ממתין לתשובתכם על 'שלושת' השאלות...

דג מלוח · 21/2/16

שלום לכולם, האם אתם רואים פסול בכותרת הודעה זאת?

האם לא תיקני לומר 'שלושת' על נקבות?

במבה נוגט · 21/2/16

אכן. יש לומר 'שלוש', 'ארבע', 'חמש'.

אברהם · 21/2/16

בתנ"ך יש את שלושת נשי בניו של נח ואת שלושת בנות איוב

בת יהודה · 21/2/16

מענין, אף פעם לא נתקלתי.

דג מלוח · 21/2/16

נכתב ע"י אברהם;1991150:
בתנ"ך יש את שלושת נשי בניו של נח ואת שלושת בנות איוב

תודה רבה רבי אברהם. אורו עיני!

אפכא מסתברא · 21/2/16

אי אפשר להביא את היוצאים מן הכלל ולהקיש מהם לניקוד למעשה. אין לי פנאי לבצע מחקר אם (וכמה) נמצאים 'שני', 'ארבעת', 'חמשת', 'ששת' וכן הלאה לנקבות, אבל כמדומני שאין. וגם אין'ְשְׁלֹשׁ' או 'שְׁלָשׁ' לזכרים.
(ואם יש 'נאץ' ו'נאר' בפיעל בלי תשלום דגש כי אז תנקד את שאר שרשי עה"פ א' בפיעל בלי תשלום דגש? היוצאים מן הכלל כבודם במקומם מונח, אבל לא במקום אחר.)

אברהם · 21/2/16

אם אתה שואל אותי, אני לא הייתי מאשר לומר "שלושת השאלות"
רק ציינתי שיש יוצאי דופן

דג מלוח · 21/2/16

נכתב ע"י אפכא מסתברא;1991210:
וגם אין'ְשְׁלֹשׁ' או 'שְׁלָשׁ' לזכרים.
[/SIZE][/SIZE]

מסכים עם הכל, אבל זה שאין שלוש לזכר זה לא נכון.

ויהי כמשלוש חדשים.

אפכא מסתברא · 21/2/16

נכתב ע"י דג מלוח;1991449:
מסכים עם הכל, אבל זה שאין שלוש לזכר זה לא נכון.

ויהי כמשלוש חדשים.

טעות! אין הכוונה ל'שלוש של חודשים' - ראה רש"י שם, שזה שם עצם על משקל של "משלוח".

סמינר דוד · 21/2/16

יש יוצאים דופן, ויש שפת תנ"ך עם פירושים למה זה נאמר כך, כמה פעמים נאמר לָך לזכר? האם בגלל זה נאמר שאפשר לומר לך (עם קמץ) לזכר?

אפכא מסתברא · 21/2/16

נכתב ע"י סמינר דוד;1991483:
יש יוצאים דופן, ויש שפת תנ"ך עם פירושים למה זה נאמר כך, כמה פעמים נאמר לָך לזכר? האם בגלל זה נאמר שאפשר לומר לך (עם קמץ) לזכר?

עקרונית אתה צודק, ואין להביא ראיה מיוצאי הדופן שיש להם סיבה פנימית (כמו: 'אשר בנו שתיהם את בית ישראל' ועוד כהנה וכהנה) לגבי אופן הכתיבה והניקוד כהיום, אבל הדוגמא שלך שגויה, כי אכן - בהפסק בהחלט אפשר לומר לָךְ לזכר, וזה לא יוצא דופן, כמו אתה במלעיל ובקמץ באל"ף, ועוד הרבה שינויים קבועים הבאים בדרך כלל (אבל לא תמיד) בהפסק, אלא שהיום בלשון הדיבור אין נוהגים כן.

סמינר דוד · 21/2/16

באמת לא התכוונתי דווקא למילה "לך". אלא לסגנון התנכ"י "ואם ככה את עושה לי" ועוד מקרים. יש מקומות שרש"י מסביר אותם למה נאמרו בלשון זו.

ואם כבר על לך - ל בתנועת קמץ, לא רק היום בלשון הדיבור לא נוהגים כך, אלא שגם בתנ"ך ברובו זה כתוב כפי שאנחנו מדברים היום. ולכן, במקום שזה שונה, צריך הסבר. לפעמים זה בא בהפסק, ועל זה ניתכה אש, לגבי התפילה, ולפעמים זה בא באמצע פסוק, ויש לזה הסבר. אם יש הסבר, זה אומר שיש דרך כלל.