הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
מנחם ירד מהאוטובוס הוציא בנחת את חפציו מתא המטען וסימן לנהג שהוא יכול להמשיך, לא עברה חצי דקה פתאום החל לרוץ אחר האוטובוס כמו משוגע, "התפילין שלי, נהג אל תברח" צעק לכיוון האוטובוס המתרחק, אך זעקותיו לשווא האוטובוס פנה ימינה ופשוט נעלם מעיניו.
הוא החל מיד בבירורים אחר טלפונים של גמח"ים המתמחים בהשבת אבידה, אלה יעצו לו שיתקשר קודם לחברה. התקשר למפעילת הקו בתחבורה הציבורית, אך אלה טענו שהאוטובוס חכור מחברה פרטית, מתקשר לחברה הפרטית והם בתורם אומרים שמדובר באוטובוס של נהג עצמאי שעובד איתם רק במזדמן.
מנחם מיודענו החל לחוש בזנבו של הייאוש המתחיל להזדחל, אך אז נזכר בעשרות המודעות שראה על תפילין שנשכחו ובעליהם התחננו לציבור אולי מישהו ראה או יודע, הוא לצערו ראה גם מודעות מאנשים שתפיליהם מעולם לא חזרו ומבקשים חליפי בתרומה או השאלה, הוא ממש לא רצה לגמור כמותם.
הוא אזר עוד קצת כוח והשיג את הנהג במספרו הישיר, הלה אישר שאכן התפילין נמצאים אצלו והם במצב שפיר. תוך כדי שיחה מתברר שבעוד דקות ספורות האוטובוס עובר בתחנה הנמצאת ממש מתחת לבניין מגוריו. מנחם רץ למטה להמתין לנהג, בדרך עצר במכולת וקנה ארטיק לאות תודה. הנהג שמח להחזיר את האבדה והתרגש לקבל ממנחם תשורה קטנה "וואו באמת תודה אבל אני צם היום הנה אני אשים בּה בּבּריזר לאחרי השקיעה, רמדאן כרים"
מעשה בארטיק של תפילין
מנחם ירד מהאוטובוס הוציא בנחת את חפציו מתא המטען וסימן לנהג שהוא יכול להמשיך, לא עברה חצי דקה פתאום החל לרוץ אחר האוטובוס כמו משוגע, "התפילין שלי, נהג אל תברח" צעק לכיוון האוטובוס המתרחק, אך זעקותיו לשווא האוטובוס פנה ימינה ופשוט נעלם מעיניו.
הוא החל מיד בבירורים אחר טלפונים של גמח"ים המתמחים בהשבת אבידה, אלה יעצו לו שיתקשר קודם לחברה. התקשר למפעילת הקו בתחבורה הציבורית, אך אלה טענו שהאוטובוס חכור מחברה פרטית, מתקשר לחברה הפרטית והם בתורם אומרים שמדובר באוטובוס של נהג עצמאי שעובד איתם רק במזדמן.
מנחם מיודענו החל לחוש בזנבו של הייאוש המתחיל להזדחל, אך אז נזכר בעשרות המודעות שראה על תפילין שנשכחו ובעליהם התחננו לציבור אולי מישהו ראה או יודע, הוא לצערו ראה גם מודעות מאנשים שתפיליהם מעולם לא חזרו ומבקשים חליפי בתרומה או השאלה, הוא ממש לא רצה לגמור כמותם.
הוא אזר עוד קצת כוח והשיג את הנהג במספרו הישיר, הלה אישר שאכן התפילין נמצאים אצלו והם במצב שפיר. תוך כדי שיחה מתברר שבעוד דקות ספורות האוטובוס עובר בתחנה הנמצאת ממש מתחת לבניין מגוריו. מנחם רץ למטה להמתין לנהג, בדרך עצר במכולת וקנה ארטיק לאות תודה. הנהג שמח להחזיר את האבדה והתרגש לקבל ממנחם תשורה קטנה "וואו באמת תודה אבל אני צם היום הנה אני אשים בּה בּבּריזר לאחרי השקיעה, רמדאן כרים"
נערך לאחרונה ב:
