סיפורים פיקנטיים על מרן ראש הישיבה זצוק"ל

[נחמי ווייס]

סיפר גיסי שלמד אצלו בישי"ק פונובי'ז:
באחד הימים תוך כדי השיעור, באמצע הסוגיא, שאל לפתע הרב שטיינמן את הבחורים 'מה הברכה שמברכים על מסטיק?', הבחורים שלא הבינו מה קרה ובמה זה קשור לסוגיא, חשבו שאולי בכל זאת יהיה פה איזה הברקה שתקשר את הנושא לסוגיא, וניסו כל אחד את כוחם בהעלאת צדדים לכאן ולכאן. לאחר כמה דקות פתאום הרב שטיינמן המשיך את השיעור כאילו לא הייתה סערה ולא ענה כלל תשובה. הבחורים שוב לא הבינו מה קרה.
לאחר השיעור התברר שאחד הבחורים לעס מסטיק, הרב שטיינמן לא רצה להעיר לו בפומבי, ובמקום זאת העלה את הנידון, תוך כדי הדיון הבחור פתאום קלט שהוא מכוון איליו ומיד הוציא את המסטיק מהפה, באותו רגע חזר הרב שטיינמן להמשך מסירת השיעור.

 

[גלבוע]

====

 

[עיגול רבוע]

אחד ניגש אליו ואמר בקול "הראש ישיבה, ברכה ליראת שמים", ענה מרן: אמן וכן למר.

אמיתי ?
מדהים !
מה המקור ?

סיפר גיסי שלמד אצלו בישי"ק פונובי'ז:
באחד הימים תוך כדי השיעור, באמצע הסוגיא, שאל לפתע הרב שטיינמן את הבחורים 'מה הברכה שמברכים על מסטיק?', הבחורים שלא הבינו מה קרה ובמה זה קשור לסוגיא, חשבו שאולי בכל זאת יהיה פה איזה הברקה שתקשר את הנושא לסוגיא, וניסו כל אחד את כוחם בהעלאת צדדים לכאן ולכאן. לאחר כמה דקות פתאום הרב שטיינמן המשיך את השיעור כאילו לא הייתה סערה ולא ענה כלל תשובה. הבחורים שוב לא הבינו מה קרה.
לאחר השיעור התברר שאחד הבחורים לעס מסטיק, הרב שטיינמן לא רצה להעיר לו בפומבי, ובמקום זאת העלה את הנידון, תוך כדי הדיון הבחור פתאום קלט שהוא מכוון איליו ומיד הוציא את המסטיק מהפה, באותו רגע חזר הרב שטיינמן להמשך מסירת השיעור.

יפה מאד.
כמובן, לא רק הסיפור הזה. אם כבר הגבתי אצרף את התפעלותי גם מזה.

 

[נירוש]

סיפר הגר"ח מישקובסקי שפ"א מישהו שאל את הרב שטיינמן זצ"ל מי הרב שלו? אמר לו הרב שטיינמן הרב שלי הוא אותו רב מצעירותי ועד היום. התפלא הלה הכיצד?
השיבו הרב "הרב שלי הוא היצר הרע. מה שהוא אומר - אני עושה הפוך"...
ההספד כאן

 

[מלאך טוב]

פעם באתי לשאול אותו שאלה, והוא היה לפני הקידוש, אז דיברתי מהר, כדי שלא לעכב יותר מידי...
הראש ישיבה חייך אלי ואמר לי "אתה מדבר כ"כ מהר, אתה חושב שכולם עילויים..."

 

[רחשי הלב]

שווה קריאה

 

[איציק הצדיק]

רק להבהיר, הוא כל שבוע נטל ידים לסעודת מלוה מלכה ובירך ברכת המזון בלי רצה. הוא הקפיד על כך מאוד.
אבל 3 מתוך 4 ברכת המזון בשבוע, היו עם רצה...

עד כדי כך הקפיד על מלווה מלכה שכשיצא י"ז בתמוז במוצ"ש, ורבינו כידוע הקפיד לצום מהלילה גם בד' צומות.
אך בי"ז בתמוז שיצא ביום ראשון עשה התרת נדרים ואכל מלווה מלכה!!!

 

[מלאך טוב]

אחד ניגש אליו ואמר בקול "הראש ישיבה, ברכה ליראת שמים", ענה מרן: אמן וכן למר.

 

[אני וביתי]

תרשו לי לחלוק.
זה ממש לא הרב שטיינמן. מרן זיע"א כלל לא היה מסתגף! באמת שלא שינה לו על איזה עובי מזרן הוא ישן! הוא פשוט לא הרגיש הבדל בטעם אם האוכל שרוף או לא! האיש פשוט ההביל את העולם זה עד שלא נחשב בעיניו במאומה. אחד מגדולי האדמו"רים היה אצלו והזכיר את הגמ' 'דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם', אמר לו מרן 'הבית שלי הוא דירה נאה'. הוא לא רימה את עצמו. הוא באמת הרגיש מתפנק שיש לו את כל מה שהוא רוצה. הוא פשוט לא רצה יותר מזה!
(ויש את הארורים שבקו שלהם הסבירו שהסיבה שמרן לא אכל כלום היה בגלל מחלת מעיים.... עפ"ל!)

מרן זצ"ל ידע מאוד טוב מה זה הנאות העולם!
יהודי עמד לקנות רכב והוא רצה לקנות רכב טוב יותר והיה מדובר על סכום גדול והיה לו חובות אמר לו אחד מידידיו אתה לא יכול לקנות רכב יקר במצב הכספי שלך והוא אמר לו אני צריך רכב נוח אמר לו בוא לרב שטיינמן נכנסו ואמרו לו את הצדדים שאל אתה נוסע הרבה? אמר לו כן אמר לו אם כך תקנה רכב נוח ישוב הדעת זה דבר חשוב, לבוא הביתה אחרי הרבה שעות של נסיעה צריך לבוא רגוע, ועל כן תקנה את הרכב היקר!

 

[הגיג]

מרן זצ"ל ידע מאוד טוב מה זה הנאות העולם!
יהודי עמד לקנות רכב והוא רצה לקנות רכב טוב יותר והיה מדובר על סכום גדול והיה לו חובות אמר לו אחד מידידיו אתה לא יכול לקנות רכב יקר במצב הכספי שלך והוא אמר לו אני צריך רכב נוח אמר לו בוא לרב שטיינמן נכנסו ואמרו לו את הצדדים שאל אתה נוסע הרבה? אמר לו כן אמר לו אם כך תקנה רכב נוח ישוב הדעת זה דבר חשוב, לבוא הביתה אחרי הרבה שעות של נסיעה צריך לבוא רגוע, ועל כן תקנה את הרכב היקר!

אשתו ע"ה סיפרה שהוא פחד ממש לאבד את חלקו בעולם הבא ולכן התנזר מענייני העולם הזה וביקש זאת גם ממנה - לטובה.
הוא לא דרש זאת מאנשים אחרים...
שמעתי מר' יצחק שרייבר שכשבא אליו תלמיד שלח אותו לקנות לו גלידה...

 

[חמחם]

יש"כ על הספורים המעולים.
כל סיפור נוסף מגלה עוד טפח ורובד עמוק יותר.

יש סיפור על אבא שבקש עצה מהרב שטיינמן זצ"ל, ואמר לרה"י שיש לו בעיה.
שאל אותו: מה הבעיה?
אמר לו: הבן שלי לא קם בבוקר לתפילה.
שאל אותו: ומה הבעיה שלך?
ענה שוב האיש: שהילד לא קם בבוקר בזמן לתפילה.
אמר לו הרב שטיינמן: זה הבעיה שלך או הבעיה של הילד שלך?...

וד"ל.