אבו עלי מביא ניתוח מעניין, שווה קריאה:
טור של אבו יאסר אלאמריקי על הפריימריז של הדמוקרטים אתמול במישיגן:
ביידן זוכה בפריימריז הדמוקרטיים במישיגן, ואתרי חדשות מובילים מדגישים את קולות המחאה של הקהילה המוסלמית במדינה כנגד ביידן ותמיכתו בישראל. אבל עד כמה באמת המחאה הצליחה?
כאמור, אתמול זכה ביידן בפריימריז הדמוקרטיים שהתקיימו במישיגן, ברוב של 81 אחוזים. ניצחון מוחץ וצפוי לנשיא, שרץ לבד, בלי אף מועמד מוביל שמאיים עליו.
להזכירכם, מישיגן היא “מדינה מתנדנדת” חשובה בבחירות הקרובות, והיא גם הבית לאחת מהקהילות המוסלמיות הגדולות ביותר בצפון אמריקה.
בהקשר הזה, ובהיעדר אלטרנטיבה לביידן, הקהילה המוסלמית במישיגן ארגנה קמפיין אינטנסיבי בשבועות האחרונים כדי להניע מצביעים דמוקרטיים לשים “uncommitted”, מעין “פתק לבן”, בבחירות שהיו – כאות מחאה למדיניות ביידן ותמיכתו בישראל, וכדי ללחוץ על הנשיא לקראת הבחירות הכלליות.
לאחר פרסום התוצאות התברר כי 14% מהקולות הכשרים, בערך 100 אלף קולות, היו “uncommitted”. מארגני המהלך מיהרו להצהיר על הצלחת הקמפיין, ואתרי חדשות מובילים בעולם הדגישו את העניין.
הגארדיאן הבריטי כינה את המהלך “אזהרה בוהקת”, ב-BBC ציינו כי מדובר ב”אזהרה שאסור לביידן להתעלם ממנה”, ובאלג’זירה באנגלית, איך לא, הצהירו שמדובר בתופעה “פורצת דרך שצריכה להדאיג את הנשיא”.
מה שמעט מאוד ערוצים בעולם טרחו לציין, ומה שהתפספס אצל לא מעט ערוצים ישראליים שסיקרו את הנושא, זה שביידן רץ בתור נשיא מכהן ללא מתחרים. מתי עוד זה קרה? ב-2012, אז אובמה רץ כנשיא מכהן גם ללא תחרות. וכמה אז, בהיעדר אופציה אחרת, וכשאין מלחמה בישראל, בחרו להצביע “uncommitted”? כ-10% מסך הקולות.
לסיום אזכיר שביידן זכה באלקטורים של מדינת מישיגן בבחירות לנשיאות ב 2018 לאחר שהשיג למעלה מ-150 אלף קולות יותר מטראמפ במדינה זו – הרבה יותר מגודלה הכולל של הקהילה המוסלמית במישיגן.
מה גם שהאיום המוסלמי נגד ביידן הוא מעין אקדח ריק ידוע מראש. הרי אי הצבעה לביידן שקולה להצבעה לטראמפ, זה שהעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, הכיר בריבונות ישראלית בגולן, ובתקופתו נחתמו הסכמי אברהם וחוסל קאסם סולימאני.
בקיצור, רעש וצלצולים.
הנושאים החמים
הודעות בדירוג שלילי לא ימחקו כמו באשכולות המלחמה, הדירוג ישמש רק ככלי סינון למשתמשי הפורום.
