לא כדאי לדבר על זה, כי זה נותן לגיטימציה.
מאידך, בנות נופלות מאיגרא רמה לבירה עמיקתא.

בת שלא יודעת איך נראה אינטרנט, פתאום הכל בבת אחת.
ללא הכנה - זה נורא.

המענה, לדעתי, צריך להיות ליווי בקליטה. כמו שיש לפרחי הוראה -
המשך מפגשים בסמינר בשנה הראשונה לעבודה.
ושם לדבר מה שצריך.

 

[ינשופי]

זה נכון לגבי מקומות עבודה, להבין שעל עקרונות לא מוותרים גם במקרה של אי נעימות
אם יש ערב גיבוש מעורב או גובל בפריצות/ניבול פה לא להופיע גם אם זה כרוך בעימות מול הבוס
אם הוא מבקש להגיש שתיה ולהיות נחמדה, להתייעץ עם מורה הוראה ולפעול על פיו גם אם המעסיק יחמיץ פנים
עוד דוגמאות? לא חסר..
וברור שזה לא סותר את החובה ללכת בדרכי נועם כשאפשר, דברי חכמים בנחת נשמעים

ברור שלא לוותר על עקרונות! אבל גם לא להגרר למאבקים מיותרים! הודיעו על ערב/יום גיבוש? את מודיעה בעדינות שזה לא מתאים לך, אף אחד לא יכריח אותך לבוא, במיוחד כשאת נשארת לעבוד כשכולם חוגגים... לגבי הגשת שתיה- זה קשור בעיקר לעבודות מזכירות- כאלו דברים צריך לסכם מראש.
כשיש אספה מקצועית- כמובן חובה להשתתף, אבל כשעוברים לשלב הכיבוד הקל, להסתלק בשקט מהשטח... (אפשר להפטיר באגביות "אני מאוד עסוקה, חייבת לחזור לעבודה" או משהו דומה) האחרים רק ישמחו שאת משאירה את הכיבוד להם...
הרעיון הוא- מה שפחות לעורר פרובקציות, להתנהל בשקט לפי העקרונות שלך.
כשהבוס יראה שאת מקצועית, אדיבה ויעילה בתחומי העבודה, יהיה לו הרבה פחות אכפת מהדברים האחרים.
כמובן שצריך הרבה סיעתא דשמיא!!!

 

[מרשימה]

ברור שלא לוותר על עקרונות! אבל גם לא להגרר למאבקים מיותרים! הודיעו על ערב/יום גיבוש? את מודיעה בעדינות שזה לא מתאים לך, אף אחד לא יכריח אותך לבוא, במיוחד כשאת נשארת לעבוד כשכולם חוגגים..

זה לא מדוייק
יש מקומות שחשוב מאד להנהלה שכולם יבואו לימי גיבוש וכמעט מכריחים לבוא.

 

[ללי הופמן]

לכן גם החיים בעצמם. לגור בבניין עם שכנים למשל, או לשבת על ספסל בגינה עם שכנה פחות רוחנית- זו סכנה.
ולכן אם נחנך את הבנות לחוות את החיים בתוך מסגרת מאד מצומצמת (רק מי שהוא ברמה שלי בדיוק ולא סטנימטר מעבר) נהייה בסכנה רוחנית עצומה.
לעומת זאת, אם נחנך אותן להתחבר לפנימיות שלהן ולבנות אותה ללא תלות בסביבה. לא להתעסק כל כך הרבה בסגרת של החיים שלהן ולא להשוות את עצמן ולקטלג את האחרים ללא הרף, אולי נזכה שהן תצלחנה לשמור על עצמן ועל האישיות המוגדרת שלהן בצורה טובה יותר.

יפה. לכך התכוונתי.

 

[ציבי פרקל]

בתור אחת שעובדת בחברה חילונית אני יכולה להעיד שלפעמים יותר קל בלי חברה חרדית בכלל מאשר עם אחת חרדית ש "נפתחו לה העיניים".
וכן, גם במקומות חרדיים יש הרבה בעיות. ולא חסר מקומות חרדים שעובדים שם גברים חרדים, ומשום מה יותר קל לעבוד עם גבר חילוני, מניסיון

ואולי הגיע הזמן להעלות את הנושא- למה במקומות עבודה חרדיים משלמים חצי?? ולמה אני ברחתי ממקום עבודה כזה בגלל יחס ותנאים?

 

[שרה100]

לא קראתי מה כתבו מעלי.
אבל לדעתי זה נושא שחיבים לדבר איתם.
ולא דוקא ליציאה לעבודה למקום חילוני.

עבדתי במקום חרדי ומניסיון זה לא פשוט בכלל.
חוץ מיזה צריך ללמד את איסורי יחוד.

יש ספרון שנקרא מפתח הברכה של הרב לוגסי
יש שם פרק מיוחד לעניני עבודה וכו'
אם תרצי אוכל לסרוק לך חלק. ממליצה לך לראות כי יש הלכות למעשה.

 

[רפ]

לכן גם החיים בעצמם. לגור בבניין עם שכנים למשל, או לשבת על ספסל בגינה עם שכנה פחות רוחנית- זו סכנה.
ולכן אם נחנך את הבנות לחוות את החיים בתוך מסגרת מאד מצומצמת (רק מי שהוא ברמה שלי בדיוק ולא סטנימטר מעבר) נהייה בסכנה רוחנית עצומה.
לעומת זאת, אם נחנך אותן להתחבר לפנימיות שלהן ולבנות אותה ללא תלות בסביבה. לא להתעסק כל כך הרבה בסגרת של החיים שלהן ולא להשוות את עצמן ולקטלג את האחרים ללא הרף, אולי נזכה שהן תצלחנה לשמור על עצמן ועל האישיות המוגדרת שלהן בצורה טובה יותר.

לא הבנתי, זה נכתב בציניות?
איך אפשר להשוות את הסכנה הרוחנית במקום עבודה חילוני לסכנה של ישיבה בספסל בגינה עם שכנה שהיא פחות רוחנית?

 

[רשל]

צודקת בהחלט זו שכתבה שלגור עם שכנים ברמה רוחנית פחותה זו סכנה , אבל זה לא אפשרי ומציאותי לחיות בתוך מסגרת מצומצת כי הזה לא הולך ככה בחיים....
כמו שלעבוד עם בוס חילוני זו פחות סכנה לדעתי מאשר עם בוס חרדי מנסיון! (לא מדברת על סביבת עבודה)
שאת יודעת שיש גבול של אני חרדית והוא חילוני ויש ביננו מרחק זה הרבה יותר קל לשים את הגבול מאשר ששתינו חרדים ואולי אפילו מאותה הקהילה לפעמים הגבול קצת מטשטש.
צריך לדעת לחנך שגם מי בתוך ה"היימש" צריך לשמור על גבולות

 

[בת חורין]

מנסיוני הלא מאוד ארוך אבל נטוע עמוק בשטח

בהתחלה כמו כולן גם אני חטפתי הלם תרבות ממה שקורה בעולמנו המשוגע.
אבל ההשקפות שלי כבר היו כ"כ חלק ממני, מתוך רצון ובחירה (וחוויה), שלא היה שום מקום
לחשיבה מחודשת חלילה.

מה שכן, זה דווקא הקרירות שמזדחלת לך לתוך הלב, מבלי שאת שמה לב בכלל.

מה שמציל אותי זה לעצור בתוך החיים האלה, ולחשוב עליהם, לנסות להתחבר, לדבר עם ה'.

שהקב"ה ירחם עלינו ויביא כבר גאולה

 

[חנה4]

אני עובדת במקום חילוני.
ויכולה לומר שאני מרגישה בטוחה כאן, יש לי אינטרנט מסונן.
לא נכנסת לשיחות השקפתיות, משתדלת להיות נחמדה ותו לא.
כבר כמה שנים ככה, וזה עדיף מחברת חרדיות שאינן מספיק חזקות (מנסיון רב).

 

[giligil]

אני עובדת במקום חילוני.
ויכולה לומר שאני מרגישה בטוחה כאן, יש לי אינטרנט מסונן.
לא נכנסת לשיחות השקפתיות, משתדלת להיות נחמדה ותו לא.
כבר כמה שנים ככה, וזה עדיף מחברת חרדיות שאינן מספיק חזקות (מנסיון רב).

מה את עושה עם הימי גיבוש למיניהם?
התחלתי לעבוד לא מזמן בחברה חילונית.. והתחילו לדבר על זה...
אני בדילמה!

 

[תאורת חרום]

מה שאני שמעתי שבעיקרון לא הולכים (אם יש חרדיות שהולכות זאת בעיה קשה ועדיין אפשר להתעקש) ובפרט אם יש אוכל שזה יותר חמור, אפילו כשר.

 

[מנגנת]

שום עיקרון. הכל תלוי.
תעשי מה שאת חושבת שמתאים לך ולעקרונותיך ולסיטואציה. אל תעשי מהומות על לא דבר, ואל תכניסי את עצמך למקומות שאת לא מעונינת להיות בהם.
ואל תנסי לעמוד בעקרונות תלושים שציטטו לך.
כן, יש מקרים שצריך לקבל החלטה לבד ולשקלל את הנתונים. אין בזה תקנון.
בהצלחה.

(אחת שעובדת בחברה חילונית ובקבוצה הטרוגנית, ובחלק מהדברים משתתפת ובחלק לא)

 

[פרוגיוזרית]

שום עיקרון. הכל תלוי.
...
כן, יש מקרים שצריך לקבל החלטה לבד ולשקלל את הנתונים. אין בזה תקנון.

יש הלכה. ויש שאלת חכם. לא כל דבר נכון להחליט לבד.
אני לדוגמא לא יוצאת לשום ארוע חברתי משום סוג שהוא, ולא משנה כמה התאימו אותו במיוחד כדי שחרדיות יוכלו להשתתף ואין בו שום פסול, כי שאלתי וכך הורו לי.

 

[shuki53]

לגבי מה שהזכירו זהירות מהדכנים אני רק רוצה להוסיף סיפור שאבי סיפר על משפחה שאני מכיר סיפור לפני בערך 35 שנה
משפחה מהרצליה שחזרו בתשובה ורצו לעבור לבני ברק והלכו לסטיפלער לבקש ברכה והוא אמר להם תיזהרו מהשכנים שאנשים חושבים שבמקום חרדי לא צריך להיזהר מהשכנים
והם עברו לבני ברק ובאמת היה להם שכנים שהשפיעו לרעה על הילדים
וזה היה לפני 35 שנה
היום המצב לפעמים הרבה יותר גרוע