הנושאים החמים
הנושאים החמים
הוא שם.
מסב, כאילו הוא בן חורין. שליו, בחברת חבריו-רבותיו. דורש, כאילו אין מחר אחר מלבד ההלכה.
היא כאן.
מוקפת בילדיה. מוקפת בשכנותיה הבזות לה בסתר. מגניבה מצה דקה בשביל אפיקומן. שיראו הילדים. שלא יראו זרים.
"לפני שנים רבות יצאו אבותינו ממצרים," היא לוחשת, מקרבת אליה את ילדי השכנות גם-כן, "ולראשונה מזה שנים רבות היו בני חורין."
"בני חורין?" עיניים גדולות נפקחות מולה. "הם יכלו לעשות כל שברצונם?"
"הכול." היא פושקת את שפתיה לחיוך.
"אף לקיים מצוות?" שואל התלמיד-חכם הקטן שלה, זה שליווה את אביו בתחילת לימודיו.
"בתחילה היו להם מצוות מעטות, אבל אז, במדבר, הם קיבלו את התורה. ואז – קיימו את המצוות כולן."
"ולא היה מי שיאמר להם שאסור?" מצייצת הבת של שכנתה, קולה צורמני כמו של אמה השותקת כעת.
"לא היה. הם היו חופשיים!"
"אולי תניחי לנו לאכול?" שואלת שכנה אחרת. "הילדים רעבים."
הילדים משתוקקים לשמוע עוד. היא נקרעת בין רצונם לבין רצון אימהותיהם חסרות הסבלנות לבין רצונה שלה המסוכסך בעצמו.
רוצה שיהיה כאן, יסביר היטב, ידרוש גם להם.
רוצה שיהיה שם, שילמד, שידע עוד. שילמד עוד. העולם זקוק לו כעת.
וגם היא זקוקה לו, בדרכה.
היא ממשיכה בדרכה, בדרכו, בדרכם של הילדים, בדרך אבותיהם.
ותמשיך כך עד שיפציע האור בחלון, ותישמע הקריאה לשחר חדש.
מסב, כאילו הוא בן חורין. שליו, בחברת חבריו-רבותיו. דורש, כאילו אין מחר אחר מלבד ההלכה.
היא כאן.
מוקפת בילדיה. מוקפת בשכנותיה הבזות לה בסתר. מגניבה מצה דקה בשביל אפיקומן. שיראו הילדים. שלא יראו זרים.
"לפני שנים רבות יצאו אבותינו ממצרים," היא לוחשת, מקרבת אליה את ילדי השכנות גם-כן, "ולראשונה מזה שנים רבות היו בני חורין."
"בני חורין?" עיניים גדולות נפקחות מולה. "הם יכלו לעשות כל שברצונם?"
"הכול." היא פושקת את שפתיה לחיוך.
"אף לקיים מצוות?" שואל התלמיד-חכם הקטן שלה, זה שליווה את אביו בתחילת לימודיו.
"בתחילה היו להם מצוות מעטות, אבל אז, במדבר, הם קיבלו את התורה. ואז – קיימו את המצוות כולן."
"ולא היה מי שיאמר להם שאסור?" מצייצת הבת של שכנתה, קולה צורמני כמו של אמה השותקת כעת.
"לא היה. הם היו חופשיים!"
"אולי תניחי לנו לאכול?" שואלת שכנה אחרת. "הילדים רעבים."
הילדים משתוקקים לשמוע עוד. היא נקרעת בין רצונם לבין רצון אימהותיהם חסרות הסבלנות לבין רצונה שלה המסוכסך בעצמו.
רוצה שיהיה כאן, יסביר היטב, ידרוש גם להם.
רוצה שיהיה שם, שילמד, שידע עוד. שילמד עוד. העולם זקוק לו כעת.
וגם היא זקוקה לו, בדרכה.
היא ממשיכה בדרכה, בדרכו, בדרכם של הילדים, בדרך אבותיהם.
ותמשיך כך עד שיפציע האור בחלון, ותישמע הקריאה לשחר חדש.
