יום חורפי משהו. הגשם היורד נותן הרגשה של מתיקות,
הרב יעקב צועד ברחובות העיר שמוחו שקוע בסוגיה סבוכה בעניין חתיכות של דגים.
מנסה לברוח מרכבים העוברים על אספלט הכביש הרטוב. שנהגיהם לא בדיוק מוטרדים מכך שהמגע ה"עדין" של גלגלי מכוניותיהם בשלוליות הגשם המזוהמות יוצר תופעת טבע נדירה הגורמת למימיהם לעוף הישר על מכנסיהם של העוברים ושבים,
כשלפתע הוא רואה אותה על המדרכה בצד מונחת כאבן שאין לה הופכין...
בהבלחה של רגע הוא נזכר יש כאן "לא תוכל להתעלם",
ר' יעקב מרים אותה בעדינות. עינו מחפשת במהירות סימן כלשהו כשמהר מאוד נחה עינו על המדבקה וממש שחור על גבי לבן היה כתוב שם ליעד וכידוע שם הווה סימן ,
בסוף הדרך הארוכה כשרגליו נושאות אותו באושר מגודל המצווה לה זכה,
פונה ר' יעקב לאשתו הרבנית כשפניו זורחות מאושר "זכינו במצווה גדולה הכיני את הדפים והטוש ולעבודה",
והיא כאישה טובה עושה רצון בעלה יושבת וכותבת,
"נמצאה מטריה על שם ליעד המאבד יוכל לקבלו על פי סימנים אצל ר' יעקב",
עבר יום עברו יומים ואין כל חדש בעניין המטריה
ועד עצם היום הזה מחכה ר' יעקב לקיים מצוות "השב תשיבם"...
בהשראת
אשמח להערות והארות....
הרב יעקב צועד ברחובות העיר שמוחו שקוע בסוגיה סבוכה בעניין חתיכות של דגים.
מנסה לברוח מרכבים העוברים על אספלט הכביש הרטוב. שנהגיהם לא בדיוק מוטרדים מכך שהמגע ה"עדין" של גלגלי מכוניותיהם בשלוליות הגשם המזוהמות יוצר תופעת טבע נדירה הגורמת למימיהם לעוף הישר על מכנסיהם של העוברים ושבים,
כשלפתע הוא רואה אותה על המדרכה בצד מונחת כאבן שאין לה הופכין...
בהבלחה של רגע הוא נזכר יש כאן "לא תוכל להתעלם",
ר' יעקב מרים אותה בעדינות. עינו מחפשת במהירות סימן כלשהו כשמהר מאוד נחה עינו על המדבקה וממש שחור על גבי לבן היה כתוב שם ליעד וכידוע שם הווה סימן ,
בסוף הדרך הארוכה כשרגליו נושאות אותו באושר מגודל המצווה לה זכה,
פונה ר' יעקב לאשתו הרבנית כשפניו זורחות מאושר "זכינו במצווה גדולה הכיני את הדפים והטוש ולעבודה",
והיא כאישה טובה עושה רצון בעלה יושבת וכותבת,
"נמצאה מטריה על שם ליעד המאבד יוכל לקבלו על פי סימנים אצל ר' יעקב",
עבר יום עברו יומים ואין כל חדש בעניין המטריה
ועד עצם היום הזה מחכה ר' יעקב לקיים מצוות "השב תשיבם"...
בהשראת
אשמח להערות והארות....