הנושאים החמים
הנושאים החמים
הלך לו איש מדוכא ברחובות קריה. 'אני מרגיש, שאני לא בדרך האמת, שאני לא רואה העולם נכון' אמר לעצמו. לפתע הוא רואה מולו חנות, אשר מעליה נתלה שלט גדול 'משקפי הנשמה'.
נכנס האיש ואמר למוכר, "אפשר להתרשם?" "בבקשה אדוני", אמר המוכר "בחר לך אחרים מהתצוגה".
הסיר האיש את משקפיו הוירטואלים, ולבש במקומם אחרים אלגנטיים, אמר לו המוכר "לך ושוב מחר ואמור לי את התרשמותך". הודה האיש, ויצא מהחנות.
הלך האיש, לקח את רכבו ונסע, הוא הגיע לאחד מהמחסומים בארץ וראה שם כמה עשרות אומללים, אשר בסך הכל ביקשו לבא למקום עבודתם בכה האיש, והמשיך בדרכו. והנה לפניו קבוצת פראי אדם, מעוטרי פאות ארוכות וכיפות צבעוניות ענקיות, נהיתה לו בחילה, ואמר לעצמו 'הנה הם האנשים הטובחים דם האומללים, אלו שראיתי לפני כמה דקות' והמשיך בדרכו והנה הוא רואה שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום למדינה, ירק האיש, וחמתו בערה בו.
למחרת, בא לחנות, הסיר המוכר את משקפיו ושאל אותו "אתה רוצה אותם?" נזעק האיש "לא ולא! תביא לי אחרים, למה מאלו, שקר ראיתי וגם שנאה, הביא לו המוכר משקפיים אחרים, "קח את זה" אמר המוכר "אותם הרוב קונים, הם המשקפים המסורתיים" הודה האיש, ויצא מהחנות.
והנה בדרכו, הוא רואה קבוצת רוצחים עומדים באותו המחסום מאתמול, ובדמיונו מיד עלה, דם על ידיהם, תיעב אותם האיש. והמשיך עוד כברת דרך, והנה הוא רואה קבוצת מלאכי אדם, עטורי פאות ארוכות וכיפות ענק, ריחם על כיפותיהם, אך אהב את להב הנקמה בעיניהם הוא בא לנשקם אבל עצר בעד עצמו. המשיך בדרכו והנה שוב כאתמול אך שונים מעט, עומדים להם שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום לצבא מדינתם, ואינם עובדים ומפרנסים אותה בז להם האיש בליבו והמשיך בדרכו.
למחרת, חזר אל חנות המשקפיים, הסיר את המשקפיים, ואמר למוכר "רימית אותי! גם אלו משקפי שקר" ויצא מן החנות, ויצעק אחריו המוכר "אדוני, את משקפים שלך שכחת" אך הוא כבר יצא.
נסע מן החנות, והנה הוא רואה, עומדים להם משרתי לומדי התורה בבדיקת מחסום כדי שלא יזיקו ללומדים, המשיך והנה הוא רואה את עטויי הכיפות גדולות ריחם עליהם על שאינם עוסקים בתורה בכל שעה, ואשר לעיתים מתגרים בלא היתר. המשיך, והנה הוא רואה שני בחורי ישיבה מתוקים מחכים לטרמפ, שאל אותם "מדוע אינכם לומדים כעת?" ויאמרו לו "בין הזמנים צדיק" העלה אותם על רכבו ונסע.
פתאום אחז, רגע אני ללא משקפים!
הו אז חדרה אליו ההבנה, כל העולם עוטים משקפים והם לא חושבים אפילו לרגע שאולי הם לא נצרכים, אולי הם רק מפריעים, אולי הסיבה שהמציאו אותם, זה אך כדי להסתיר את האמת!
נכנס האיש ואמר למוכר, "אפשר להתרשם?" "בבקשה אדוני", אמר המוכר "בחר לך אחרים מהתצוגה".
הסיר האיש את משקפיו הוירטואלים, ולבש במקומם אחרים אלגנטיים, אמר לו המוכר "לך ושוב מחר ואמור לי את התרשמותך". הודה האיש, ויצא מהחנות.
הלך האיש, לקח את רכבו ונסע, הוא הגיע לאחד מהמחסומים בארץ וראה שם כמה עשרות אומללים, אשר בסך הכל ביקשו לבא למקום עבודתם בכה האיש, והמשיך בדרכו. והנה לפניו קבוצת פראי אדם, מעוטרי פאות ארוכות וכיפות צבעוניות ענקיות, נהיתה לו בחילה, ואמר לעצמו 'הנה הם האנשים הטובחים דם האומללים, אלו שראיתי לפני כמה דקות' והמשיך בדרכו והנה הוא רואה שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום למדינה, ירק האיש, וחמתו בערה בו.
למחרת, בא לחנות, הסיר המוכר את משקפיו ושאל אותו "אתה רוצה אותם?" נזעק האיש "לא ולא! תביא לי אחרים, למה מאלו, שקר ראיתי וגם שנאה, הביא לו המוכר משקפיים אחרים, "קח את זה" אמר המוכר "אותם הרוב קונים, הם המשקפים המסורתיים" הודה האיש, ויצא מהחנות.
והנה בדרכו, הוא רואה קבוצת רוצחים עומדים באותו המחסום מאתמול, ובדמיונו מיד עלה, דם על ידיהם, תיעב אותם האיש. והמשיך עוד כברת דרך, והנה הוא רואה קבוצת מלאכי אדם, עטורי פאות ארוכות וכיפות ענק, ריחם על כיפותיהם, אך אהב את להב הנקמה בעיניהם הוא בא לנשקם אבל עצר בעד עצמו. המשיך בדרכו והנה שוב כאתמול אך שונים מעט, עומדים להם שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום לצבא מדינתם, ואינם עובדים ומפרנסים אותה בז להם האיש בליבו והמשיך בדרכו.
למחרת, חזר אל חנות המשקפיים, הסיר את המשקפיים, ואמר למוכר "רימית אותי! גם אלו משקפי שקר" ויצא מן החנות, ויצעק אחריו המוכר "אדוני, את משקפים שלך שכחת" אך הוא כבר יצא.
נסע מן החנות, והנה הוא רואה, עומדים להם משרתי לומדי התורה בבדיקת מחסום כדי שלא יזיקו ללומדים, המשיך והנה הוא רואה את עטויי הכיפות גדולות ריחם עליהם על שאינם עוסקים בתורה בכל שעה, ואשר לעיתים מתגרים בלא היתר. המשיך, והנה הוא רואה שני בחורי ישיבה מתוקים מחכים לטרמפ, שאל אותם "מדוע אינכם לומדים כעת?" ויאמרו לו "בין הזמנים צדיק" העלה אותם על רכבו ונסע.
פתאום אחז, רגע אני ללא משקפים!
הו אז חדרה אליו ההבנה, כל העולם עוטים משקפים והם לא חושבים אפילו לרגע שאולי הם לא נצרכים, אולי הם רק מפריעים, אולי הסיבה שהמציאו אותם, זה אך כדי להסתיר את האמת!
נערך לאחרונה ב:
