מ. י. פרצמן
סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מעשה באדם עם שני ראשים / מ. י. פרצמן
"מזל טוב! מזל טוב!" נשמעו קריאות ההתרגשות מכל עבר.
ענבי הגפן בענבי הגפן: עוד זוג צעיר בא בברית האירוסין. השניים מתאימים אחד לשניה ככפפה ליד, אלא שעד מהרה התברר כי לחתן דנן, נרו יאיר ויזרח, יש שני ראשים.
ובכל זאת שברו השניים צלחת, ולאחר מכן גם כוס. וכך חיו יחדיו באושר ובעושר, ומהומת שני הראשים לא העיבה על חייהם. נולדו הצאצאים אחד אחרי השני, כולם בריאים ושלמים, מלבד בן אחד, מיוחד, ולו גם לו שני ראשים.
חלפו להן השנים, ואז ביום בהיר אחד נהיה האב בן מאה ועשרים.
הלך האב, באה הירושה.
ישבו להם האחים סביב שולחן ועוגה, ודנו בסוגיית החלוקה בכובד ראש ובטוב טעם. נימוס רב שרר שם וגם הכלה וקבלה, ממש כמו במשפחות הטובות שלא זוכות להיכנס לסיפורים.
אלא שאז קם הבן המיוחד, בעל שני הראשים, כחכח בגרונו סידר עניבתו ופצח בנאום מצמרר חוצב להבות אש שבסיומה נזרקה המהלומה: היות ויש לי שני ראשים אני שני אנשים, ועל כן מגיעה לי ירושה כפולה.
ואז פרצה לה מהומה. רוחות סוערות לכאן ולכאן, ששון ושמחה וגם בכיות לרוב. והמשפחה כולה נבוכה.
הלכה אותה משפחה, אנשיהם נשיהם וטפיהם, אל שלמה המלך. בפיה הסיפור העצוב ובליבה בקשה: אנא, פתור לנו את בעיית הירושה. האם צודק הסכיזופרן בטענתו? האם הוא אכן שני אנשים?
שלמה המלך בחוכמתו הורה להביא קערה מלאה במים חמים.
כופף האיש את ראשיו לפי בקשת המלך, ומשרתיו של זה רוקנו את גיגית המים החמים על אחד מהם.
או אז פצחו שתי הפיות את שפתיהן. עמד האיש, וצרח מלוא פיותיו – צעקה גדולה ומרה.
הורידו המשרתים את הקערה והמלך פסק: לו היית שני אנשים, היה רק אחד ממך צועק. אתה איש אחד, ואחד בלבד.
*
לפני כשלושים-ארבעים שנה היגרה קבוצת יהודים גדולה מאיראן אל ארצות הברית של אמריקה. אך בבואה בשערי המדינה – גילתה הקבוצה כי שעריה סגורים בפניהם, בתואנת מהלכי פרוצדורה.
באופן זמני התיישבה הקבוצה בבירת אוסטריה, עד שתאושר כניסתה למקום נחלתם.
או אז נשלחה קבוצת אברכים ואברכיות אל וינה. הגיעה הקבוצה, פתחה בתי ספר וישיבות ויישבה את המקום למענם של המהגרים.
שבת בבוקר בוינה. רבי חיים גרינפלד, רב אגודת ישראל בוינה, עוצר לאחר קידוש ופונה אל המתפללים. בפיו סיפור מרתק, כמעט אגדה: מעשה באדם עם שני ראשים.
יש כאן קבוצה של אנשים, נשים וטף שברחו מאיראן והיגרו לכאן. מנגד, יש כאן קבוצה של זוגות צעירים שנדדו ממרחק כדי לעזור להם.
הצבעים לא אותם צבעים.
השפה לא אותה שפה.
המנטליות לא אותה מנטליות.
אפילו האוכל והתבלינים וגזרת הבגדים שונה בהחלט.
אבל כששופכים מים על ראש אחד, הראש השני צועק.
On the shoulders of Giants, שמואל בלום
"מזל טוב! מזל טוב!" נשמעו קריאות ההתרגשות מכל עבר.
ענבי הגפן בענבי הגפן: עוד זוג צעיר בא בברית האירוסין. השניים מתאימים אחד לשניה ככפפה ליד, אלא שעד מהרה התברר כי לחתן דנן, נרו יאיר ויזרח, יש שני ראשים.
ובכל זאת שברו השניים צלחת, ולאחר מכן גם כוס. וכך חיו יחדיו באושר ובעושר, ומהומת שני הראשים לא העיבה על חייהם. נולדו הצאצאים אחד אחרי השני, כולם בריאים ושלמים, מלבד בן אחד, מיוחד, ולו גם לו שני ראשים.
חלפו להן השנים, ואז ביום בהיר אחד נהיה האב בן מאה ועשרים.
הלך האב, באה הירושה.
ישבו להם האחים סביב שולחן ועוגה, ודנו בסוגיית החלוקה בכובד ראש ובטוב טעם. נימוס רב שרר שם וגם הכלה וקבלה, ממש כמו במשפחות הטובות שלא זוכות להיכנס לסיפורים.
אלא שאז קם הבן המיוחד, בעל שני הראשים, כחכח בגרונו סידר עניבתו ופצח בנאום מצמרר חוצב להבות אש שבסיומה נזרקה המהלומה: היות ויש לי שני ראשים אני שני אנשים, ועל כן מגיעה לי ירושה כפולה.
ואז פרצה לה מהומה. רוחות סוערות לכאן ולכאן, ששון ושמחה וגם בכיות לרוב. והמשפחה כולה נבוכה.
הלכה אותה משפחה, אנשיהם נשיהם וטפיהם, אל שלמה המלך. בפיה הסיפור העצוב ובליבה בקשה: אנא, פתור לנו את בעיית הירושה. האם צודק הסכיזופרן בטענתו? האם הוא אכן שני אנשים?
שלמה המלך בחוכמתו הורה להביא קערה מלאה במים חמים.
כופף האיש את ראשיו לפי בקשת המלך, ומשרתיו של זה רוקנו את גיגית המים החמים על אחד מהם.
או אז פצחו שתי הפיות את שפתיהן. עמד האיש, וצרח מלוא פיותיו – צעקה גדולה ומרה.
הורידו המשרתים את הקערה והמלך פסק: לו היית שני אנשים, היה רק אחד ממך צועק. אתה איש אחד, ואחד בלבד.
*
לפני כשלושים-ארבעים שנה היגרה קבוצת יהודים גדולה מאיראן אל ארצות הברית של אמריקה. אך בבואה בשערי המדינה – גילתה הקבוצה כי שעריה סגורים בפניהם, בתואנת מהלכי פרוצדורה.
באופן זמני התיישבה הקבוצה בבירת אוסטריה, עד שתאושר כניסתה למקום נחלתם.
או אז נשלחה קבוצת אברכים ואברכיות אל וינה. הגיעה הקבוצה, פתחה בתי ספר וישיבות ויישבה את המקום למענם של המהגרים.
שבת בבוקר בוינה. רבי חיים גרינפלד, רב אגודת ישראל בוינה, עוצר לאחר קידוש ופונה אל המתפללים. בפיו סיפור מרתק, כמעט אגדה: מעשה באדם עם שני ראשים.
יש כאן קבוצה של אנשים, נשים וטף שברחו מאיראן והיגרו לכאן. מנגד, יש כאן קבוצה של זוגות צעירים שנדדו ממרחק כדי לעזור להם.
הצבעים לא אותם צבעים.
השפה לא אותה שפה.
המנטליות לא אותה מנטליות.
אפילו האוכל והתבלינים וגזרת הבגדים שונה בהחלט.
אבל כששופכים מים על ראש אחד, הראש השני צועק.
On the shoulders of Giants, שמואל בלום
נערך לאחרונה ע"י מנהל: