נספח לאתגר הדו שבועי- חמור נושא ספרים

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
יש לי הרבה בבטן על הנושא הזה, ואני רוצה מאוד למצוא את הזמן להשקיע באתגר הנפלא הזה. תודה על הרעיון.
אגב, מקווה שאתם (לא) יודעים מה המקור הראשון (לכאורה) של הביטוי הנפלא הזה ועל מי הוא נאמר. למרות שרבים מחכמנו אימצו את הביטוי הזה, יתכן כי מוטב יותר להזדקק למקורות הידע של העם היהודי, ולהשתמש במונח המקביל מפרקי אבות 'חכמתו מרובה ממעשיו'.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
'חכמתו מרובה ממעשיו'.
השאלה האם הוא חכם ולא משתמש בידע או האם זה כפי שנכתב בראשית האתגר:
כינוי גנאי לאדם שלמד הרבה אך לא הבין את הדברים לעומקם והוא אינו מסוגל לעשות בהם שימוש מושכל.
או שבאיזשהו מקום זה היינו הך.. ?
 

יוצרת כתיבה

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
המשתמש נחסם
דווקא חמורים נושאי ספרים? או כל מעלה מרשימה שלמעשה מרוקנת מתוכן?
כפי שכתבתי: קחו את זה לאיזה הקשר שרוצים.
"חכמתו מרובה ממעשיו"- פחות קשור, למרות שהוא בוודאי חשוב מאוד.
כינוי גנאי לאדם שלמד הרבה אך לא הבין את הדברים לעומקם והוא אינו מסוגל לעשות בהם שימוש מושכל.
 
נערך לאחרונה ב:

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
העליתי משהו. מקווה שהוא עונה על הקריטריונים של הנושא.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
רק שני דברים בבקשה ממכם.

דבר ראשון,
אם אחד העורכים יוכל לתקן בשבילי טעות מביכה אני אודה לו מאד.
בפרק השני כתבתי בטעות: שלוש מאחיה הגדולים.
צריך להיות כתוב שם כמובן שלושה...
אני כבר לא יכולה לערוך אז אם אפשר בשבילי...
תודה רבה מראש.

דבר שני, אני מוכרחה לציין,
שעם כל הצער שבדבר, הסיפור אמיתי לחלוטין.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
כשכתבת בסיפור ששמך אילה הבנתי שכנראה הסיפור אמיתי…
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
יועצת חינוכית מוסמכת

ליום הראשון בכיתה א' הגעתי מאוחר.

אמא שלי פתחה את דלת הכיתה ואני הצצתי בסקרנות פנימה, הרבה ילדות בגילי ישבו שם, זוגות זוגות, וליד כל בת, ישבה אמא שלה.

תרתי בעייני אחר מקום פנוי והוא נמצא בספסל השני בטור שקרוב לדלת, ישבה שם ילדה חמודה, מתולתלת, בעלת עיניים חומות בורקות. לידה היה הכסא פנוי והתיישבתי עליו. הבחנתי מזוית העין שאמא של המתולתלת לא יושבת על ידה, חזרתי ונעצתי את עיניי במורה החדשה ובציורים שעל הלוח.

בהפסקה יצאו האמהות לדיון עם המורה ואנחנו נשארנו לבד.

"איך קוראים לך?" שאלה אותי היושבת לצידי. "אילה", עניתי, ולא שאלתי אותה חזרה איך קוראים לה, התביישתי. אבל היא לא חיכתה לי, "אני אסנת" היא מודיעה לי בלי שהיות.

"איפה אמא שלך?" העזתי לשאול. "אה, אמא שלי?" היא מניפה את ידה בביטול, "היא הייתה עייפה ולא היה לה כח לקום אז אמרתי לה שאני אלך עם רעות שהיא שכנה שלי. וחוץ מזה שיש לה קורס היום בצהריים אז היא לא רצתה לבוא."

המילה קורס היתה נשמעת לי נורא חשובה ואסנת היתה שונה ומעניינת מכל מי שהכרתי, רק לא הצלחתי להבין איך אמא שלה מוותרת על היום המיוחד הזה בחיי ביתה. נזכרתי באמא שלי ובדיבורים הנרגשים שלה אודות המפגש הראשון בכיתה א' כבר כמה שבועות קודם.

***

אסנת היתה תמיד אחרת מכולן.

כל בנות כיתתי היו בכורות או שניות או שלישיות במשפחה (פריפריה חרדית מתפתחת), ורק היא הייתה הקטנה בבית. כל האמהות של כולן היו מורות או גננות או מזכירות באיזה משרד ואמא שלה הייתה "יועצת בכירה לחינוך ילדים ושלום בית".

כל יום, כשעה אחרי שהייתי חוזרת מהלימודים, הייתי מקבלת ממנה טלפון. "אילה, זאת אסנת. אני יכולה לבוא אלייך היום?" ואם לא הייתי עונה בשניה הראשונה היא מייד היתה מוסיפה: "או שאת תבואי אליי?"

ואני לא ידעתי להגיד לא אז היא הייתה באה אלי ארבע פעמים בשבוע. ולפעמים גם אני הייתי באה אליה.

היה נחמד.

הבית שלה היה ריק. אמא שלה היתה בעבודה ובקורסים שלה, אבא שלה לא היה בבית אף פעם, שלוש מאחיה הגדולים היו נשואים ועוד אחד בישיבה. היינו מטיילות בין החדרים, מתגלצ'ות על מעקה המדרגות המובילות מקומה לקומה ועושות ככל העולה על רוחנו.

"לא מפריע לך להיות כל היום לבד?" שאלתי אותה פעם אחת כשחשבתי על הימים בהם היא לא באה אליי. "עדיף ככה". היא ענתה לי. "כשאמא שלי בבית היא כל הזמן אומרת לי 'אסנת, תירגעי. אסנת, תירגעי'." אני צחקתי מהחיקוי המוצלח שלה למקור שהייתי עדה לו פעם או פעמיים. היא לא צחקה.

***

כשהיינו בכיתה ג' אמא של אסנת קנתה לה מחשב. מאז היא רצתה שאבוא אליה יותר ויותר ואמא שלי הייתה מרוצה פחות ופחות אבל ריחמה עליה יותר ויותר ואני הרגשתי נעים פחות ופחות...

כמה חודשים אחר כך ההורים שלה התגרשו סופית ואסנת הפחיתה את השהות בבית שלה למינימום ההכרחי. כשהיא לא הייתה באה אליי היא היתה מנסה למצוא חברה אחרת או שפשוט הייתה מסתובבת ברחוב עד שאמא שלה היתה חוזרת הביתה בשעת ערב מאוחרת.

***

שנה אחת אחרי זה אמא של אסנת התקבלה למכון ייעוץ מאד נחשב והפכה להיות "גב' פטלונסקי יועצת חינוכית מוסמכת". היא הרחיבה את שעות העבודה שלה וסייעה להמון הורים תוהים להפוך את החינוך הביתי שלהם למושלם מכל הבחינות. המוטו שלה היה: "חינוך מתוך אהבה, חוויה ואמונה".

אסנת היתה מאחרת ללימודים כל יום. את האוכל היא הייתה קונה במכולת בדרך והייתה גומרת חפיסת שוקולד שלמה כל הפסקה למול מבטי הקנאה מהחברות.

היא הייתה בכיתה ד' כשקיבלה את האשראי של אמא שלה לשימושה האישי והיא אכן ניצלה אותו ללא הגבלה.

בכיתה ה' היא קנתה נגן MP3 (מוצר נדיר שלא היה לאף אחת בכיתה), ושכן שלה הכניס לה שירים שמשום מה אף אחת לא הכירה...

בכיתה ו' כבר היה לה פלאפון אישי ורשימת אנשי קשר שהלכה והתארכה משבוע לשבוע.

בכיתה ז' כבר היו לה כל כך הרבה עיסוקים מחוץ לבית שהיא כמעט ולא התקשרה אליי.


מכיתה ח' נפרדו דרכינו. אני עליתי לסמינר והיא נרשמה לתיכון מעורב ואחרי זה למדה משפטים. לא נפגשנו במשך הרבה שנים.

***

שבוע שעבר ראיתי אותה פתאום באיזו שכונה נידחת בעירי, עומדת ומעיינת בעיתון. כמעט ולא זיהיתי אותה עם הלבוש הפרוץ והסגנון הזרוק, אבל כשהיא הרימה את העיניים אי אפשר היה לטעות.

המבט הפגיע הזה, תהומות היגון בעיניים החומות והבורקות לא הותירו מקום לספק.

נופפתי לה לשלום. אך היא, מיד כשזיהתה אותי, עזבה את העיתון בחפזה ומיהרה לברוח משם, בלי להעיף מבט לאחור.

התקרבתי. מרימה את העיתון הפתוח עדיין במקום בו התעמקה.

הייתה שם מודעה יפה ומעוצבת:

"גב' פטלונסקי תעזור לך לחנך את הילדים מתוך אהבה, חוויה ואמונה".

עזבתי גם אני את העיתון בחפזה ומיהרתי לברוח משם בלי להעיף מבט לאחור.



מדהים.

סיפור מציאותי וריאלי מאוד. אחד מחולאי הדור לצערנו.

וגם כתוב מעולה, לא מיותר לציין.
(ועוד עונה על הקריטריונים!)
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
יש לי הרבה בבטן על הנושא הזה, ואני רוצה מאוד למצוא את הזמן להשקיע באתגר הנפלא הזה. תודה על הרעיון.
אגב, מקווה שאתם (לא) יודעים מה המקור הראשון (לכאורה) של הביטוי הנפלא הזה ועל מי הוא נאמר. למרות שרבים מחכמנו אימצו את הביטוי הזה, יתכן כי מוטב יותר להזדקק למקורות הידע של העם היהודי, ולהשתמש במונח המקביל מפרקי אבות 'חכמתו מרובה ממעשיו'.
https://www.safa-ivrit.org/milon/assbooks.php
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
שיתוף מאחורי הקלעים:
לא מאמינה שהעלתי סיפור לאתגר. בשבועות האחרונים יש לי עומס מטורף. אני רודפת אחרי השעון בלי נשימה. והמשאלה היחידה שלי שיתווספו שעות נוספות לעשרים וארבע...
במקרה ראיתי אתמול את האתגר. והידיים שלי והראש קדחו ולא הניחו לי לעשות כלום. עד שהעלתי על הכתב סיפור.
אז ברוך שפטרנו, על היתוש המנקר שנשאר כאן... תורכם לקרוא. ואני יכולה לחזור לדברים שנזנחו;)
תהנו.
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
@Sara led, ממליץ למחוק את השורה האחרונה. היא מובנת מאליה ונותנת תחושה של ניסיון להאכיל בכפית אם לא להאביס במצקת. פשוט מיותר.
הקטע בכללותו - מקסים.

ערכתי.
תודה.

(יש לזה גם אפילוג, אבל עליו ויתרתי. כי אם מדברים על מצקת, יש בו מצקת של היפופוטמים:))
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
שיתוף מאחורי הקלעים:
לא מאמינה שהעלתי סיפור לאתגר. בשבועות האחרונים יש לי עומס מטורף. אני רודפת אחרי השעון בלי נשימה. והמשאלה היחידה שלי שיתווספו שעות נוספות לעשרים וארבע...
במקרה ראיתי אתמול את האתגר. והידיים שלי והראש קדחו ולא הניחו לי לעשות כלום. עד שהעלתי על הכתב סיפור.
אז ברוך שפטרנו, על היתוש המנקר שנשאר כאן... תורכם לקרוא. ואני יכולה לחזור לדברים שנזנחו;)
תהנו.
יפה מאוד.
את הפתגם 'על ראש הגנב בוער הכובע' משקפת בהחלט העובדה שדווקא בנושא זה מוחמד מגנה את היהודים וכך הוא כותב:
upload_2018-12-24_23-19-19.png
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה