אתגר נספח אתגר כתיבה אופי הדמות שלכם

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עכשיו בוא נראה מי מוצא ראשון את המילים "עצלן" ו"ישנוני" בקטע שב"ה כתבתי לאתגר.

נ.ב: אל תיקחו ריזיקה ותתחילו לחפש, פשוט המילים האלו לא רשומות... ;)
 

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עכשיו בוא נראה מי מוצא ראשון את המילים "עצלן" ו"ישנוני" בקטע שב"ה כתבתי לאתגר.

נ.ב: אל תיקחו ריזיקה ותתחילו לחפש, פשוט המילים האלו לא רשומות... ;)
אצלי זה גם שקוף- אופטימית ואימפולסיבית חסרת תקנה מול יותר מידי יצוגיות ורישמיות
 

מ. ש

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בס'ד
לפתוח ת'אולם ולחכות שעה ועשרים לחופה, זה נאה ? ישר...
להגיע בדיוק בזמן ולשבת משועמם עד שהקווטר - יביא את הרך הנולד ולהעמיס בינתיים, בורקסים לעייפה על הבוקר...זה נכון?
למה למהר? בטוח תמיד שאגיע , ענין של "בטחון עצמי."
יותר טוב בעיניך, לדפוק על דלת המחותנים פונקט בשמונה ושלושים כמו שקבעו ולשמוע את הכלה מייבבת, "איפה עוד נעל נעלמה לי"...זה יפה?
זה נכון שתמיד יקבל את פנינו פרצוף חמוץ אחד לפחות, אנחנו רגילים... לא נמות מזה.
תפסיק, אלה שמחכים לכם כמעט מתים מרוב "חכיון" מי אתם ? הגזמתם! עכשיו להגיע?
מה זו מחלה? כן , מחלה...
ויש לה שם? איך?
"אחרת"? כמו "אדמת" "צהבת"...
יש חיסון?
כן, לשבת לחכות לאחרים, לא שיחכו לך,
לפתוח ת'אולם, לא לבוא כשכמעט סוגרים,
לא לדפוק בפראות, על חלונות הבנק- בשתים עשרה אפס אפס ודקה.
לא להתרברב... שאתה מכבד דווקא ברקוד ה"מצוה טאנץ" בשתיים ושלושים לפנות בוקר.
רגע, לא מתאים לי החיסון, עקרונית אשתי נגד חיסונים...
אין מה לעשות, אני נשאר חולני, אחרת...
לא מצאתי פה דו שיח.
וסורי לא הבנתי מה קורה.
 

לבי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בסד
יש רק דו שיח ואולי הרוב מונולוג בין החולה כאילו במחלת האחרת לדייקן.
כנראה לא הצלחתי להסביר את
"עומק" הרעיון חחח ומשחק המילים.
 

אליהו פ

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
לא מצאתי פה דו שיח.
וסורי לא הבנתי מה קורה.

בסד
יש רק דו שיח ואולי הרוב מונולוג בין החולה כאילו במחלת האחרת לדייקן.
כנראה לא הצלחתי להסביר את
"עומק" הרעיון חחח ומשחק המילים.

שוב ...יש מונולוג דו שיח בין מאחרן כרוני לדיקן
והמחלה היא אחרת מין משחק מילים...
למה לא הצלחתי להסביר ת'צמי?
להיות יקה זה מחלה?
הם טוענים שלהיות ’ישראלי’ זה מחלה...
 

מתן מאור

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מתנצל בפני כולם על הטעויות הרבות שנפלו בקטע, הגהתי רק פעם אחת תוך שאני מחזיק את עיני פקוחות תחת השפעת קפה שחור. אני מקבל עלי אחריות, ואשתדל לא לעשות זאת שוב.

עמכם הסליחה.
 

מ. ש

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
׳׳מה אני מכינה לך לאכול?׳׳ חנה מתיישבת מול אלי, ׳׳אני רוצה לפנק אותך לכבוד בין הזמנים . תתפרע׳׳.

׳׳את יודעת שאני אוהב הכללל׳׳ אלי אומר מיד.

׳׳ובכל זאת?..׳׳ חנה לוחצת. שיענה כבר מה הוא רוצה. הכל סביבו זה ניחושים. מה הוא יאהב או ירצה. אין עובדה מוגמרת.

׳׳בכל זאת אני בוחר שתכיני מה שאת רוצה. אולי מה שאת אוהבת?׳׳ הוא מציע לבסוף. אם לא החלטה, לפחות איזה שהוא כיון.

׳׳לא. אתמול ושלשום הכנתי מה שאני רוצה ואוהבת, לפני זה מה ששאר הילדים רוצים. הפעם תורך.׳׳ היא מגלגלת לכיוונו את הכדור בחזרה. נעמדת להכין שתיה קלה לשתייהם. עד שהדיון יסתיים עם תפריט רשמי.

׳׳אז אהמ.. חלבי?׳׳ אלי אומר לאט. חושב. ׳׳או שאולי פרווה? כי לפעמים עדיף להישאר נטרלי.. את יודעת׳׳

׳׳אני אחליט וזהו.׳׳ חנה נאנחת. מגישה לשלוחן שתי כוסות קפה קר. ׳׳עכשיו אתה במילא ניהיה חלבי. אחר כך אכין ארוחה חלבית.׳׳ היא קובעת. אחרת- את ארוחת הערב הקרובה, הם יאכלו מחרתיים, לארוחת הצהריים. מנסיון.

׳׳מצוין. תודה.׳׳ אלי מברך, לוגם מהקפה. שובל לבן מכתים את השולחן. ׳׳אני חושב שעדיף לי ללכת עכשיו לקניות, ואחר כך לחזור לאוכל. או אולי הפוך?׳׳ הוא מתלבט בקול. מנקה את השולחן בהסח הדעת.

׳׳האוכל יהיה מוכן עוד שעה וחצי בע׳׳ה. ככה שזה להחלטך׳׳ חנה מעדכנת.

׳׳ועדיין אמא. מה הדעה שלך?׳׳ מצוקה בקולו.

׳׳שאתה כבר ילד גדול.׳׳ היא נאנחת. מוסיפה קלישאה אימהית שחוקה. ׳׳ומה יהיה כשתתחתן?׳׳

׳׳באמת מה יהיה׳׳ הוא חוזר אחריה בשקט. שוקע במחשבות של אם, כמה, ואילו. עדיף ככה, או אולי אחרת?
היה נראה לי שזה בעלה, ולא הבנתי איך כשיש להם ילדים זה עדיין המצב של"מה שאת רוצה"
מה שאתה רוצה"......
 

ilan p

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קה

א הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי:ד דִּרְשׁוּ יי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:ז הוּא יי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:יח עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יי צְרָפָתְהוּ:כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ:כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  1  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה