כעקרון
אני פחות מאמין במתנות מהאשה לבעל
(אני אפילו חושב שחלק מהרעיונות פה היו קצת פוגעניים)
וזה בלי לדבר על התחושה של הפגיעה שחלק מהמתנות יכולות לגרום לבעל במעמדו הגברי
אבל אם בכל אופן מתנה
ממה שראיתי בהרבה מקרים
בפרט בילד ראשון
האשה לעיתים לא סומכת על הבעל שיגדל את הילד טוב
כאילו הילד יותר שלה משלו
וכאילו פחות אכפת לו מהילד ממה שאכפת לה
לכן מתנה בשלב הזה אם היא ניתנת צריכה להביע את ההבנה שהילד זו שותפות אמת
(ובאמת הגידול שלו מוטל על הבעל האשה רק עוזרת לבעל)
דבר נוסף שכדאי להביע
(ויותר ממה שחשוב להביע חשוב להרגיש)
שהבעל נשאר בסדר העדיפויות במקום ראשון
כן גם לפני התינוק
למרות שמבחינה טכנית התינוק יצטרך המון את האמא והאבא יכול להרגיש שהוא נשאר מוזנח
עלית פה על נקודות נכונות.
אחרי לידה ראשונה בפרט זה משבר ידוע, שנכנס גורם נוסף למערך המשפחתי הזוג צריך למקם מחדש את המערכת הזוגית שלו, וזה בפירוש אתגר.
כשלון באתגר פרושו - חיזוק הקשר עם הילד (לפעמים אפילו תלות נפשית!) במקום בקשר הרגשי מול בן הזוג.
הצלחה - אבא ואמא יחד, זוגיות איתנה, בונים בית שהוא חממה לילדים, ההורות והזוגיות משלימים אחד את השני ולא נלחמים זה בזה.
בשביל האישה האמהות היא טבעית, תשעה חודשים היא נושאת את הילד בגופה, צירי הלידה, ההנקה, הטיפול בתינוק והמערכת ההורמונלית כולם תומכים ומחזקים את הקשר.
הבעל לעומת זאת, לפעמים נשאר מחוץ לתמונה.
הוא צריך להמשיך בשגרת חייו כרגיל, כולל/עבודה, ובנוסף לפעמים מתלווה מן תחושה כזאת (לא רציונלית בהכרח) שהתינוק 'גונב' לו את אשתו.
לכן, אישה חכמה, כדאי שתתן על כך את הדעת, ולא תישאב באופן טוטאלי לתפקיד החדש והמאתגר, אלא להשקיע ולחזק את הקשר, ולא לשכוח שהגוזל הקטן יפרוס כנפיים יום אחד, ומי שישאר איתנו עד זקנה ושיבה בע"ה זה בן הזוג הנאמן.
אז לך
@shali היקרה, קודם כל שיהיה בשעה טובה!
ותזכרי שהמתנה האמיתית שתתני לבעל שלך הוא את עצמך, את הלב שלך,
ומה שתשאירי לו מתחת לכרית יכול להיות סמלי לגמרי כמו חבילת שוקולד, או פריט שימושי אחר שידוע לך שחסר לו.
(פחות מתחברת לעצות ורעיונות מניקים אנונימיים שאין להם מושג מי אתם)