@נ. גל
את אומרת דברים נכונים מאד.
לא מבינה איך כל זה נכנס לכאן, כי אני בכלל לא התכוונתי לצדדים שאת מעלה. מרגיש לי שאנחנו מדברות על שני דברים שונים.
ברור שלקומיקס יש הרבה מעלות. ברור גם שלסרטים יש הרבה מעלות.
אישית- אני נכנסת המון לפורום של המאיירים, מתמוגגת מהאיורים ובעיקר מהניתוח של החשיבה שמאחוריהם.
אוהבת מאד מאד סרטים, אוהבת לצפות בהם ולנתח אותם עד דק ברמת התסריט, ההפקה, הביצוע ובעיקר שוב- החשיבה.
אוהבת גם מאד לקרוא, אבל קורה לי הרבה שמוותרת על החוויה הזו כי אין לי סבלנות לקרוא כל ספר, גם אם אני יודעת שאני מפסידה דברים שווים.
ואחרי כל זה...
אני דיברתי על התועלת שמעניקה המילה הכתובה להתפתחות של המוח. קריאה תורמת לאוצר המילים, להתנסחות נכונה, לכישורי השפה, כושר הסבר, שכנוע, אינטלגנציה ורמה אינטלקטואלית בכללי. (ויש עוד, רק שנגמרו לי המילים המפונפנות בהקשר הזה). ברור וגלוי לכל אחד עד כמה מזיקים המסכים לכל אלה, עיין ערך ילדי המסכים והסקרים הרבים אודותיהם, אודות הירידה הדרסטית ביכולת הריכוז בדור הזה, בחשיבה שנשארת בתוך הקופסא ובחוסר עניין באינטלקט, ויותר ויותר תרבות בידור. לזה הסרטים גורמים, לא הספרים.
ואם נדבר על הקומיקס- זה מעולה שיש ציורים שגורמים לך להזדהות עם הדמויות יותר בקלות, לראות עוד צדדים וכוכו כל מה שאמרו לעיל.
אבל- ושוב בלי להמעיט מערך הקומיקס בכלל!! כי אני חושבת שהוא כלי מקסים ונהדר ומועיל!!- היתרונות האלה הן גם המעלה של המילה הכתובה על פני הקומיקס. כי הקומיקס מאכיל אותך בכפית ברגשות, במחשבות, בראיה של עוד צדדים בסיפור- ואילו בעלילה טקסטואלית הקורא הוא זה ש"מתאמץ" לראות את כל אלה בעצמו. לא נותנים לו בית מפואר ואומרים לו- קח. מתארים לו את הארמון הזה, והוא רוכש את מילות התיאור ובעזרתן מפעיל את שרירי הדמיון ובונה לעצמו בעצמו בית מפואר- בדמיון! העלילה מתחרשת בדמיונו והופכת להיות חלק ממנו, הוא מעין שותף ליצירה כי אף אחד לא דחף לו לתוך העיניים "איך זה מרגיש" או "איך זה נראה". סופר טוב לא יכתוב מה בדיוק היה, הוא יכתוב מילים וקישוטי שפה שיתנו לך להבין מה בדיוק קרה, לפתח מיומנויות של הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר, ויוסיף מעצמו פרשנויות ודמיונות על מה שקרה.
כל הטענות שלי מתבססות על כך, שקומיקס הוא פשוט אומנות אחרת מכתיבת ספרים.
הוא אשר אמרתי.
רק שספר טקסט טוב- את תוכלי לקרוא פעמיים ושלוש וחמש, ובכל פעם לגלות עומקים חדשים מבחינת עושר שפה, ומבחינת תוכן ואינטלקט (כן, מיציתי את המילה הזאת. פעם אחרונה בלנ"ד. התאים לי, מה אני אעשה).
ספר קומיקס טוב- גם אם תרצי לקרוא אותו שוב ושוב, לא יהיה לך תוכן נוסף לגלות בו. תוכלי להתענג על האיורים המדויקים, המשובבים, גם על אומנות התכנון והיצירה. אבל לטעמי אלו דברים מהותיים פחות לחיים עצמם ולרמה האישית כאדם.