מקור לסיפור אודות אחד שניצל בשואה היות והקפיד לברך ברכת המזון מתוך הכתוב

[כוכב מאיר]

הסיפור הולך בערך כך: יהודי התרשם מאחד מגדולי הדור שהקפיד לברך מתוך הכתוב, גדול זה אמר/הבטיח לו שברכת המזון מתוך הכתוב סגולתה גדולה בכל העניינים גם בהצלת חיים, אותו יהודי אכן החל לנהוג כך. בשואה כשעמד בסלקציה, לחש לו זה שעמד מאחוריו שיצהיר על עצמו כעוזר לטבח ואכן שניהם נשלחו למטבח וכך נצלו וגם אוכל לא חסר להם.
בהמשך נגזר עליו לחפור בור בפרק זמן קצר ולא סביר, קבוצת גויים שעברו בקרבת מקום התעללו בו והשליכו עליו פירות וירקות כדי לענותו, קבוצה אחרת שעברה במקום והייתה רעבה 'קנתה' ממנו את כל הפירות והירקות ובשכר זאת חפרו בבת אחת את כל הבור הנדרש. ואכן הוא ניצל מהשואה.
מישהו יודע מה המקור, או איך מגיעים למקור ?
נשמח לכל תוגבה

 

[עדיאל]

מופיע בהגדת "באר החיים" של הגה"צ המשפיע רבי מיילעך בידרמן שליט"א, בברכת המזון.
שם גם מופיע המקור, ממנו שמע הגה"צ שליט"א את הסיפור

 

[psd]

יש איזה מחנך בקרית ספר שהוציא קלטת מאוד יפה על הסיפור, כמובן לאחר שבירר את כל הפרטים במדויק

 

[up]

אני שמעתי את הסיפור בצורה שונה: (מקווה שאני זוכרת נכון, אבל משהו בסגנון)
רבי מאיר שפירא מלובלין כשבא לבחון תלמידים בחיידר, לאחר שבחן אותם בלימוד בהצלחה הביא להם כפרס- סוד. (או מילה אחרת, לא זוכרת במדוייק)
שמי שיקפיד על ברכת המזון בכוונה מתוך הכתוב יהיה לו תמיד את מזונו בשפע.
לימים, סיפר אחד הנערים שזכה לשמוע את זה מפי קודשו, שבשנות השואה, שבאה לאח"מ
הוא היה אחראי בגטו על חלוקת הפרות והירקות, וכך לא חסר לו אוכל כלל.

 

[EC]

צריך עוד?
ראיתי בדיוק את הסיפור הנ"ל מפורט באיזה עלון כלשהו, אין מקור.
אם יהיה צורך אסרוק בעז"ה.

 

[עדיאל]

אני שמעתי את הסיפור בצורה שונה: (מקווה שאני זוכרת נכון, אבל משהו בסגנון)
רבי מאיר שפירא מלובלין כשבא לבחון תלמידים בחיידר, לאחר שבחן אותם בלימוד בהצלחה הביא להם כפרס- סוד. (או מילה אחרת, לא זוכרת במדוייק)
שמי שיקפיד על ברכת המזון בכוונה מתוך הכתוב יהיה לו תמיד את מזונו בשפע.
לימים, סיפר אחד הנערים שזכה לשמוע את זה מפי קודשו, שבשנות השואה, שבאה לאח"מ
הוא היה אחראי בגטו על חלוקת הפרות והירקות, וכך לא חסר לו אוכל כלל.

אכן, כך מספר זאת ר' מיילאך. כמופיע שם בהגדה שציינתי.

 

[psd]

מתחיל כך

רבי מאיר שפירא מלובלין כשבא לבחון תלמידים בחיידר, לאחר שבחן אותם בלימוד בהצלחה הביא להם כפרס- סוד. (או מילה אחרת, לא זוכרת במדוייק)

וציטט להם מתוך ה"באר היטב" על המשנה ברורה

שמי שיקפיד על ברכת המזון בכוונה מתוך הכתוב יהיה לו תמיד את מזונו בשפע.
לימים, סיפר אחד הנערים שזכה לשמוע את זה מפי קודשו, שבשנות השואה, שבאה לאח"מ
הוא היה אחראי בגטו על חלוקת הפרות והירקות, וכך לא חסר לו אוכל כלל.

וההמשך

בהמשך נגזר עליו לחפור בור בפרק זמן קצר ולא סביר, קבוצת גויים שעברו בקרבת מקום התעללו בו והשליכו עליו פירות וירקות כדי לענותו, קבוצה אחרת שעברה במקום והייתה רעבה 'קנתה' ממנו את כל הפירות והירקות ובשכר זאת חפרו בבת אחת את כל הבור הנדרש. ואכן הוא ניצל מהשואה.

הסיפור נתגלה, כשבסוכות שמעו אותו דרך הסוכה מברך מילה במילה בכוונה את ברכת המזון, נכנס מאן דהוא לברר על כך, והוא סיפר על עצמו את הסיפור הנ"ל