דיון נספח לאתגר דו שבועי - משקפי כתיבה

nechama ro · 9/2/20

זה המקום להארות, הערות, מחמאות, ביקורות ומסקנות בעקבות האתגר.

RACHELIZ · 9/2/20

מחכה לנו משהו מרתק...

שרה. · 9/2/20

יפה!... זה מתלבש על משהו שמזמן רציתי לכתוב. נראה אם האתגר יגרום לי לכתוב אותו סופסוף...

שיילה · 9/2/20

יצירתי.

nechama ro · 10/2/20

נכתב ע"י כפריה:
עוד מדרגה אחת אחרונה נותרה ו...
הרשיתי לעצמי לנשום מעט אויר פנימה, מנסה להרגיע את ההתרגשות המשתלשלת מלחיי ואוזניי, התרגשות שהתעצמה בכל שניה מעשרים השניות בהן עמדתי סמוקה על הבמה, מתכבדת לקבל את דיפלומת "מצטיינת הארגון" מידי המנכ"ל.

השקעה רבה עמדה מאחורי התעודה שרטטה כעת באצבעותי, ומבין מאות האנשים שהשתתפו בטקס, ידעו רבים מהם עד כמה הייתי באמת ראויה לתואר הצטיינות.

אני נחשבת לעובדת אחראית במיוחד, ולא לחינם.

הטלפון שלי תמיד זמין לכל קריאת חירום למשרד. עובדה זו אף באה לידי ביטוי רבות, כולם יודעים שאני כתובת כמעט לכל תקלה בשעות העבודה ובזמנים לא זמנים .

למדתי להכיר את השקיעה לכל גווניה מהדקות החטופות שיוצא לי לבלות בתחנה אחרי יום ארוך , הבוקר שלי מוקדם בהחלט ואפשר להגיד שאני נותנת את תמצית ליבי לעבודה.

כמובן האחריות שנטועה באופיי לא מוזנחת כלפי משפחתי. אני "בלעבוסטע" במלא מובן המילה וכשהילדים חוזרים מהצהרון ממתינה להם תמיד ארוחה טריה, עטופה ומחולקת למנות, בעלי צריך רק לשלוף מהמקרר, לחמם ולהתיישב לאכול איתם.

הבית שלי תמיד מטופטפ ומתפקד מצוין ומעלה, כך שאפילו בזמן שנותר לי בערבים , זמן שאצל אשה אחרת מוקדש לכוס קפה יומית ועיתון, אצלי מנוצל למעבר על המיילים שהצטברו על שולחני היום ודורשים התייחסות.

טוב לי כך, אני אוהבת עבודה והעבודה אותי.
כל עוד הבית מתפקד כל כך טוב, אני מרשה לעצמי ללקות בתסמונת וורקהוליסטית, התסמונת הממכרת שזיכתה אותי להגיע לרגע המרגש והנכסף הזה.

עמיתי לצוות ליוו אותי במבטיהם למקום, ידעתי שקנאה מתגנבת למבטיהם, אך תחושת השליחות שחשתי גברה עליהם.
כן, שליחות!
חשתי קידוש ה' בהצלחתי, המוכיחה שגם אישה חרדית, אמא במשרה מלאה יכולה להצליח ואף לזכות למקום הראשון של הצטיינות. חשתי זכות עצומה להרים את קרנן של "בנות עמי" למקום נבחר ומכובד יותר.

הטקס הסתיים ואני מיהרתי לביתי בצעד קל. מברכת על כך שהכינוס נקבע לשעות הצהריים המוקדמות כך לא אצטרך להתעכב ואוכל לשחרר את בעלי בזמן לכולל, רק קודם אציג בפניו את התעודה.

דמיינתי באושר את מבטי הפליאה וההתפעלות שלו , לא אספר לו בטלפון, כך החלטתי, אפתיע אותו פנים מול פנים.

בבית, ללא הכנה מוקדמת שלפתי את הדיפלומה המהוללת והמתנתי לתגובתו של בעלי, הוא שלח מבט קצר ולא מבין לתעודה, מבט שהתחלף למבט ארוך ומבין.

הסתכלתי על מבטו, שמה לב שלראשונה מזה הרבה זמן אני כעת מסתכלת על פניו ולא רק רואה אותן.

"איזה יופי! כל הכבוד!!" הוא החמיא.

ובעיניו נתלה זיק נוסף

זיק של בדידות.

צובט. ומעלה כמה שאלות פנימיות נוקבות.

RACHELIZ · 11/2/20

@Natan Galant , אהבתי את הסיפור.

נכתב ע"י Natan Galant:
מנחם את עצמי בחטיף שוקולד בטעם של פלסטיק,

לדעתי, הפלסטיק הזה סתם הורס. תוותר עליו.

Natan Galant · 12/2/20

נכתב ע"י RACHELIZ:
@Natan Galant , אהבתי את הסיפור.

לדעתי, הפלסטיק הזה סתם הורס. תוותר עליו.

לוותר על כל השורה?

RACHELIZ · 12/2/20

נכתב ע"י Natan Galant:
לוותר על כל השורה?

לא, רק הטעם של הפלסטיק...
כי לטעמי (תרתי...) לפלסטיק יש טעם ממש מגעיל ולא מנחם בכלל. וכך זה נשמע שמישהו כתב ולא ההוא סיפר.

yonatanr · 12/2/20

נכתב ע"י הני ר.:
אני מנקרה מצהיר שאני שונא לארוז תקפושות.
מנובמבר יש הזמנות. מאיזה מדינה בקצה העולם.
כל יום אני מתבלבל וסנמנגה מתעצבן.
יש נסיקה זה עם מקל נוצץ
יש כלה זה בלי מקל יש פרחים.
יש קתן עם כובע פרווה
יש נ נק נקמן עם כובע לבן קטן.
יש להם חג וכל שנה צריך דברים חדשים. בחג שלנו אנחנו כל שנה אותו דבר.

גם לגויים יש חג שמתחפשים בו, וגם הם צריכים בכל שנה דברים חדשים.
בכל אופן, אותו גוי עשוי לדבר בשפתו שלו בלי שגיאות. למה הוא צריך לדבר בעברית?

כפריה · 12/2/20

נכתב ע"י yonatanr:
גם לגויים יש חג שמתחפשים בו, וגם הם צריכים בכל שנה דברים חדשים.
בכל אופן, אותו גוי עשוי לדבר בשפתו שלו בלי שגיאות. למה הוא צריך לדבר בעברית?

ככה זה כשעובדים בנט פרי

עריכה: עובד לשעבר של נט פרי

הני ר. · 12/2/20

@yonatanr
צודק. [לגבי התחפושות..]

שמעתי סיני אומר פעם נ נק נקמ נקמן מאומן.
וזה חיכה לי בסבלנות בצד השמאלי למעלה עד שמצאתי איזו הזדמנות.

2u2 · 15/2/20

@המלמד מבני ברק
הייתי מוותר על השורה האחרונה.

@שיילה
יפה מאד.
רק שבטוח שגם האמא הזו שיחקה סבתא סורגת, נכון שבאיזה שארית גומי של מכנס שכבר לא יכל לקבל טלאי נוסף, לעומת החוט "המקורי" שעולה היום 20 שקל..
אני גם בטוח שאם תשים את החוט על היד שלך, תצליח אוטומטית לעשות את כל השלבים..

המלמד מבני ברק · 16/2/20

@ישר והפוך
יפה מאוד הקטע, רק שלא הבנתי, אם האשה ברחה מהמטבח למה הציפור הבינה שהיא מצפצפת עליה?

nechama ro · 16/2/20

נכתב ע"י המלמד מבני ברק:
@ישר והפוך
יפה מאוד הקטע, רק שלא הבנתי, אם האשה ברחה מהמטבח למה הציפור הבינה שהיא מצפצפת עליה?

למיטב הבנתי הציפור היא גם זו שברחה וגם זו שצפצפה [תרתי משמע] על האשה, ואת שתי העובדות הללו האשה מספרת מנקודת המבט שלה.

דיונון · 16/2/20

אפ'חד לא נותן לי קרדיט על בניית הגשר לשויון ושיח בגובה העינים בין בני אדם ובעלי חיים.
נעלבתי

אבל לא נורא, לחתולי רחוב יש זכרון של חתול...

ישר והפוך · 17/2/20

נכתב ע"י nechama ro:
למיטב הבנתי הציפור היא גם זו שברחה וגם זו שצפצפה [תרתי משמע] על האשה, ואת שתי העובדות הללו האשה מספרת מנקודת המבט שלה.

אכן.
תודה על ההסבר.

אי פה אי שם · 17/2/20

נכתב ע"י דיונון:
אפ'חד לא נותן לי קרדיט על בניית הגשר לשויון ושיח בגובה העינים בין בני אדם ובעלי חיים.
נעלבתי
אבל לא נורא, לחתולי רחוב יש זכרון של חתול...

גילוי נאות - קראתי את הקטע שלך רק אחרי שפרסמתי את שלי,
אבל ללא קשר הקטע חזק.
( אגב, גם אתה משוכנע שהחתולים עומדים דרוכים בשבת בבוקר לאחר הסעודה?...)