סבון מן התורה מנין?

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
"שאני צבע, הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון" (ב"ק צג: )
וזהו שבני דודינו קוראים לו אל-סַאבּוֹן. אם נלך על הדמיון להגייה הערבית, א"כ צריך לנקד צַפּוֹן? מתוך הנחה שהם משנים פ' דגושה לב' דגושה, אך פ' רפויה הם לא משנים?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
"שאני צבע, הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון" (ב"ק צג: )
וזהו שבני דודינו קוראים לו אל-סַאבּוֹן. אם נלך על הדמיון להגייה הערבית, א"כ צריך לנקד צַפּוֹן? מתוך הנחה שהם משנים פ' דגושה לב' דגושה, אך פ' רפויה הם לא משנים?
הגיית הצד"י של יהודי תימן ובבל וכמדומני גם סוריה, ובכתבי מרן החיד"א ראיתי גם כן (הוא כתב ב'מעגל טוב': 'אני שמרתי ארחות פרי"ץ' ברצותו לציין שנסע בדרך לפריס), היא כמו סמ"ך נַחֲצִית, וסביר להניח שזו ההגייה המקורית, ומסקנתך מתקבלת על הדעת.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
בהרבה שפות זה נקרא כך. (הונגרית, בולגרית, ועוד) יש שפות שהוסיפו 'נִי' בסוף המילה. (יוונית, לטינית, גאורגית).
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בהרבה שפות זה נקרא כך. (הונגרית, בולגרית, ועוד) יש שפות שהוסיפו 'נִי' בסוף המילה. (יוונית, לטינית, גאורגית).
אכן, בהונגרית זה SZAPAN - מבוטא 'סָפָּן' (מלעילי כמובן) - הקמץ מבוטא בפה קמוץ, מעין שליש חולם. בבולגרית זה מבוטא סַפּּוּן. אי אפשר ללמוד מכל אלה אם הפ"א בחולם או בשורוק, אבל מתקבל על הדעת שהיא דגושה.
ואולי זו לא טרחה גדולה מדי ל @מוישה להביא לנו הנה את 'כאן' ו'כאן' הנזכרים לעיל...
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ואולי זו לא טרחה גדולה מדי ל @מוישה להביא לנו הנה את 'כאן' ו'כאן' הנזכרים לעיל...

הראשון מפורום אוצר החכמה:

צפון - סבון
הודעהעל ידי הבונה » ב' ספטמבר 12, 2011 1:31 pm

עלה בדעתי לאחר שעיינתי באיזה מקום בפיה"מ להר"מ ובהערות ר"י קאפח שם (ואינני זוכר היכן) כי המילה צפון המופיעה כמה פעמים בש"ס (ראה ב"ק צג:, שם צד., נדה סב.), כחומר לניקוי בגדים, יש לה קשר למילה הלועזית סבון שחדרה גם לשפתינו.
הרי צ' מתחלפת פעמים רבות ב-ס' בגלל המוצא השיני המשותף, וחלק עדות המזרח בכלל הוגה את ה-צ' כמעט כ-ס' (היתה כתבה ארוכה בענין של י. לויפר בהמודיע לפני כמה שבועות).
גם ב' ו-פ' מתחלפים רבות, וכפי שכבר ציין הרמב"ן (שמות טו י) כי שניהם ממוצא השפתיים.
ואולי הניקוד הנכון של המילה צַפּוֹן ולא כהגיה הנפוצה, בדומה לבעל צפון שבתורה.
האם למישהו מידע בנידון.
("מידע" = לא קישורים, ולא הפניה לספרים שעשויים לדבר על כך, או לספרים שמדברים על כך בודאי אך אין לי סיכוי לפגוש אותם, כלומר אינם מופיעים באוצר או בה"ב)

הודעהעל ידי בריושמא » ב' ספטמבר 12, 2011 1:52 pm
כיוונת לדעת גדולים. יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 61.
ולמרות שאינו באוצר זה או אחר, עדיין מתירים גדולי ישראל לקרוא ספר בנייר.
וכדי להבין דברי חכמים באמת כדאי גם כדאי לרוץ ולקרוא ספרים שנמצאים על מדפים, כמו בדור הקודם.

הודעהעל ידי הבונה » ב' ספטמבר 12, 2011 1:59 pm

בריושמא כתב:כיוונת לדעת גדולים. יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 61.
ולמרות שאינו באוצר זה או אחר, עדיין מתירים גדולי ישראל לקרוא ספר בנייר.
וכדי להבין דברי חכמים באמת כדאי גם כדאי לרוץ ולקרוא ספרים שנמצאים על מדפים, כמו בדור הקודם.

הכל כדאי, השאלה מה מתאפשר כרגע.
עכ"פ תודה רבה
אגכ, כיצד הוא מנקד "צפון"?


הודעהעל ידי זקן ששכח » ב' ספטמבר 12, 2011 10:10 pm

הבונה, הרעיון נהדר.

אגב, מאן יימר שיש לנקד סַבּוֹן, שמא יש לנקד סָבּוּן? ומאי חזית להפך ניקוד של 'צפון'?!


הודעהעל ידי הבונה » ג' ספטמבר 13, 2011 10:57 am

לרב הזקן והישיש (שלא נראה ששכח משהו)
סבון אנו יודעים כיצד הוגים עד היום בערבית ממנה לקוחה המילה, למילה צפון לא נראה לי שיש מסורת כיצד לקרא אותה, המלמד שלי קרא כמו שננקד "בעל צפון", וכך אני קורא, ילמד סתום מן המפורש.


הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' ספטמבר 13, 2011 10:44 pm

הבונה כתב:לרב הזקן והישיש (שלא נראה ששכח משהו)
סבון אנו יודעים כיצד הוגים עד היום בערבית ממנה לקוחה המילה, למילה צפון לא נראה לי שיש מסורת כיצד לקרא אותה, המלמד שלי קרא כמו שננקד "בעל צפון", וכך אני קורא, ילמד סתום מן המפורש.


לצערי אינני דובר ערבית. סבי ז"ל העדיף שלא אכירנה וכך יוכל לשוחח עם הסבתא.

לא ידעתי למה הבאת 'בעל צפון'. האם התכוונת שהצד"י בשו"א? מכל מקום, בתנ"ך ננקדה תמיד תיבת 'צפון' בקמץ וחולם והוא בדיוק כמו 'סבון' שננקד בפתח וחולם והגייתם שווה [ידעתי בני ידעתי, גם אני 'אשכנזי' והוגה קמץ בשונה מפתח, אבל בימים הקדומים לא הגו כן].


הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 13, 2011 10:47 pm

גם בלי קשר להגיית הקמץ
אם זה בקמץ ה פ רפה ואין סיבה שתתחלף ב ב, רק אם הצ בפתח ה פ דגושה


הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' ספטמבר 13, 2011 10:52 pm

אוצר החכמה כתב:גם בלי קשר להגיית הקמץ
אם זה בקמץ ה פ רפה ואין סיבה שתתחלף ב ב, רק אם הצ בפתח ה פ דגושה


אכן, אכן, הקמץ בדר"כ היא תנועה גדולה, בעוד הפתח היא מקבילתה הקטנה.


הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ד' יוני 21, 2017 4:19 pm

, רש''י בנדה ס''ב כותב:
צפון. שבו"ן בלע"ז: ובלועזי רש''י כתבו שזה בורית. (שבו''ן = סבון).
ובערוך ערך ספן ד' כתב:
בריש גמרא דפרק ואלו מגלחים יכול להעבירו על ידי ספון, בסוף גמרא דנדה צפון מעבר ליה, ס''א ספון, פירוש בלעז ספוני ובלשון ישמעל צבון

להבדיל, העתקתי קטע מערך סבון בויקימילון:
בעברית חדשה, מצרפתית: savon, מגרמנית: Seife. המילה מצויה גם בתלמוד בכתיב "צפון": "שונה צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון" (תלמוד בבלי, בבא קמא, דף צג, ע' ב) מהלטינית: sapo, דרך היוונית: sapon) σαπων). מקור המילה כנראה בגלית, "חומר שומני לצביעת השׂער", והגיע ללטינית דרך הגרמנית העתיקה.

ועיין עוד כאן:
https://he.m.wikisource.org/wiki/ביאור:צפון,_סבון
וכאן:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/9 ... שפות_העולם


___________

השני מויקיטקסט:

ביאור:צפון, סבון

השם העברי "צפון" הוא למעשה מקור המלה "סבון"


לקשר בין צד צפון לסבון (נקיון) יש הרבה הקשרים

צפון נקרא ביוונית bor-ras , ובלטינית bor-ealis

השרש של שניהם הוא בור

בר / בור / בורי / בורית = מין "סבון"

(בור / בר פירושו גם דב bear (דוב שייך למזל בתולה = נקיון / טוהר) )

בר לבב = ברור / נקי / טהור

צפון = סבון , מופיע גם בתלמוד

מסכת בבא קמא פרק ט , דף צד א גמרא :

"אמר רבא ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם אלא בצבע

הואיל ויכול להעבירו על ידי "צפון" .."

שמות נוספים לסבון במקרא :

נתר = נתרן ממנו הפיקו סבון

שלג = אשלג(ן) (סודה) ממנו הפיקו סבון

חמץ (חמצת היין , שמרים של יין / דם ענבים) = שימש להפקת אשלג לסבון

תהלים כד ד : "נקי" כפים "ובר" לבב ..:

תהלים נא ט : תחטאני באזוב ואטהר תכבסני "ומשלג" אלבין:

איוב כב ל : ימלט אי "נקי" ונמלט "בבר" כפיך:

איוב ט ל : אם-התרחצתי במי "שלג" והזכותי "בבור" כפי:

ירמיה ב כב : כי אם תכבסי "בנתר" ותרבי לך "ברית" נכתם עונך לפני נאם אדני ה':

מלאכי ג ב : ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף "וכברית" מכבסים:

משלי כה כ : מעדה בגד ביום קרה "חמץ" על "נתר" ושר בשרים על לב רע:

בראשית מט יא : אסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתנו כבס "ביין" לבשו "ובדם ענבים" סותו

עוד בעניין צפון :

מה הקשר בין צפון לצפן (שמר) ? זאת דעתי :

כשמישהו מבקש שישמרו לו על משהו הוא אומר "שימו עין" דהיינו :

תשגיחו / תסתכלו / תראו / ת צ פ ו

כך ששמירה קשורה לראיה , השגחה , צפיה = צפון

גם להשגיח = לשמור , קשור לראיה / צפיה

"..הנה-זה עומד אחר כתלנו "משגיח" מן החלנות מציץ מן החרכים (שיר השירים ב ט)

"יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו .."


מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-09-14.



תגובות[עריכה]

מאת:


מאת:


מאת: מלכיאור

זהו בהחלט הסבר מקורי לגזרון המילה "סבון", ואף היה מתקבל על הדעת לולא בואר מקור המילה קודם לכן, שנטבעה בעת המודרנית (עוד בימי-הביניים).

שהרי; "סבון" מן Savona והיא עיר באיטליה שבה התקיימה תעשיית סבון משגשגת. לכאורה, נשתבש שם העיר בפי דוברי השפה הצרפתית (ואכן כיום נקראת Savone - "סבו" בהגייה צרפתית), אשר ממנה שאולה המילה.

כמו-כן, נעשה שימוש בסבון בתקופת התנ"ך אך לא כבצורתו הנוכחית והוא נקרא "בורית", שהיא מעין תחליב רחצה עשוי מים, שומן ואפר.

אני מניח שהצעתך קבילה כשם כל האחרות, שכן ישנה שפעת הנחות בדבר מוצאה של המילה, אך לא אחת מהן מכרעת דיה על מנת לפסוק לטובת מי.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יישר כח גדול!
רש''י בנדה ס''ב כותב:
צפון. שבו"ן בלע"ז: ובלועזי רש''י כתבו שזה בורית. (שבו''ן = סבון).
אכן, הבחנתי במקרים רבים (אם לא בכולם) שהשי"ן של לעזי רש"י היא שמאלית (מעניין מדוע).
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
יישר כח גדול!

אכן, הבחנתי במקרים רבים (אם לא בכולם) שהשי"ן של לעזי רש"י היא שמאלית (מעניין מדוע).
זה כבר סיפור אחר. השי"ן של רש"י וחכמי צרפת היא תמיד שמאלית, כי כך הם ביטאו גם שי"ן ימנית. יש מי שטען שהסיבה שלא השתמשו בסמ"ך היא כי הסמ"ך שלהם דומה בצליל לצד"י.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מעניין מאוד!
הם מתיחסים על שבט אפרים? (...)
אהממ דווקא מעניין, ראה רד"ק שם על שבט אפרים (שופטים יב ו) ד"ה שבלת - כמו שהיו מנסין אותם בזאת המלה כן היו מנסין אותם בכל מלה שיש בו שי"ן והאפרתים היו קורין אותה סי"ן ולקח הכתוב אחת מהמלות וי"מ כי לקח מלת שבולת לפי שהיה שבולת הנהר במקום שהיו עוברים בני אפרים שהיו מגמגמין באותה השי"ן אולי היה אויר ארצם גורם להם זה כמו אנשי צרפת שאינן מבינים לקרא השי"ן וקוראין אותה כמו תי"ו רפה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אהממ דווקא מעניין, ראה רד"ק שם על שבט אפרים (שופטים יב ו) ד"ה שבלת - כמו שהיו מנסין אותם בזאת המלה כן היו מנסין אותם בכל מלה שיש בו שי"ן והאפרתים היו קורין אותה סי"ן ולקח הכתוב אחת מהמלות וי"מ כי לקח מלת שבולת לפי שהיה שבולת הנהר במקום שהיו עוברים בני אפרים שהיו מגמגמין באותה השי"ן אולי היה אויר ארצם גורם להם זה כמו אנשי צרפת שאינן מבינים לקרא השי"ן וקוראין אותה כמו תי"ו רפה.
וואו, יש כאן מידע מדהים - למדים מכאן שרד"ק היה מבחין בין תי"ו רפה לדגושה כמו האשכנזים!
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
וואו, יש כאן מידע מדהים - למדים מכאן שרד"ק היה מבחין בין תי"ו רפה לדגושה כמו האשכנזים!
ושמא כמו התימנים.

ברומניה עד היום הס' אינה בדיוק ס' אלא בין ס' לש', ולכן יש האומרים בוקרסט ויש האומרים בוקרשט, ואינם משתבשים.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ברומניה עד היום הס' אינה בדיוק ס' אלא בין ס' לש', ולכן יש האומרים בוקרסט ויש האומרים בוקרשט, ואינם משתבשים.
ואני סברתי לתומי, שהאומרים בוקרסט משתבשים כמו האומרים בודפסט (זו בודפשט, בשי"ן ימנית דייקא, כידוע לכל היודע את התעתיק ההונגרי).
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה