שיר ממני אלי ברחתי

[ג'ינג'ונת]

רציתי לשכוח
הלכתי רחוק
למקום שבו איש
לא דורך
והדחקתי בכוח
ניסיתי למחוק
זיכרון שצורב
וחורך
ונכנסתי עוד פנימה
לחושך מפחיד
חדרים, עליות
מוצללים
וכמה שרציתי
לדחוף רגשות
הם עדיין נותרו
מגולים
וכשסוף סוף ויתרתי
רציתי לצאת
יאוש השאירני יושב
הגידו נא לי
אנשים, ונשים
איך אוכל לצאת
מהלב?

 

[דיונון]

יפה מאד!
כיון שיש כאן מבנה מובהק מאד, הייתי ממליץ לחלק את השיר לבתים, הן כדי להקל על עומס השורות והן כדי להנות מהמבנה את מי שפספס.
לעצם השאלה - לא כדאי! לב פועם ומרגיש זה דבר חיובי מאד.

 

[צופה מהצד]

שיר פשוט מושלם
החריזה והמשקל
אני אוהב מאד את הקטע של השאלה בסוף

 

[מתן מאור]

שיר למופת.
יכולת נהדרת לשמור על מהות של שיר בלי להתפשר על חריזה ומבנה.

 

[.חיה פ]

שיר ממש יפה, ויש בו גם גאונות מסויימת שממש אהבתי.
אבל זה-

והדחקתי בכוח
ניסיתי למחוק

ממש הביא אותי לשיר הזה:
(ואגב זה ממש מהרגע.)


כשעצוב לי בלב
וכואב
ושורף
ומהעיניים יורדות דמעות
ואין לי מילים
כי יש לי המון
שלצאת לעולם לא צריכות

כשנמאס לי וזהו
בפעם המאה
לקום, להמשיך לחיות
כי למה אני
נדפקתי עם.. (קשב!)
ולמה? רוצה רק לבכות!

למה אני
ולמה קרה
ולמה שברו לי ת'לב
למה הוציאו
את כל האוויר
כשניצוץ של תקווה התקרב..

ולמה נו כמה
אפשר רק ליפול
ועדיין לרצות - לקום
ולמה, נמאס לי
בא לי פשוט
לא להרגיש כלום!

כשעצוב לי בלב
ושורף וכואב
בעיניים זולגות זוג דמעות
יודעת שזה
סימן של חיות
אז בוכה ובוכה בלי לדחות.