אתגר נספח מקצועי לאתגר החודשי #1: קומיקס

הזדמנות

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
@בת שבע אינגבר-הבלין ברוכה הבאה! איזה כיף שבאת, זה מכבד אותנו

@מ. י. פרצמן הקומיקס הוא לילדים? למבוגרים? למי שאנחנו בוחרים?
אני חושבת המון על האתגר הזה, הוא חתיכת אתגר אתגרי!

ולפעול לשינוי משמעותי שיביא מהפך אמיתי בעולם הספרות הקומיקאית
זו לא אמירה קצת, טיפה, טיפטיפונת יומרנית? גם היום יש כל מיני רמות של קומיקס. הקומיקס של מרשמלו לדוגמא איכותי בחשיבה שעומדת מאחוריו
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ברור וברור. טוענת בהחלט וטוענים כולם, לא? מישהו פה חושב שסרטים הם עניין לכתחילה? (לא מתכוונת לפן החינוכי, בבקשה לא!)
רק שהמטרה של סרט היא אחרת- הוא לא באה כתחליף למילה הכתובה, ואין לו עניין לחסוך בטקסט. זה פשוט סוגה אחרת, שם העניין הוא בדברים אחרים.
ובכן - כן.
סרטים הם לכתחילה, והם פשוט כלי נוסף שבו אפשר להגיע אל הצד השני. גם קומיקס הוא כזה, גם ספרות כתובה. כל אחד בדרך שלו, ובעיניי כולם לכתחילה.
וגם בתסריט של סרט חשוב מאוד לחסוך בטקסט. מי שיוסיף שם תיאורי רגשות ארוכים ונמלצים יחשב כתסריטאי גרוע. החלק הזה אמור להישאר נחלת השחקן. בקומיקס השחקן מצויר, ויש לו מעלות אחרות.

כל הטענות שלי מתבססות על כך, שקומיקס הוא פשוט אומנות אחרת מכתיבת ספרים. לכן, בדיוק כמו כל אומנות, מצב השוק ההתחלתי הוא גרוע, ובדיוק כמו כל אומנות - הוא אינו בא על חשבון אומנויות קיימות.

הופעתי לגלות כי מחקרים דווקא מצביעים על מעלות רבות בקריאת הקומיקס. מהם: עידוד סרבני קריאה, חיזוק למתקשים בקריאה מעודדים חשיבה "מחוץ לקופסה" (מאחר וההבנה הנדרשת למוח לקלוט כתיבה פלוס יצירה פלוס חיצים או סימני קומיקס שונים ולחבר את הכל יחד לסיפור מפתחת את המוח בצורה שקריאה רגילה לא עושה) וכו'.
מעניין ומעודד.
מאמינה שבסופו של דבר הז'אנר יקלט אף הוא והורים ידעו שרומן גרפי הוא מחוץ לתחום הילדים בדיוק כמו ספרים למבוגרים - אם מישהו כותב כרגע קומיקס למבוגרים בהצלחה!!
אישית, אני כבר לא ילדה, וקוראת בשקיקה את הקומיקסים שלך, ועוד כמה איכותיים שיש בשוק. ככה שזה עובד גם הפוך...
מקווה שככל שהספרות תתפתח, המצב ישתפר.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
@מ. י. פרצמן הקומיקס הוא לילדים? למבוגרים? למי שאנחנו בוחרים?
לכל קהל יעד.

@נ. גל, מסכימה מאוד עם הדעות שאת מעלה כאן. לא מקצועית בכלל בעולם הקומיקס, אבל זה 'נשמע נכון'.
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אולי זה מחסום נוסף שיש לכותבים פה.
לענ"ד המחסום העיקרי שיש לכותבים פה (בכל אופן וודאי ששלי)הוא השילוב של הציור בכתיבה.
עם כל הכבוד למילה הכתובה שבקומיקס, עדיין הציור הוא הממרכז את תשומת הלב. ומכיוון שכישוריי כצייר לא עברו את שלב הילדה עם משולש במקום חצאית, ומגרפות כתחליף לידיים, אין לי חשק לנסות אפילו להתאתגר בתחום.
(למרות ההבטחה שהשיפוט יהיה על המלל ולא על הציור)
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
@נ. גל
את אומרת דברים נכונים מאד.
לא מבינה איך כל זה נכנס לכאן, כי אני בכלל לא התכוונתי לצדדים שאת מעלה. מרגיש לי שאנחנו מדברות על שני דברים שונים.
ברור שלקומיקס יש הרבה מעלות. ברור גם שלסרטים יש הרבה מעלות.
אישית- אני נכנסת המון לפורום של המאיירים, מתמוגגת מהאיורים ובעיקר מהניתוח של החשיבה שמאחוריהם.
אוהבת מאד מאד סרטים, אוהבת לצפות בהם ולנתח אותם עד דק ברמת התסריט, ההפקה, הביצוע ובעיקר שוב- החשיבה.
אוהבת גם מאד לקרוא, אבל קורה לי הרבה שמוותרת על החוויה הזו כי אין לי סבלנות לקרוא כל ספר, גם אם אני יודעת שאני מפסידה דברים שווים.

ואחרי כל זה...
אני דיברתי על התועלת שמעניקה המילה הכתובה להתפתחות של המוח. קריאה תורמת לאוצר המילים, להתנסחות נכונה, לכישורי השפה, כושר הסבר, שכנוע, אינטלגנציה ורמה אינטלקטואלית בכללי. (ויש עוד, רק שנגמרו לי המילים המפונפנות בהקשר הזה). ברור וגלוי לכל אחד עד כמה מזיקים המסכים לכל אלה, עיין ערך ילדי המסכים והסקרים הרבים אודותיהם, אודות הירידה הדרסטית ביכולת הריכוז בדור הזה, בחשיבה שנשארת בתוך הקופסא ובחוסר עניין באינטלקט, ויותר ויותר תרבות בידור. לזה הסרטים גורמים, לא הספרים.
ואם נדבר על הקומיקס- זה מעולה שיש ציורים שגורמים לך להזדהות עם הדמויות יותר בקלות, לראות עוד צדדים וכוכו כל מה שאמרו לעיל.
אבל- ושוב בלי להמעיט מערך הקומיקס בכלל!! כי אני חושבת שהוא כלי מקסים ונהדר ומועיל!!- היתרונות האלה הן גם המעלה של המילה הכתובה על פני הקומיקס. כי הקומיקס מאכיל אותך בכפית ברגשות, במחשבות, בראיה של עוד צדדים בסיפור- ואילו בעלילה טקסטואלית הקורא הוא זה ש"מתאמץ" לראות את כל אלה בעצמו. לא נותנים לו בית מפואר ואומרים לו- קח. מתארים לו את הארמון הזה, והוא רוכש את מילות התיאור ובעזרתן מפעיל את שרירי הדמיון ובונה לעצמו בעצמו בית מפואר- בדמיון! העלילה מתחרשת בדמיונו והופכת להיות חלק ממנו, הוא מעין שותף ליצירה כי אף אחד לא דחף לו לתוך העיניים "איך זה מרגיש" או "איך זה נראה". סופר טוב לא יכתוב מה בדיוק היה, הוא יכתוב מילים וקישוטי שפה שיתנו לך להבין מה בדיוק קרה, לפתח מיומנויות של הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר, ויוסיף מעצמו פרשנויות ודמיונות על מה שקרה.
כל הטענות שלי מתבססות על כך, שקומיקס הוא פשוט אומנות אחרת מכתיבת ספרים.
הוא אשר אמרתי.
רק שספר טקסט טוב- את תוכלי לקרוא פעמיים ושלוש וחמש, ובכל פעם לגלות עומקים חדשים מבחינת עושר שפה, ומבחינת תוכן ואינטלקט (כן, מיציתי את המילה הזאת. פעם אחרונה בלנ"ד. התאים לי, מה אני אעשה).
ספר קומיקס טוב- גם אם תרצי לקרוא אותו שוב ושוב, לא יהיה לך תוכן נוסף לגלות בו. תוכלי להתענג על האיורים המדויקים, המשובבים, גם על אומנות התכנון והיצירה. אבל לטעמי אלו דברים מהותיים פחות לחיים עצמם ולרמה האישית כאדם.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מרגיש לי שאנחנו מדברות על שני דברים שונים.
כנראה זה באמת מה שקרה...
אני דיברתי על התועלת שמעניקה המילה הכתובה להתפתחות של המוח. קריאה תורמת לאוצר המילים, להתנסחות נכונה, לכישורי השפה, כושר הסבר, שכנוע, אינטלגנציה ורמה אינטלקטואלית בכללי. (ויש עוד, רק שנגמרו לי המילים המפונפנות בהקשר הזה). ברור וגלוי לכל אחד עד כמה מזיקים המסכים לכל אלה, עיין ערך ילדי המסכים והסקרים הרבים אודותיהם, אודות הירידה הדרסטית ביכולת הריכוז בדור הזה, בחשיבה שנשארת בתוך הקופסא ובחוסר עניין באינטלקט, ויותר ויותר תרבות בידור. לזה הסרטים גורמים, לא הספרים.
אני רואה על הדברים בצורה קצת שונה:
כיום ישנו דור מאוד יוצא דופן, שזקוק לסוג אחר של אינטליגנציה.
אם בדורות הקודמים, מי שלא הייתה לו היכולת לעבוד בעבודה אחת בצורה קבועה ומדוייקת - לא היה מסוגל לפרנס את עצמו, מגיע הדור שלנו בו אדם יכול להתפרנס גם מהתחביבים שלו ועבודות לא קבועות, ובכל זאת לחיות חיי רווחה יחסיים.
וזו רק דוגמא. המסכים והטכנולוגיה אמנם הביאו איתם את חוסר הריכוז, וכיום העניין של הילדים אינו בלמידה אלא במחוזות אחרים לגמרי, אבל בשימוש נכון (ועל זה אנחנו מדברים, על ביצוע מקצועי) - יש להם מעלות ברוכות.
לכן, אני לא בטוחה שהספרים (עם כל מעלותיהם הרבות), מספקים את הדור הזה. הם לא מפתחים אצל הילדים את כל היכולות להן הם זקוקים.
דוגמא? היכולת לקלוט כמה פרטים בבת אחת. היא לא קיימת בספר, בו קוראים מילה אחר מילה. דווקא קומיקס, בו יש לזגזג בין טקסט ואיור, ולשים לב למעבר בין האיור הקודם והנוכחי (רגע, מקודם הוא כעס. עכשיו הוא קופץ מרוב שהוא כועס. מה קרה?), ניתן לקבל יכולת זו. יכולת שחשובה בסינון מידע (קריטי בעידן הויקיפדיה), בנהיגה ואפילו בקשרים חברתיים.
אז נכון, אולי הילדים האלה יגדלו עם חסכים בתחומים מסויימים. בדיוק כמו שהדורות הקודמים גדלו עם חסכים בתחומים אחרים. זה לא הופך אותם לפחות טובים.
או במילים מקצועיות:
בזמנו כסופרת וציירת קומיקסים כאשר נחשפתי לראשונה לרעיון שקומיקס מוריד את רמת הקשב אצל ילדים ומונע את התפתחות הדימיון, ההבנה ושאר הדברים שקריאה רגילה נותנת, חשתי לחפש מחקרים בתחום (שאם אכן כך, נושא האתיקה של מקצועי יושב על הפרק...)
הופעתי לגלות כי מחקרים דווקא מצביעים על מעלות רבות בקריאת הקומיקס. מהם: עידוד סרבני קריאה, חיזוק למתקשים בקריאה מעודדים חשיבה "מחוץ לקופסה" (מאחר וההבנה הנדרשת למוח לקלוט כתיבה פלוס יצירה פלוס חיצים או סימני קומיקס שונים ולחבר את הכל יחד לסיפור מפתחת את המוח בצורה שקריאה רגילה לא עושה) וכו'.
דבר נוסף:
סופר טוב לא יכתוב מה בדיוק היה, הוא יכתוב מילים וקישוטי שפה שיתנו לך להבין מה בדיוק קרה, לפתח מיומנויות של הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר, ויוסיף מעצמו פרשנויות ודמיונות על מה שקרה.
אמת. אך גם בקומיקס יש את החלקים שנמצאים בין פריים לפריים. סופר טוב ידע להשאיר שם מספיק מקום לדמיון, הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר וכו'.
בדיוק כמו סרט טוב, שמשאיר את הצופה "לשבור את הראש" איך בדיוק קרה כל פרט, ומה התכוונו בכל מבט שם.
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
קומיקס הוא פשוט סוגה ספרותית שונה, וכמו שבעבר לא היו ספרי ילדים לציבור החרדי וכיום הם רבים מספור, כך הגיע הזמן לתת כבוד לבמת הקומיקס.
למה שחלקם של המבוגרים ייגרע?
קומיקס יכול להוות זריקת ריענון או במה צינית, אין מצווה לכתוב אותו ברמה של ילדים.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
קומיקס הוא פשוט סוגה ספרותית שונה, וכמו שבעבר לא היו ספרי ילדים לציבור החרדי וכיום הם רבים מספור, כך הגיע הזמן לתת כבוד לבמת הקומיקס.
למה שחלקם של המבוגרים ייגרע?
קומיקס יכול להוות זריקת ריענון או במה צינית, אין מצווה לכתוב אותו ברמה של ילדים.

מה שאני לא מבין איך ךתאר רגשות.
הרי אחד ההבדלים בין כתיבת ילדים למבוגרים, זה היכולת לרדת לתיאור רגשות, שילד בעל אינטלגנציה רגשית בשלבי התפתחות לא יכול לקלוט.
את זה אין בקומיקס.
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
איך לתאר רגשות.
זו האומנות בכתיבת התסריט לקומיקס. לדעת להביע רגשות בצורה שלא תיראה מאולצת.
תסריטים לדוגמא, על ילד מפחד בבית חשוך:
1. עיניים גדולות פעורות על רקע שחור.
2. זווית ראייה מחריץ השמיכה.
3. שמיכה רועדת.
4. זווית ראייה מהתקרה, ילד קטנטן (בשל הפרספקטיבה) בים של חושך.
לא חייבים להביא את התמונה הקבועה של ילד עם פרצוף-סמיילי-עצוב.
דווקא בציורים מעורפלים יותר יש מקום לקליטת רגשות ברמה גבוהה.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זו האומנות בכתיבת התסריט לקומיקס. לדעת להביע רגשות בצורה שלא תיראה מאולצת.
תסריטים לדוגמא, על ילד מפחד בבית חשוך:
1. עיניים גדולות פעורות על רקע שחור.
2. זווית ראייה מחריץ השמיכה.
3. שמיכה רועדת.
4. זווית ראייה מהתקרה, ילד קטנטן (בשל הפרספקטיבה) בים של חושך.
לא חייבים להביא את התמונה הקבועה של ילד עם פרצוף-סמיילי-עצוב.
דווקא בציורים מעורפלים יותר יש מקום לקליטת רגשות ברמה גבוהה.

יפה.
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
כשאני משרבטת משהו על הדף מחמיאים לאח שלי בן השנתיים, כך שאני לא המאיירת הדגולה שתדע ליצור קומיקסי פאר.
כן חושבת שהסופר אמור לכתוב תסריט מוצלח עם מעוף ודמיון, ולתת לצייר רק להעביר את הדברים מוורד למאיה.
ולתאר סצנות כל סופר יכול או לפחות אמור לדעת.
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
יפה.
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
אפשר לומר את אותו הדבר על תסריט או מחזה.
ובכל זאת הם חלק בלתי נפרד מסוגות הכתיבה.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
נראה שכדאי לציין שני דברים לכאורה חשובים;
1.ספרי טקסט, ברובם, לא כולם, הקורא חווה את ההתרחשות כצופה מן הצד
לעומת זאת, קומיקס טוב, אמור להיות מתומלל בעיקר בגוף ראשון
2.קהל הקוראים[וכן, קהל מאזינים להרצאה/שיעור] מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:
*בקבוצה הראשונה, המרצה/מורה/סופרת רק פותחים את הפה/העט והקבוצה הזו כבר ציירה בדמיונה תילי תילים של תפאורה וסצנה. עם כל מילה מצטיירת להם תמונה ברורה וחיה. שומעים/קוראים "גזעי הברושים לחשו את סודם" - והם ממש רואים בדמיונם, בבהירות רבה, גזעים שלוחשים סוד. "פה מפיק מרגליות"- והם רואים מרגליות משתפכות מהפה.
*בקבוצה השניה, שומעים/קוראים מילים ותו לא [כמעט], קולטים את העסק בצורה יבשה וטכנית
זה מתבטא בקליטת המידע, אופי הזכרון, בביצועים, במבחנים וכו'
[כמובן יש גם שכבות ביניים, כאן נתתי את החלוקה הגסה]
את המסקנות אשאיר עליכם
 
מה שאני לא מבין איך ךתאר רגשות.
הרי אחד ההבדלים בין כתיבת ילדים למבוגרים, זה היכולת לרדת לתיאור רגשות, שילד בעל אינטלגנציה רגשית בשלבי התפתחות לא יכול לקלוט.
את זה אין בקומיקס.
אחד הדברים שראיתי ואהבתי בקומיקסים (בעיקר במאנגות יפניות) היא קשת ההבעות בסיפור שאולי ילד מפספס אבל מבוגר קולט - מה שנקרא "סאבטקסט". מסכימה שיש פה שאלה מה היא עבודת המאייר ומה היא עבודת הסופר - אבל אם הייתי רק סופרת, והייתי רוצה לחבר קומיקס מלא רגש, לא בהכרח שהצייר (אולי מתחיל? אולי סתם אחד שמעדיף לקבל הוראות ולא להיות ראש גדול) שאקח ידע לעשות זאת אם אני, הסופרת, בעלת הסיפור לא אכתוב לו (כאן הבעה חצי נוגה, כאן מבט לצד, וכעת מבט מלמעלה להראות את כל היער)
חושבני, שזו הזדמנות נהדרת עבורכם הסופרים ללמוד את נושא הכתיבה התסריטית. איך להעביר מה שאתם מדמיינים בראש לאומנות חזותית. איך לכתוב הוראות ברורות כך שהציירים והשחקנים יצליחו ל"ראות" מה שאתם "רואים"
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אשמח אם מומחי קומיקס יענו עליה.
למה בעצם הקומיקס מיועד רק לילדים?
האם אין קומיקס שמלכתחילה מיועד למבוגרים?
בתכנים, בעומק וכו'
שאלה מעולה.
קומיקס לטעמי הוא אמנות נשגבת שבתחילת המאה ה20 בגלל שלל סיבות ירד ערכה בארהב למחוזות הילדותיים\ דמנטיביים
ולגמרי שלא בצדק.
עם השנים חזר מעמדו של הקומימס לכדי צורת מדיום חזותי גבוה ונחשב, בעיקר בשל השפעת עולם הקומיקס האירופאי והיפני.
הקומיקס החרדי עובר תהליך של מיקרו:
כמו שהעולם היה בקומיקס ילדותי והתקדם הלאה, גם אצלנו צריכים להתקדם.

קומיקס הוא דרך מופלאה ועצומה לספר סיפור ולצערי רוב מוחלט של הקומיקסים שיוצאים הם כמעט ללא הגדרת קומיקס יותר הגדרת "סיפור מאוייר בכבדות", כלומר במקום איור אחד לעמוד, 9 איורים לעמוד.
פוטנציאל עצום של המדיום הזה נשאר לא ממומש בגלל חוסר בחשיפה לחומרי איכות שכוללים בתוכם (שלא בצורה אלמנטרית) חומר בעייתי לשומרי תומ"צ.
הגיע הזמן לגאול את האור הזה למחוזות טובים ונעלים, והעול עליכם - הכותבים.
איך להתחיל?
רכשו או השיגו את הספר"להבין קומיקס " של סקוט מקלאוד. הוא מסביר באופן פילוסופי ומרהיב אלו עומקים יכולים להיות בקומיקס מבחינה סיפורית וחזותית.
כל אחד שישקול את ערכיו - הספר גויי אך כמעט נקי לחלוטין.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איך להתחיל?
רכשו או השיגו את הספר "להבין קומיקס " של סקוט מקלאוד. הוא מסביר באופן פילוסופי ומרהיב אלו עומקים יכולים להיות בקומיקס מבחינה סיפורית וחזותית.
כל אחד שישקול את ערכיו - הספר גויי אך כמעט נקי לחלוטין.
אלו שאינם מעוניינים לקרוא ספר זה מסיבות ערכיות, מה הצעד הראשון שלהם?
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אלו שאינם מעוניינים לקרוא ספר זה מסיבות ערכיות, מה הצעד הראשון שלהם?
אלה עקרונות עמוקים שצריך ללמוד אותם מאחרים, או לחדש אותם לבד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה