אתגר נספח לאתגר כתיבה דו-שבועי: הארת הזרה

[כותב השורות]

כאן תוכלו להיעזר זה בזה, להתייעץ, להגיב, להחמיא, ולבקר.

בהצלחה!

לחיצה ו...לאתגר

 

[רינתיה]

אתגר מרתק!

 

[איש חדש]

"שלושה פלסטינים נהרגו באלימות היום-יומית שנמשכת".

לכל הרוחות איך הם הגיעו לזה? הם לא רואים את המציאות? אין להם עיניים?
הזבלים האלה אפילו לא הזכירו את הדר כהן שנרצחה...

אין, ככה זה, בתקשורת הזרה. אנטישמים.



*
נראה לי שכל יצירה, בנויה על הזרה, תמיד העניין הוא דבר מוכר, עם רגש/הבחנה/טוויסט, וכדומה.
תמיד יוצרים הזרה לקנייה במכולת, לנסיעה באוטובוס, להכל, אחרת את מי זה מעניין.

@כותב השורות יתכן שכדאי לכוון יותר את הכותבים למה אתה מצפה מהם.
כך כתבה לי המנהלת @מ. י. פרצמן באתגר הקודם. כמובן שהתנגדתי בשם "חופש היצירה" הקדוש.
לאחר מכן התברר, שכמעט בכל יצירה טמון איזה אקדח, כמעט כמו בכפרים בדואים בדרום.

 

[כותב השורות]

@כותב השורות יתכן שכדאי לכוון יותר את הכותבים למה אתה מצפה מהם.

* שם האתגר 'הארת הזרה' תוכנן כך שהוא יכוון את היוצר/ת ל'הארה' של האובייקט הספרותי, ע"י הזרתו - חידושו והולדתו מחדש.
תיאור של מצב מוזר בצורת 'העתק הדבק' מהמציאות, כמו הדוגמא שציין אליה @איש חדש איננה הזרה.
הרעיון הוא לבצע הכרות מחודשת עם המוכר והאהוב/שנוא.

* האתגר אליו כיוונתי בהחלט מציע חופש יצירתיות,
הזרה לא חייבת להיות בגוון מסויים, אפשר ומומלץ להשתמש איתה ולהאהיב את השנוא, לחייך את העצוב, להרגיע את העצבני, להצחיק את הקשוח, להאיר את הכבוי, להגחיך את הרציני.

מקווה שהיה לתועלת.
בהצלחה

 

[שלחן עורך]

@איש חדש איזה תמונה הבאת... עוד לא קברו אותו, דחילק...

 

[איש חדש]

@איש חדש איזה תמונה הבאת... עוד לא קברו אותו, דחילק...

אופס...

 

[RACHELIZ]

כאן תוכלו להיעזר זה בזה

להזר .

אתגר מעניין.

 

[ליליאן]

ל @שלחן עורך

קבל ח"ח
לא זיהיתי על מה כתבת עד שהגעתי לזנב...

 

[שיילה]

הרעיון הוא לבצע הכרות מחודשת עם המוכר והאהוב/שנוא.

דוגמא מצויינת היא הסיפור 'השמש שקעה' של דוד זריצקי מתוך 'המשורר בין ההרים', לאחר הקריאה, השמש שונה.

 

[ifatrosh]

ומרגיש פעימות לב מוכרות
עיניים אוהבות מביטות בי, אני מחזיר מבט, מסוקרן
אימא?

הסיום, כל כך יפה.

 

[ליליאן]

יום נקם ושילם בא, העת לפעול הגיעה.

טו--ווווב!

 

[למאי נפקא מינה]

מה עושים עם רעיון נחמד, כשמחסור חמור בזמן מונע ממני להוריד אותו על המקלדת?

 

[שלחן עורך]

מה עושים עם רעיון נחמד, כשמחסור חמור בזמן מונע ממני להוריד אותו על המקלדת?

אולי תנסה להעלות אותו בלי להוריד אותו על המקלדת... אפשר בכתב יד...

 

[forty thousand feet]

את כל הונו היה מוכן גדעון הגדעוני לתת באותו רגע עבור טישיו.
לא כדי למחוט בו את אפו. אלא למחות דמעה, ולמחות בחוצות על העוול.

זה נקרא שהיתה פה הזרה? לא כ״כ הצלחתי להבין.

 

[שלחן עורך]

את כל הונו היה מוכן גדעון הגדעוני לתת באותו רגע עבור טישיו.
לא כדי למחוט בו את אפו. אלא למחות דמעה, ולמחות בחוצות על העוול.

זה נקרא שהיתה פה הזרה? לא כ״כ הצלחתי להבין.

אולי יואיל כבודו לרדת אל העם, ולבא על מה כוונתו הנעלה? אולי לפחות להביא את ה'דיבור המתחיל' עליו כבודו מקשה?

 

[forty thousand feet]

כשאני מסתכל כאן מלמטה - אחרי שירדתי אל העם - אני רואה שהעם לא כל כך נורא. אולי אשקול להשאר כאן.

* האתגר אליו כיוונתי בהחלט מציע חופש יצירתיות,
הזרה לא חייבת להיות בגוון מסויים, אפשר ומומלץ להשתמש איתה ולהאהיב את השנוא, לחייך את העצוב, להרגיע את העצבני, להצחיק את הקשוח, להאיר את הכבוי, להגחיך את הרציני.

לזה התכוונתי

 

[ליליאן]

רודיום,
משובח

 

[כותב השורות]

את כל הונו היה מוכן גדעון הגדעוני לתת באותו רגע עבור טישיו.
לא כדי למחוט בו את אפו. אלא למחות דמעה, ולמחות בחוצות על העוול.

זה נקרא שהיתה פה הזרה? לא כ״כ הצלחתי להבין.

אם תעזור לי לנתח את הקטע הקטן יחסית... אולי אדע אם ישנה הזרה.
אתה מדבר על טישיו או על שימושים שונים בשורש מ.ח.ה.
יואיל כבודו לבאר קושיתו ולא ישאירני עמום.

 

[forty thousand feet]

חושבני שקשה עלי להסביר את כוונתי, שמא יבאר כבודו ביתר ביאור ופירוט מהי הזרה?

 

[כותב השורות]

שמא יבאר כבודו ביתר ביאור ופירוט מהי הזרה?

יהיה זה 'מוזר' אם אמשיך לבאר ולפרט,
רק אומר שאין זה מחייב בהכרח להסתיר דמות מאחורי מסך עשן ספרותי,
כפי שקרה בחלק מהיצירות שכבר עלו לאתגר
אפשר להפוך דבר למוזר גם אם בשורה הראשונה ברור על מי ומה מדובר.
אני מסתפק אם להעלות דוגמאות מיוצרים מפורסמים לקבלת השראה או שכל אחד שרוצה להתלמד בעניין יתייגע בחיפושים וימצא.