משפטים חכמים-

אפרתה

משתמש מקצוען
וכן פתגמים ומקורות בנושא חכמה, עיצה, מעלת החכם...
צריכים לפרויקט של ספר משפחתי.
למי שיש- נשמח לקבל, ותודה לכולם.:)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
החכם - עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.
ראשית חכמה - קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה.
ראשית חכמה - יראת ה'.
בקיצור - פתחו קהלת ומשלי ותמצאו חכמה, בינה ונחת...
 

Smeshi

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
הכסילים מדברים, מוגי הלב שותקים והחכמים מקשיבים.
 

sara100

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
השכל-כמו המשטרה, תמיד מגיע אחרי הזמן!
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
לקט פתגמים, מטבעות לשון ו"היינו דאמרי אינשי" מתוך מדרשי ומאמרי חז"ל
(חלקם בארמית, אין לי זמן לתרגם את כולם)

עיזי מסגן ברישא והדר אימרי (אימרי = כבשים; האימרה סובלת כמה פירושים, האחד: ביטוי לגאוותנים ללא כיסוי, ותופעת העדר).

גייפא בחזורין ומפלגא לבישייא (=מנאפת בתפוחים ומחלקת לחולים).
זונה מקלסת אתננה.
מחי אלהייא ויבעתון כומריא (=שחיטת פרות קדושות).
כומריא גנבו, אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב. (מומי = שבועה. פירוש, אם הכמרים הם גנבים, מי ישבע בשם אלהיהם או מי יקריב להם קרבן)

מילחא כי סריא במאי מלחי. (סריא = מסריח)

תבן אתה מכניס לעפריים.

מי גרם לגבור ליטול העטרה - לא החלש?!
שוטה, מי ראה כהן בבית הקברות.
בין הרועה ובין הזאב נבקעת השה.
הנחת כל אומנויות ולא לימדתו אלא בַּשָּׂם, והנחת כל המבואות ולא פתחת לו חנות אלא בשוק של זונות - המבוי עשה שלו והאומנות עשתה שלה והנער כבחור עשה שלו.
תרתין אפין מזגין רותחין.
מוטב לאדם שיאמרו לו עלה למעלה ולא יאמרו לו רד למטה.
עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. נטל אמת והשליכו לארץ.
דין הניין לי יתהון לא הניין לי.
עבדא דמלכא מלכא. הדבק לשיחין וישחון לך.
תרדמת מרמיטא. אין רואה ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם.
תרדמה של שטות. כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה.
מקיש על הקנקן (ומוצא אותן מלאין מימי רגלים). ההרים נעשו טרשים.
מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש.
שילו חטא ויוחנא משתלמא.
בשעת חדוותא חדוותא בשעת אבלא אבלא.
יתמחי שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא.
עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה, עלובה נטיעה שנוטעה מעידה.
אם קידמך חבירך בעדשים קדמנו בבשר.
פרדה עקרה.
אין סכין מתחדדת אלא בְּיֶרך של חברתה.
דבר שנתחבטתי בו - בא זה והושיטו לי בקנה.
כל שכן, אוסיפתא מיא אוסיף קימחא.
בנוהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית ב' וג' שעות באמונה ולבסוף הוא מתעצל במלאכתו.
מי מעמיד רגלה של אשה בתוך ביתה - בניה.
ראית מימיך אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו.
קפדנותן של אבות ולא ענוותנותן של בנים.
הם פרצו את הגדר תחילה.
חורש בגנות ומערה לאשפות (דש מבפנים וזורה מבחוץ).
זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק.
דין רפש מבית אבא (זוהי בעיטה מבית אבא).
אדם אומר לחבירו מזוג לי ושנה לי.
דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית.
רבי, לזה דחית בקנה רצוץ, לנו מה אתה משיב.
דאכיל בהדי קורא ילקי בהדי קילא.
בת קול מפוצצת בראש ההרים.
נפלה הצווחה בעיר.
נוח לו שנהפכה שליתו על פניו.
אפילו זונות מפרכסות זו את זו.
כל קימחא קימחין, וקימחא דקימחית סולת.
קמי דשתי חמרא - חמרא, קמי רפוקא גרידא דיבלא.
העביר פנים של זעם.
לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. מביתא לבית חלוק, מאתר לאתר נפש.
עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים.
פרנס אחד אמרן.
עשה אזנך כאפרכסת.
אין בשרו ננערת מן עפרה.
אין שבחה של מטרונא בשעה שהיא מתקלסת מקרובותיה אלא בשעה שהיא מתקלסת מצרותיה.
לשון הרע = לשון שלישי.
הקולר נתון בצוארו.
כל דזמר זימרא לא עייל באודניה דרקדא.
כל דזמר זמר ברא דטיפשא לא שמע.
הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.
אריא קטילא קטלת, קמחא טחינא טחנת, קרתא יקידתא אוקדת.
דאגר גנא אכיל ציפרין, דאכל גנייא אכלין ליה ציפרין.
מלתא בסלע משתוקא בתרין.
ולא שמעין אודנך מה פומך ממלל?!
יאיא היא מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא בקדלי דסוסיא חיורא.
פתפותי ביצים יש כאן.
הממון חביב עליו.
[מפני מה נתעקרו אמהות כדי שלא יהו מתרפקות על בעליהן בְּנוֹיָין, כדי שיצאו רוב שנים בלא שעבוד, כדי שייהנו בעליהן בנויין].
פגי פלאי קקום כאמי מחי [=זונה זקנה עושה צרות].
תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיא.
זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שיניו.
מתלא אמר מן דיירות ולא מן דבזין ליה.
כהדין דשתי חמר עתיק, אף דשתי, טעמא וריחא בפומיה.
עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חופתה.
אף הטהרה נטלו הטעם והריח, והמעשרות נטלו השומן והדגן.
מדכרין ומשבחין, מדכרין ומשחקין.
הידא איתתא בעיא לך כדון, נחירך קטף, אודנך יקרין, ועיינך כהיין.
 

agav

משתמש פעיל
די לחכימא ברמיזא
יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך (קהלת ב)
אין זקן אלא מי שקנה חכמה (קידושין לב)
החכמה היא בתו של הנסיון
הלב חכם מן השכל
חכם קודם למלך ישראל (הוריות יג)
אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה (ברכות נה)
חכמת מסכן תרוממנו להושיבו עם נגידים (בן סירא)
הנסיבות מושלות על החלשים אך אינן אלא כלי בידי החכמים
ככל שאני מזדקן אני מעריך יותר אנשים חכמים שאינם יודעים קרוא וכתוב
חכמה נדרשת כדי להבין חכמה. למוזיקה אין ערך אם הקהל חרש.
איש חכם רואה כמה הוא חיב ולא כמה הוא יכול.
עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה בסופו (ירו' סוטה פח)
איזהו חכם? המקיים תלמודו (ספרי דברים פא)
שנינה היא דבר העוזר לנו להשתטות ביתר בטחון
גן עדנו של הכסיל הוא הגיהנום של החכם
חכם שומע מלה אחת ומבין שתיים
שאלת חכם חצי תשובה
הבינה עשויה אמיתות שיש לאמרן ואמיתות שיש לעבור עליהן בשתיקה
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
נכתב ע"י געוואלדיג;661102:
לקט פתגמים, מטבעות לשון ו"היינו דאמרי אינשי" מתוך מדרשי ומאמרי חז"ל
(חלקם בארמית, אין לי זמן לתרגם את כולם)

עיזי מסגן ברישא והדר אימרי (אימרי = כבשים; האימרה סובלת כמה פירושים, האחד: ביטוי לגאוותנים ללא כיסוי, ותופעת העדר).

גייפא בחזורין ומפלגא לבישייא (=מנאפת בתפוחים ומחלקת לחולים).
זונה מקלסת אתננה.
מחי אלהייא ויבעתון כומריא (=שחיטת פרות קדושות).
כומריא גנבו, אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב. (מומי = שבועה. פירוש, אם הכמרים הם גנבים, מי ישבע בשם אלהיהם או מי יקריב להם קרבן)

מילחא כי סריא במאי מלחי. (סריא = מסריח)

תבן אתה מכניס לעפריים.

מי גרם לגבור ליטול העטרה - לא החלש?!
שוטה, מי ראה כהן בבית הקברות.
בין הרועה ובין הזאב נבקעת השה.
הנחת כל אומנויות ולא לימדתו אלא בַּשָּׂם, והנחת כל המבואות ולא פתחת לו חנות אלא בשוק של זונות - המבוי עשה שלו והאומנות עשתה שלה והנער כבחור עשה שלו.
תרתין אפין מזגין רותחין.
מוטב לאדם שיאמרו לו עלה למעלה ולא יאמרו לו רד למטה.
עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. נטל אמת והשליכו לארץ.
דין הניין לי יתהון לא הניין לי.
עבדא דמלכא מלכא. הדבק לשיחין וישחון לך.
תרדמת מרמיטא. אין רואה ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם.
תרדמה של שטות. כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה.
מקיש על הקנקן (ומוצא אותן מלאין מימי רגלים). ההרים נעשו טרשים.
מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש.
שילו חטא ויוחנא משתלמא.
בשעת חדוותא חדוותא בשעת אבלא אבלא.
יתמחי שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא.
עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה, עלובה נטיעה שנוטעה מעידה.
אם קידמך חבירך בעדשים קדמנו בבשר.
פרדה עקרה.
אין סכין מתחדדת אלא בְּיֶרך של חברתה.
דבר שנתחבטתי בו - בא זה והושיטו לי בקנה.
כל שכן, אוסיפתא מיא אוסיף קימחא.
בנוהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית ב' וג' שעות באמונה ולבסוף הוא מתעצל במלאכתו.
מי מעמיד רגלה של אשה בתוך ביתה - בניה.
ראית מימיך אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו.
קפדנותן של אבות ולא ענוותנותן של בנים.
הם פרצו את הגדר תחילה.
חורש בגנות ומערה לאשפות (דש מבפנים וזורה מבחוץ).
זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק.
דין רפש מבית אבא (זוהי בעיטה מבית אבא).
אדם אומר לחבירו מזוג לי ושנה לי.
דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית.
רבי, לזה דחית בקנה רצוץ, לנו מה אתה משיב.
דאכיל בהדי קורא ילקי בהדי קילא.
בת קול מפוצצת בראש ההרים.
נפלה הצווחה בעיר.
נוח לו שנהפכה שליתו על פניו.
אפילו זונות מפרכסות זו את זו.
כל קימחא קימחין, וקימחא דקימחית סולת.
קמי דשתי חמרא - חמרא, קמי רפוקא גרידא דיבלא.
העביר פנים של זעם.
לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. מביתא לבית חלוק, מאתר לאתר נפש.
עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים.
פרנס אחד אמרן.
עשה אזנך כאפרכסת.
אין בשרו ננערת מן עפרה.
אין שבחה של מטרונא בשעה שהיא מתקלסת מקרובותיה אלא בשעה שהיא מתקלסת מצרותיה.
לשון הרע = לשון שלישי.
הקולר נתון בצוארו.
כל דזמר זימרא לא עייל באודניה דרקדא.
כל דזמר זמר ברא דטיפשא לא שמע.
הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.
אריא קטילא קטלת, קמחא טחינא טחנת, קרתא יקידתא אוקדת.
דאגר גנא אכיל ציפרין, דאכל גנייא אכלין ליה ציפרין.
מלתא בסלע משתוקא בתרין.
ולא שמעין אודנך מה פומך ממלל?!
יאיא היא מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא בקדלי דסוסיא חיורא.
פתפותי ביצים יש כאן.
הממון חביב עליו.
[מפני מה נתעקרו אמהות כדי שלא יהו מתרפקות על בעליהן בְּנוֹיָין, כדי שיצאו רוב שנים בלא שעבוד, כדי שייהנו בעליהן בנויין].
פגי פלאי קקום כאמי מחי [=זונה זקנה עושה צרות].
תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיא.
זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שיניו.
מתלא אמר מן דיירות ולא מן דבזין ליה.
כהדין דשתי חמר עתיק, אף דשתי, טעמא וריחא בפומיה.
עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חופתה.
אף הטהרה נטלו הטעם והריח, והמעשרות נטלו השומן והדגן.
מדכרין ומשבחין, מדכרין ומשחקין.
הידא איתתא בעיא לך כדון, נחירך קטף, אודנך יקרין, ועיינך כהיין.

אתה בטוח שעברת על כל מה שכתבת
או שעשית גזור והדבק ??? :eek::eek::eek:
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
זה לא גזור והדבק, זהו קובץ שאני מוסיף עליו בכל פעם שפתגם מעניין צד את עיני. חלק מהם אינם פתגמים, אלא מטבעות לשון וניבים שניתן לעשות בהם שימוש אף מחוץ להקשר המקורי. לדוגמה, "בת קול מפוצצת בראש ההרים" שזה טוב בשביל פשקוויל... או "נפלה הצווחה בעיר" - מי שמעוניין לחקות את לשון חז"ל, וכן "פרנס אחד אמרן" שזה כמו: "נתנבאו בסגנון אחד", וכדו'.
 

imagine

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
לא די לדעת אמרות חכמה - יש לפעול על פיהן!!!
 

אפרתה

משתמש מקצוען
אלבום העצות כבר מודפס, ויצא מדהים. בזכותכם.
בכל זאת, את מעלת החכמה כדאי תמיד לדעת....

תודה לכולם
 

דניאל נ

משתמש מקצוען
פתגם סיני עתיק אומר.. כשאין לך מה לומר תגיד פתגם סיני עתיק
פתגם סיני עתיק אומר : מוטב להיות עשיר ובריא מלהיות עני וחולה
 

TIP X

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עוד משפט חכם
הנייר סובל הכל.. הפורום לא
נכון גיוועלדיג..
 

pl

משתמש רשום
מה מדהים בבני אדם?
בני אדם מאבדים את בריאותם
כדי לצבור כסף,
ואז הם מאבדים את כספם
כדי להציל את בריאותם,
בשל מחשבותיהם על העתיד
הם שוכחים את ההווה,
כך אינם חיים לא לעמן ההווה
ולא למען העתיד,
ובה בשעה שהם חיים כאילו לא ימותו
הם מתים כאילו מעולם לא חיו.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה