מקור בפסיקתא | עמלק שרדף אחרי בני שבט דן שהענן היה פולטן

[אברהם]

מישהו יכול לומר לי מה המקור המדוייק של זה בפסיקתא?

 

[א.ישראל]

לא מצאתי בפסיקתא אלא במדרש שכל טוב (בר אילן)

שכל טוב (בובר) שמות פרק יז ד"ה ח) ויבא עמלק
ח) ויבא עמלק. מהררי שעיר בא ופסע ארבע מאות פרסה, ובא לעשות מלחמה כדי לנקום נקמת עשו זקינו, דכתיב וישטום עשו את יעקב (בראשית כז מא), שכך ציוה עשו את אליפז בכורו להתגרות בבני יעקב, אלא לפי שנתגדל עם איוב וחביריו, והיה מדבר ברוח הקודש, לפיכך לא נתגרה בהם ובא עמלק בנו ואמר שאין לך שעה מוטבת מזו שישראל מרודין במדבר כינס חמשה עממים ואמר להם בואו וסייעוני, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב (והכנעני) והחתי וגו' (במדבר יג כט), שהיה יושב לפנים מכולן, אמר להם בואו ואתן לכם [עצה] מה תעשו, אלך אני לפניכם אם ינצחוני ברחו לכם, ואם לאו תכנסו במלחמה וסייעוני: וילחם עם ישראל. ר' אלעזר המודעי אומר היה עמלק נכנס סמוך לכנפי הענן. וגונב נפשות מבני דן, שהיו נוסעין באחרונה, והיה בהם זהוהי הלב, שהיו זונים אחר פסלו של מיכה שהוציאו עמהם ממצרים, ולפיכך היה הענן פולטם, והיה עמלק גונבם ומחתך את מילתם וזורקן כלפי מעלה, ואמר ראה מה שאני עושה בבני בריתך, שנאמר ויזנב בך כל הנחשלים (דברים כה יח): ברפידים. א"ר חנניה שאלתי את ר' אלעזר שהיה יושב במתיבתא רבא, רפידים מהו, ואמר לי כמשמעו, אחרים אומרים אין רפידים אלא על שם רפיון ידים, לענין שדרשו לעיל, ולמה נקרא שמו עמלק, שבא על עם ה' ללוק דמם ככלב:

 

[אברהם]

אני יודע שזה גם מופיע בתנחומא ובילקוט שמעוני אבל ברש"י כתוב שזה בפסיקתא

 

[Tagxp]

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג - זכור (בר אילן)

[יב] כל הנחשלים אחריך (דברים כה: יח). ר' יודה ור' נחמיה ורבנין. ר' יודה או' כל מי שהיה נינוח היה נישול. ור' נחמיה א' כל מי שהענן פולטו היה נישול. ורבנין אמרין זה שבטו של דן שפולטו הענן, שהיו כולן עובדין עבודה זרה. ד"א כל הנחשלים אחריך (שם /דברים כ"ה/), א"ר יצחק כל המלחשים אחריך. ר' יודה ור' נחמיה ורבנין. ר' יודה א', אמרו אם ריבון על כל מעשיו כדרך שהוא רבון עלינו נעבדנו, ואם לאו נמרוד בו. ור' נחמיה א', אמרו אם מספיק לנו את מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין המדינה חסירה כלום נעבדינו, ואם לאו נמרוד בו. ורבנין אמרין, אמרו אם משיחין אנו בלבבינו והוא יודע מה אנו משיחין נעבדינו, ואם לאו נמרוד בו. ר' ברכיה בשם ר' לוי בליבן היו משיחין והק' נותן את שאלתם. ומה טעמ', וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם (תהלים עח: יח), מה כת' תמן, ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יביא להם (שם שם /תהלים ע"ח/ כט).