סיפור בהמשכים סדרת ההתנגשות: חלק א׳ (סיפור פנטזיה בהמשכים)

[מון בלאן]

שלום אני חדש כאן בפורום
אני לא חושב שאני טוב כל כך אבל אני מקווה להשתפר בזכות הפורום


מעלה כאן סיפור בהמשכים
כדאי שתדעו סיפור זה הוא סיפור פנטזיה פנטזיה!!!!
מקווה שתענו !!!
ושתדעו שאני לא מתבייש מביקורת !


פרולוג:

רחש מוזר נשמע מאחורי השיח, עמיאל שלח את ידו אל החרב מתכונן לבצע את התרגילים עליהם התאמן אלפי פעמים, החיים בזמנו לא היו קלים מי שלא היה מאומן היה עדיף לו להסתתר

דמות יצאה מאחד השיחים מאחוריו מעיפה כמה עלים ברגליה, עמיאל שלף בתנועה חדה את החרב מתכונן לקרב

מוכן לכל דבר שרק שיבוא הוא הסתובב לאחוריו מזהה פנים מוכרות וידידותיות

"זה אתה אליאל, הבהלת אותי" עמיאל פלט אנחת רווחה "אני מבין שאם באת לפגוש אותי זה לא בגלל משהו טוב" הוא מחזיר את החרב לנדנה לוחץ את ידו של אליאל

אליאל הנהן קלות בראשו "האביר השחור" הוא השתהה כמה שניות והמשיך "אתה בטוח זוכר"

"הוא כבר לא בין החיים לפי מה שאני זוכר" עמיאל קימט את מצחו "הוא מת בקרב על מבצר למברגד" הוא נשען על עץ בעל גזע עבה מאד

"לצערי קיבלנו מידע שהוא חי וממשיך להכות" אמר אליאל בעצב "אתה זוכר שלפני שבועיים וחצי היה בכפר רטונקד שריפה ענקית שכילתה חצי מהמשק, זה היה מעשה ידיו" הוא יתיישב על גזע עץ כרות פולט אנחת צער בועט ברגלו באבן קטנה

"אז מה עושים" עמיאל החוויר ממצמץ בעיניו מאור השמש

"חשבתי אולי לאחד כוחות" הציעה אליאל "אבל אני חושב שרובם לא ירצו לחזור" מבע של ייאוש ניראה על פניו

"כדאי לנסות" אמר עמיאל מלא תקווה "בכל זאת חלקם כן ישמחו לחזור, אני אנסה לקבץ כמה שיותר חברה, ומחר אני אבוא אל ביתך כדי לגבש תוכנית ולשמוע עוד קצת פרטים על מעשיו"

"בהצלחה" איחל אליאל נעמד על רגליו ופונה לדרכו ,עמיאל נשאר לעמוד במקומו מהורהר לכמה שניות ולאחר מכן פנה אף הוא לדרכו בהליכה מהירה

אין להם הרבה זמן האביר השחור כפי שהם מכנים אותו הוא צרה צרורה לארצם ואף לארצות השכנות חוץ מכסף ולהרוס ולהשחית הבחור הזה לא רוצה כלום, עמיאל יודע שהוא בטוח לקח אותם בחשבון והכין להם הרבה הפתעות

"אולי אין לנו סיכוי" חשב עמיאל לרגע אבל מיד סלק את המחשבה מראשו, בוטח בהשם יתברך שיעזור להם כפי שעזר להם תמיד

 

[מון בלאן]

...המשך הפרולוג

"פיצוץ עז החריד את החלל, כמה לוויינים שהיו קרובים למקור הפיצוץ ניזקו, סלעים בוערים התעופפו במרחב החלל וכמה מהם אף פגעו בתחנת החלל הבינלאומית, ובכדור הארץ עבר הבזק אור עוצמתי מעל שמי ארצות הברית, בכמה מדינות קרסה התקשורת לכמה דקות והעולם עמד נפעם למול המחזה "



מרכז המחקר איימס , קליפורניה

"מה קרה" שאל ראש המחקר ד"ר ג'יימס מיצ'ל

"נראה שמשהו ישתבש" ענה לו קול מעבר לקשר

"מה" נדהם ג’יימס מיצ’ל

"ככל הנראה אחד מהמנועים פתאום הפסיק לעבוד וזה גרם לסטייה מהמסלול והתפוצצות במקום הלא נכון" דיווח משהו בקשר

"זה לא יכול להיות" ג’יימס לא ידע מה לעשות עם עצמו בדיוק מתי שזה הפעם הראשונה שלו להיות ראש מחקר זה קורה, התמונות שנשלחו מתחנת החלל הבינלאומית על ידי האסטרונאוט שלהם שם הראו את הקף הנזק הגדול שנגרם,

המון קולות רצו בקשר בין המעבורת ממנה נשלח הטיל לבין כדור הארץ

"הכל היה תקין בזמן השיגור" אמר ראש צוות האסטרונאוטים בחללית "ערכנו פעמיים בדיקות לפני השיגור ולא הייתה שום תקלה"

רגעי הפיצוץ הוקרנו שוב ושוב על גבי מסכי ענק במטרה לנסות לזהות מה גרם לתקלה, הוחלט שלא להדליף מילה לתקשורת ולהשאיר את העולם במחשבה שכוכב התפוצץ קרוב מאד לכדור הארץ וגרם להבזק האור החזק בשמי ארצות הברית ולסלעים בוערים לתעוףף בחלל



אף אדם מחוץ למרכז המחקר לא ידע על התקלה הזאת, אנשי הבקרה וכל מי שהיה שותף לניסוי הוחתם על הסכם סודיות, אבל הקף הנזק שהיא תגרור אחריה יתגלה רק כמה שנים אחר כך


..........................................................


הקליע פגע בדיוק באמצעו של התפוח הפרילנדי וחתך אותו לארבע חתיכות שצנחו על האדמה הקשה בקול שקט

"אתה מאומן היטב"

הוא הנהן בראשו מכוון את האקדח לכיוון התפוח השני, לוחץ על ההדק וחוצה גם אותו לארבע חתיכות

 

[ח.ד. וחלק]

נראה שיש למה לחכות,
@אוראל סולטן גומר את נשק הימלטות והופ! סיפור פנטזיה חדש.
אין מה לומר, בהחלט מרגש.
לגופו של עניין,
הכתיבה מצוינת ממש, משכנעת ומותחת.
התחלה מסקרנת ומעניינת.
בציפייה לעוד...
כמה הערות:
1. בקטעי מתח, נהוג להרבות בפיסוק. אמנם לא אחרי כל מילה, אך בהחלט אחרי משפט. זה מבטא היטב את המתח ומעניק הרבה לסיפור.
2. די אהבתי את הכותרת לדעתי כדאי לכתוב: קרב 'בלתי' אבוד במקום 'לא', (לטעמי כמובן).
3. כמה תיקוני דקדוק בספוילר, וזאת משום שאם כבר חפרתי, אז עד הסוף...

ספוילר

שתענו

שתיהנו

ופונה

ופנה

סלק

סילק

ניזקו

ניזוקו

ישתבש

השתבש

לתעוףף

להתעופף

 

[מה שניחשת]

נשמע מרתקק

 

[מון בלאן]

נראה שיש למה לחכות,
@אוראל סולטן גומר את נשק הימלטות והופ! סיפור פנטזיה חדש.
אין מה לומר, בהחלט מרגש.
לגופו של עניין,
הכתיבה מצוינת ממש, משכנעת ומותחת.
התחלה מסקרנת ומעניינת.
בציפייה לעוד...
כמה הערות:
1. בקטעי מתח, נהוג להרבות בפיסוק. אמנם לא אחרי כל מילה, אך בהחלט אחרי משפט. זה מבטא היטב את המתח ומעניק הרבה לסיפור.
2. די אהבתי את הכותרת לדעתי כדאי לכתוב: קרב 'בלתי' אבוד במקום 'לא', (לטעמי כמובן).
3. כמה תיקוני דקדוק בספוילר, וזאת משום שאם כבר חפרתי, אז עד הסוף...

ספוילר

שתיהנו

ופנה

סילק

ניזוקו

השתבש

להתעופף

תודה על הפרגון !!!
סליחה על השגיאות פשוט זה הועתק מתוך קובץ וורד לעצמי ולא תוכנן מלכתחילה להיות סיפור בהמשכים פה באתר
חלק מהשגיאות ידעתי עליהם ושכחתי לתקן פשוט זה נכתב במהירות ואי שימת לב , אגב זה קורה לי הרבה כשאני כותב במהירות נשמט לי אותיות או שבטעות אני כותב אות באותו אזור במקלדת

ובכל זאת תודה על ההערות והארות !!
משתף עוד מעט עוד קטע תעקבו !!!

 

[מון בלאן]

פרק א:
"אני לא הייתי נותן בו אמון" ברין יצא מהרכב טורק את הדלת אחריו,

"למה" שאל זור מוציא תיק גדול מהרכב

"אתה יודע בדיוק כמוני שלא כדאי לבטוח בדלורסים"

הם פסעו באיטיות לכיוון הבית הגדול הולכים על שביל בין גינת פרחים יפיפייה, רומסים את עלי עצי המים הייחודיים

"אבל הוא שונה" קבע השני תוך כדי שהוא בעוט ברגלו באבן אדומה קטנה "הוא מזמן עזב את דלורס ניתק קשר" הוא הביט אל האופק החיטים בשדות זהרו מאור השמש השוקעת לאיטה, נכון שבזמנו כמעט וכבר לא משתמשים כמעט ביבול, לרוב אוכלים אוכל מתורבת, יש עדיין מקומות שלא אהבו את הרעיון, אז הוא החליט לגדל חיטים בתור מקצוע צדדי.

"תעשה מה שאתה חושב אני הזהרתי מראש" הוא פתח את דלת הבית וריח של בישולים עלה באפם הם נכנסו בברכת שלום תולים את חליפותיהם ופוסעים בשקט לכיוון המטבח.
הבית היה נראה פשוט למרות שלבעל הבית היה מספיק כסף, זור פשוט אוהב את הפשטנות אחיו למרות זאת לא חשב כך וניסה לשכנעו שאדם במעמדו צריך בית קצת יותר עדכני ומודרני

"שלום" קידמה אותם אחת ממשרתות הבית "האוכל יהיה מוכן בעוד כמה דקות" השולחן היה ערוך בקפידה הם התיישבו מחכים בשקט כל אחד שקוע במחשבותיו שהאוכל יוגש.

לאחר כמה דקות כל בני הבית הצטרפו אליהם תופסים את מקומותיהם וארוחת הערב החלה קולות עליזים נשמעו ברקע דיבורים צחקוקים

"אז מה קורה, קנית בסוף את הבגד שרצית?" שאלה אחת מבנות המשפחה הנשואות את אחותה הקטנה ממנה בשנתיים,

"כן" ענתה בעניים בורקות "נכון יפה?" השנייה הנהנה בראשה פונה לטפל בילד הקטן שלה.

זור גמר את המנה שלו במהירות ופנה לחדרו, אין לו כוח לכל הרעש וההמולה הזאת עכשיו, הוא צריך כמה דקות של שקט לחשבן מה יהיה המהלך הבא במשחק אליו הכניס את עצמו.

הוא חושב שהדלורסי שהם מצאו יהיה יעיל הוא לא חושש ממה שברין אמר, הדלורסי היה נראה אמין והוא גם בירר עליו לא קצת הוא שנים כבר לא דרך בדלורס לא היה בקשר, כנראה שיצטרך להשתמש בו בקרוב בתור עוד חייל במשחק.

הוא נשכב על המיטה ונרדם תוך כדי שהוא אפוף מחשבות.



הוא התעורר לקול נקישות חלושות על דלת חדרו , הוא העיף מבט לעבר השעון שהיה קבוע בקיר מולו השעה 00:23 בלילה.

הוא הושיט את ידו אל המסך שהיה קבוע מעל מיטתו ובדק דרך המצלמות מי דופק בדלת,

ברין עמד שם בחוץ מחכה שיפתח, מה ברין רוצה ממנו עכשיו ?,

הוא ניגש אל הכיור נוגע באצבעו בצד הכיור, והברז החל להוציא מים, הוא שתף את פניו ולאחר מכן ניגש אל הדלת ופתח אותה לרווחה.

"מה קרה." שאל בקול שקט תוך כדי שהוא נשען על משקוף הדלת כמעט נרדם בעמידה.

"שכחת שיש לנו פגישה בשתיים עשרה ארבעים." ברין חייך מול פרצופו העייף, זה לא קורה הרבה שהוא שוכח מפגישות כנראה שהוא באמת עייף עבר עליו יום לא קל.

ספוילר: הערה אל הקורא!!

כל העניין התבאר בהמשך אם יש לבינתיים כמה דברים לא מובנים כדאי לחכות ולא לקפוץ ולשאול

 

[מון בלאן]

פרק ב:

לאחר כמה דקות הוא ירד למשרדו שהיה בקומה מינוס אחת, שם כבר חכה לו ברין.

המשרד היה גדול, ומרוהט ובפשטות כמו שאר ביתו, שולחן, ארון לא גדול וספה קטנה בצד וכמה עציצים עם פרחי מים כחולים שקופים.

השעה הייתה 00:41, דפיקות נשמעו על דלת המשרד ברין פתח את הדלת, ושני גברים מעונבים מלווים בשני שומרי ראש פסעו פנימה.

"שלום." זור קידם אותם בברכה מסמן בידו שישבו.

"שלום שלום." השיב לו הגבוה יותר מבין השניים והושיט את ידו ללחיצה, הם לחצו ידיים ויתיישבו.

"אני פנריק דרקומר, וזה העוזר שלי" הוא הצביעה לעבר האיש שישב על ידו "שמו יוליאן."

"את שמי אתם בוודאי יודעים" זור חייך במבוכה "אני זור, וזה אחי ושותפי ברין"

ברין הוציא מכשיר קטן ממגירה שהייתה קבועה בתחתית השולחן "העבירו אלינו שאתם מחפשים לקנות את ה-m21" הוא הפעיל את המכשיר, ומתוך המכשיר הוקרנה תמונה של דבר שהיה נראה כמו חרב "יש לנו כמה דגמים משופרים, שלכל אחד יתרונות מעל חבריו." הוא לחץ על כפתור במכשיר והתמונה התחלפה בתמונה דומה

"זה ה-’m21-f’ יש לו שני יתרונות, אחד, זה שהוא הכי נוח לשימוש בחושך, ושניים יש לו צורה יותר נוחה ומהירה של קיפול" הסרטה קטנה הוקרנה מתוך המכשיר מדגימה את השימוש

ברין החליף שוב תמונה "זה דגם mb יש לו יתרון אחד, בזה שהוא יכול להתארך לאורך של שני מטרים במהירות" ברין חיכך בגרונו והמשיך "וזה" התמונה התחלפה "הדגם הכי מתקדם שלנו ה-fgh, כמובן שהוא עולה בהתאם אבל הוא שווה את המחיר" פנריק הקשיב בעיון תוך כדי שעוזרו כותב כמה דברים בעט חשמלי " יש לו כמה יתרונות, אחד הוא יכול להפוך לכדור קטן בקוטר של 10c"m ולהתפוצץ בתור רימון, ניתן להגדיר כמה זמן לאחר מכן הוא יתפוצץ כרגע המקסימום זה עשרים וחמש שניות, שניים סלולה מלאה מספיקה אצלו לשימוש של שבוע מאשר שלושה ימים אצל האחרים"

המשך יבוא בעז"ה...

ספוילר: מילון מונחים

עט חשמלי- עט שכמה שניות אחרי שכותבים זה נעלם וכל מה שכתבו נשמר בתוך העט

 

[מון בלאן]

פרק ג:
הוא חיכה כמה שניות והמשיך "שלוש אפשר להשמיד אתו בשליטה מרחוק אם הוא נופל לידי אויב, ארבע עוצמת החשמל שלו היא 4000 וואט" הוא כיבה את המכשיר

"טוב אני צריך שתשלחו לי דוגמאות ומחיר" אמר פנריק "ואני אחזיר לכם תשובה תוך שלושה ימים"

"אין בעיה הכל יסודר" זור הושיט לפנריק כרטיס עם מספרי הנקסוס של המשרדים שלהם "לכל שאלה תוכל ליצור עם המשרד שלנו קשר"

הם לחצו ידיים ויצאו מהמשרד אל חניון גדול, נכנסים למכונית מפוארת ונוסעים מן המקום

------------------------------------------------------------

טרפיס, טרפיסר

ריאן קפץ מעל פס לייזר אדום, ממשיך לרוץ מדלג על המכשולים, המסלול הזה הוא בין מסלולי האימונים הכי קשים בטרפיס, החל ממכשולים פשוטים כגון שצריך לרוץ על חול שמעליך נופלים כדורי ברד כואבים מאד, וכלה בלחמוק מקרני לייזר ממיסות ברזל שיכולות לגרום לך לשכב בבית חולים במצב אנוש, וכדורי אש שעפים עליך מכל כיוון ועוד המון דברים דומים ומסוכנים, המסלול הזה הוא ללוחמים עזים ומאומנים ביותר.

בשבילו המסלול הזה היה קל, הוא היה גומר את המסלול הזה לפחות פעמיים בכל יום בלי להיפגע משום דבר.

ריאן יצא ממתקן האימונים, פונה לכיוון החניון נכנס למכונית כחולה בוהקת, מתיישב על כיסא מרופד בד קטיפתי ונעים, מתניע מקיש יעד והרכב פתח בנסיעה אוטונומית חלקה, מתמזג בכביש הראשי של טרפיסר.

ריאן פתח את מחשבו האישי, יש לו כמה דברים לסדר עד שיגיע לביתו.



לאחר כחצי שעה של נסיעה בכבשיה הסואנים של טרפיסר הרכב עצר מול שער לבן, השער נפתח באיטיות והמכונית גלשה פנימה לתוך חניה רחבת ידיים,


המשך יבוא בעז"ה...

ספוילר: מילון מונחים

נקסוס- מכשיר תקשורת בזמנם כמו טלפון רק יותר משופר
טרפיס- מדינה השוכנת בחצי חלקה המזרחי של רוסיה של ימינו
טרפיסר- בירתה של טרפיס

עדיין לא מבינים איפה הפנטזיה חכו בסבלנות!!

 

[מון בלאן]

פרק ד:
ריאן יצא מן הרכב ניגש לתא המטען שולף משם תיק עור שחור.

הוא פסע לעבר הבית החד קומתי בו התגורר יחד עם אשתו, הם נשואים כבר חמש שנים ועדיין לא היה להם ילדים

ריאן הצמיד את אצבעו למשטח קטן, זמזום חרישי והדלת נפתחה, באיטיות לתוך הקיר.

הבית היה ריק אשתו הייתה חוזרת בכל יום שעתיים אחריו.

הוא תלה את חליפתו ותיקו, וניגש למטבח לוחץ על כפתור במכונת המשקאות, והמכונה מוציאה לו כוס קפה חם משקה נוסטלגי מהעולם הישן שלפני "התנגשות"

הוא שתה את הקפה באיטיות נותן לגופו להשתחרר

הנקסוס בכיסו רטט ריאן עשה תנועה כלשהיא באצבעותיו וקול בקע מן המכשיר בכיסו

"ריאן זה טינו" טינו התנשף מעבר לקו

"מה קורה?" שאל ריאן.

טינו לא בדיוק שמע את שאלתו של ריאן והמשיך, "אני צריך עזרה דחוף אני לי הרבה זמן, אבל תזכור זאב לעולם לא הולך בודד תמיד תלווה אותו הלהקה." השיחה נותקה.

ריאן היה המום לשניה אבל התעשת מיד,

’זאב לעולם לא הולך בודד’, מה טינו התכוון לומר לו בזה.

"מבנה הזאבים." אמר ריאן לעצמו

ריאן קם מהכיסא במהירות ניגש במהירות לסלון שולף מאחת מהמגירות את נישקו האישי תולה אותו על החגורה, הוא תפס את חליפתו פותח את דלת הבית ורץ לעבר הרכב...

המשך יבוא בעז"ה...

חברה תנו המון לייקים מדרבן אותי
ותעירו קצת

 

[yael305]

וואוו
איזה סיפור יפה ומסקרן.
הכתיבה שלך פשוט טובה!

ספוילר: אפשר כמה הערות קטנות?

"אתה זוכר שלפני שבועיים וחצי היה בכפר רטונקד שריפה ענקית שכילתה חצי מהמשק, זה היה מעשה ידיו"

לדעתי צריך להחליף את הפסיק בסימן שאלה.

"נראה שמשהו ישתבש" ענה לו קול מעבר לקשר

"מה" נדהם ג’יימס מיצ’ל

"ככל הנראה אחד מהמנועים פתאום הפסיק לעבוד וזה גרם לסטייה מהמסלול והתפוצצות במקום הלא נכון" דיווח משהו בקשר

משהו השתבש.
התזכורת של הקשר בשני המשפטים קצת הפריעהלי. אפשר לכתוב בפעם השניה: "דיווח הקול."

"תעשה מה שאתה חושב

חסר פסיק.

"שלום" קידמה אותם אחת ממשרתות הבית

נראה לי קצת קרוב בתור משרתת.

זור גמר את המנה שלו במהירות ופנה לחדרו, אין לו כוח לכל הרעש וההמולה הזאת עכשיו, הוא צריך כמה דקות של שקט לחשבן מה יהיה המהלך הבא במשחק אליו הכניס את עצמו.

הוא חושב שהדלורסי שהם מצאו יהיה יעיל הוא לא חושש ממה שברין אמר, הדלורסי היה נראה אמין והוא גם בירר עליו לא קצת הוא שנים כבר לא דרך בדלורס לא היה בקשר, כנראה שיצטרך להשתמש בו בקרוב בתור עוד חייל במשחק.

הוא נשכב על המיטה ונרדם תוך כדי שהוא אפוף מחשבות.



הוא התעורר לקול נקישות חלושות על דלת חדרו , הוא העיף מבט לעבר השעון שהיה קבוע בקיר מולו השעה 00:23 בלילה.

הוא הושיט את ידו אל המסך שהיה קבוע מעל מיטתו ובדק דרך המצלמות מי דופק בדלת,

המילה הוא חזרה על עצמה הרבה פעמים בקטע הזה..

הוא נשכב על המיטה ונרדם תוך כדי שהוא אפוף מחשבות

נראה לי אפשר לשים פסיק במקום המילים "תוך כדי שהוא" לא שמתי פה פסיק כי יש לי בעיה במקלדת.. שלא תחשבו שאני מהאלה שמעירים ולא עושים את זה בעצמם... אבל זה כבר עניין של טעם אישי..

סלולה מלאה מספיקה אצלו לשימוש של שבוע מאשר שלושה ימים אצל האחרים"

סוללה.
לדעתי עדיף לכתוב לעומת במקום מאשר (היה לי מילה יותר מתאימה והיא ברחה לי.. אוףף)

מתניע מקיש

חסר פסיק

וסתם ככה אני מעירה רק למי שיש לי ציפיות דבוהות מהסיפור שלו אז זה באמת מחמאה ולא התכוונתי לחפור אבל אם זה קרה - אני אשמח לדעת...

 

[מון בלאן]

עדיף קצר מכלום, סורי!

פרק ה:

ריאן נכנס לרכבו מתניע מקיש יעד ונעלם מהמקום במהירות, בדרך הוא שולח הודעה לאשתו שהוא יחזור מאוחר יותר.

לא יודע שהמאוחר יהיה מאוחר מאד.

-----------------------------------

קליעים שרקו מעל לראשם, עמיאל וחבריו הסתתרו מאחורי שיח לא מבינים מה מתרחש סביבם

פתאום משום מקום הופיעו להם שני קבוצות אנשים על רכבי אקסטרה סוניק והתחילו להילחם.

’עוד הסחת דעת של האביר השחור’ חשב עמיאל, סוקר את השטח במבטו.

"חברה שינוי בתכנית" הודיע עמיאל ברדקורים מכשירי הקשר המפותחים שלהם.

"נעקוף אותם דרך רחוב ג’ריבן" עמיאל ועוד שני החברה שהיו אייתו הכניסו את הציוד שלהם לתיקים והחלו לפסוע לעבר רחוב צר, שומרים על כמה שיותר חשאיות.

לאחר כשני דקות של הליכה הם הגיעו לצומת רחבה שיוצאים ממנה ארבעה רחובות

"אלפא תתמקמו בבניין המזרחי" הודיע עמיאל "ביתא במערבי, אני בדרומי, ודלתא בצפוני" עמיאל וחבריו נכנסו לבניין הדרומי עולים במהירות במדרגות מעדיפים שלא לעלות במעליות אפילו שזה עשר קומות לטפס,

הם הגיעו לקומה האחרונה מטפסים לגג הבניין, מתמקמים פורקים את הציוד וממתינים לשעת הכושר


המשך יבוא בעז"ה...

 

[yael305]

וואוו
מרתקק

לרכבו מתניע מקיש

חסר פסיק

אייתו

איתו

לבניין הדרומי עולים

חסר פסיק

במדרגות מעדיפים שלא

כנל

 

[א-ירושלמית]

האם הסיפור עתיד - או בתכנון - לצאת כספר? כי אם כן, לא נראה לי כל כך נחוץ להתעכב עכשיו על שגיאות דקדוקיות, שגיאות לשוניות או שגיאות ניסוח. זה יהיה תפקידו של העורך הלשוני, ולמרות שעדיף להביא לו תוצרת כמה שיותר מנופה - אפשר גם לרכז את כל התיקונים לשליחה בעצמה.
לדעתי, עדיף להתמקד פה בעניינים מהותיים ועקרוניים.

אז ככה: 1. האם יש תקציר לסיפור? כלומר, שלד שלפיו הסיפור מתקדם? (זה לא סותר שיש לפעמים הערות קוראים שגורמים לתיקונים, אבל התיקונים האלו לא אמורים לפגוע או לשנות את השלד עצמו. הם משנים את הלבוש של השלד.)
2. האם נערך תחקיר לגבי הנושאים שהסיפור מטפל בהם? (נשק בשנת ????, אמצעי תחבורה, רכבי חלל, וכו')

 

[מון בלאן]

האם הסיפור עתיד - או בתכנון - לצאת כספר? כי אם כן, לא נראה לי כל כך נחוץ להתעכב עכשיו על שגיאות דקדוקיות, שגיאות לשוניות או שגיאות ניסוח. זה יהיה תפקידו של העורך הלשוני, ולמרות שעדיף להביא לו תוצרת כמה שיותר מנופה - אפשר גם לרכז את כל התיקונים לשליחה בעצמה.
לדעתי, עדיף להתמקד פה בעניינים מהותיים ועקרוניים.

אז ככה: 1. האם יש תקציר לסיפור? כלומר, שלד שלפיו הסיפור מתקדם? (זה לא סותר שיש לפעמים הערות קוראים שגורמים לתיקונים, אבל התיקונים האלו לא אמורים לפגוע או לשנות את השלד עצמו. הם משנים את הלבוש של השלד.)
2. האם נערך תחקיר לגבי הנושאים שהסיפור מטפל בהם? (נשק בשנת ????, אמצעי תחבורה, רכבי חלל, וכו')

סווופר צודק!!!!
זה מה שרציתי לענות ל @yael305, אבל בכל זאת תודה על הערות
וכמובן השלד בסיפור בהחלט מוכן ב"ה,
ויאלה עוד מאט מעלה עוד קטע!!

 

[yael305]

זה מה שרציתי לענות ל @yael305, אבל בכל זאת תודה על הערות

אם זה מפריע - תעדכנו מיד.
מבחנתי המחמאה הכי גדולה על סיפור שאני כותבת זה שהוא מספיק מעניין אתהקוראים ברמה שכל טעות קטנה תפריע להם..
אני אשתדל להפסיק..

 

[מון בלאן]

אם זה מפריע - תעדכנו מיד.
מבחנתי המחמאה הכי גדולה על סיפור שאני כותבת זה שהוא מספיק מעניין אתהקוראים ברמה שכל טעות קטנה תפריע להם..
אני אשתדל להפסיק..

לא מפריע בכלל !!

וחברה סליחה שלא שיתפתי קודם משתף עוד כמה דקות, תעקבו!!!

 

[מון בלאן]

פרק ו:
ברין תלש מהעץ עלה מים מעוך אותו בין אצבעותיו, ומים החלו לטפטף על הדשא

‘הכל כל כך קשה מאז ההתנגשות‘ חשב לעצמו ברין בעצב

‘ההתנגשות‘ קרתה בשנת 2026 ב-8 ליולי, שכוכב כמעט בגודלו של כדור הארץ, סטה ממסלו והתנגש בכדור האהוב שלנו במרכז ארצות הברית, ומחק אותה מהמפה והשאיר בכל האזור קרינה ברמה גבוהה, כדור הארץ רעד מעוצמת הפגיעה, ומיליוני מבנים ברחבי העולם קרסו מעוצמת הפגיעה, יהיו כאלה שיטענו שהכוכב סטה ממסללו מפני שסוכנות החלל של ארצות הברית נאס"א ביצעה ניסוי שנכשל על הכוכב,

לאחר כמה שנים עוצמת הקרינה ירדה והשאירה מאחוריה יצורים וגידולים מוזרים שהתפשטו ברחבי העולם שהתחלק לשלושים מדינות, שהחליטו לכרות ברית לזכרה של ‘ארצות הברית‘.

כמובן שאפילו שהעולם בברית, יש בכל זאת אנשים רעים, ועם התקדמות הטכנולוגית עם השנים יש יותר אפשרויות להרע.

ברין ישב על כיסא בגינת הבית, מערר על הימים ההם, לא שם לב לדמות שחורה שעמדה מאחוריו.

הדמות השמיעה בטעות רחש קל, ברין קם מהכיסא במהירות מסתובב לאחוריו, שולף את נשקו, הדמות עמדה מולה מוכנה לקרב.

"אז שנתחיל?" אמר ברין תוך כדי שהוא לוחץ על כפתור נסתר בחגורתו, שאמור להזעיק את זור ועוד כמה לוחמים.

"כן" צחקה מולו הדמות בשלווה, מכוונת אקדח טייזר לכיוונו.

ברין נתן במהירות מסחררת בעיטה לנשק שהיה בידו, הנשק עף באוויר צונח הישר לכף ידו של זור שבדיוק הגיע.

הדמות שהבינה שאין לה סיכוי, התחילה לברוח.

"הוא רץ לכיוון מזרח, תסגרו עליו" צעק זור לתוך מכשיר קשר קטן, והחל לרוץ אחרי האיש.

המשך יבוא בעז"ה...

 

[נעה613]

נראה סיפור מבטיח ממש! עוקבים בלי שום היסוס
אני גם לא רואה צורך לתקן שגיאות כתיב, למרות שכמובן עדיף כמה שפחות.
מה שלי ממש מפריע לקריאה רציפה וכפית זה חוסר פיסוק... נקודה בסוף כל משפט, פסיקים במקומות שצריך וצריך הרבה. ציטוט אגב הוא גם משפט.
ממש ממש ממליצה לך לטפל בזה.
חוצמיזה מהמם

 

[מון בלאן]

ציטוט אגב הוא גם משפט.

ציטוט של דיבור לא אמור לגרום לירידת שורה, כמו משפט רגיל
אלא שמים נקודה בסוף, וגם זה לא תמיד.
לדוגמה

"אלפא תתמקמו בבניין המזרחי (פה לא אמורה להגיע נקודה!)" הודיע עמיאל "ביתא במערבי, אני בדרומי, ודלתא בצפוני(פה מגיעה הנקודה)." עמיאל וחבריו נכנסו לבניין הדרומי עולים במהירות במדרגות מעדיפים שלא לעלות במעליות אפילו שזה עשר קומות לטפס.

קטע זה, הוא מתוך פרק ו

 

[מון בלאן]

פרק ז:
האיש עלה על אופנוע קטן והחל בנסיעה מהירה, ברין ועוד שתי חברה דלקו אחריו, על גבי ג’יפ שטח מיוחד.

המרדף נמשך דקות אחדות, שבסופו הצליחה הדמות לברוח, ולהעלם מהמקום.

"מה זה היה.?" שאל ברין מתנשף, מחנה את הג’יפ במקומו,

"הייתי מאמר על זה שהוא רצה רק להציק לך, ולא יותר מזה" ענה לו אחד המאבטחים "אם הוא היה מגיע אם יותר מטייזר פשוט."

"השערה הגיונית" הצטרף זור לשיחה "נצטרך לבדוק את העניין, תאספו את הטייזר, ותביאו לי אותו למעבדה לחדר 32, אולי נוכל לבדוק מאיפה הוא הגיע."

זור חזר למעבדה, וברין עלה לחדרו, לשבת ולחקור מי שלח אליו את האיש הזה.

------------------------------------------
ריאן נסע על מצב ידני, סוחט את דוושת הגז ומזגזג בין הרכבים.

לאחר נסיעה מהירה ומסוכנת, הוא עצר מול בנין בן עשרה קומות.

"המכון לחקר זאבי ההתנגשות" הכריז שלט ענק בכניסה, ריאן שלף כרטיס מגנטי, מצמיד למכשיר שיה קבוע בדלת, והדלת נפתחה.

הוא רץ מיד למדרגות, אין לו זמן לחכות למעלית, מטפס במהירות לקומה שלוש, שם שוכן חדרו של טינו.

הוא פרץ את דלת קומה שלוש בתנופה, רץ במסדרון, לא מתייחס למבטים שתוקעים בו

ריאן עצר בחדר 617 שולף את נשקו מתכונן להפתעות, הוא בעט בדלת בחוזקה, הדלת נפתחה ניתחת בעוצמה על הקיר מאחוריה.

החדר היה ריק, ריאן נכנס, מתחיל לחפש רמז כלשהוא למקום היצאו של טינו, אולי הוא הצליח להשאיר לו עוד איזה רמז.

פתאום הונחתה עליו מכה חזקה בראש, והוא נפל על הריצפה, מספיק לשמוע רעש של התזת חומר כלשהוא, ונרדם.