אני מוכר רישיונות של אופיס עם דיסקים מייקרוסופטיים באופן רשמי, ולפי מה שהבנתי מכמה דיבורים עם הספקים זה ללא זכיין ישראלי בדרך, אלא אולי סוכן על חבילת רישונות ספציפית, כך שהשגת הגבול היא לכאורה ישירות למייקרוסופט לכאורה.
דא עקא, שלכאורה יש כאן מניות בבעלויות יהודיות.
אלא שיש כאן כמה וכמה צדדים לידון בהם.
ראשית, צריך לדעת של הנושא של העתקת תוכנות הוא לכאורה לא גזל כעין דויגזול את החנית, וכן שום הפסד ממון ממש או שום דררא דממונא, אלא לכאורה הכל מתחיל בענין של יורד לאומנות חבירו שזה מניעת רווח וזה שייך רק בישראל, ובגוי זה שייך רק במקום חילול השם.
ולפי הנ"ל:
א. מייקרוסופט עצמם אמרו (שמעתי ממקור שני אני חושב) שהעסקים והרווחים שלהם זה לא מזה, ולכן זה לא מטריד אותם - דבר שאולי מוריד מענין חילול השם? יש לעיין, כי מאידך מייקרוסופט יודעים על הפריצות, ולכאורה הם יודעים גם על כל פורץ ופורץ ויש לכך הוכחות ואכמ"ל, אבל די בזה שהם יודעים על כל ענין הפריצה הכולל, וכל מי שנוטל בזה חלק - יש מקום לדון על חילול השם.
ב. לא שייך יורד לאומנות חבירו אלא רק בעירו ושהוא לא בן העיקר וכו', וברשת המודרנית כל הענין הזה נופל, מאחר וכמדו' שלפי החוק הישראלי לא ניתן לתבוע על פעולות כאלה בשימוש אישי במחשב האישי, ממילא מנהג המדינה נמשך אחרי זה שזה כבר לא עירו, ולפחות זה גם עירי, ולא שהולכים חלילה לפי פסק הערכאות אלא זה מנהג המדינה שנמשך מכך.
ג. מה שייך לתבוע על דבר אבוד, ולא משנה מי אשם, מאחר וזה יצא משליטה לגמרי, זה כמו זוטו של ים, זו סברא שיש לדון בה יותר, אך היא נזכרת בפוסקים.
ד. אחת הסיבות הכי מכריעות לעניות דעתי למה זה מותר, אף שאולי עדין יש חילול השם כנ"ל, אך אין פה מניעת רווח וכו', כדלהלן:
כל מתכנת יודע שניתן לחסום מה שרוצים איך שרוצים מתי שרוצים, וכן הוא בחלק ניכר מהתוכנות שלי (מכון כתר תורה) שברגע אחר אני יכול לחסום כל מי שיש לו גרסה מסוימת, וכן אני יכול לדעת מי מנסה לפרוץ וכו', וכן יש לי הוכחות שמייקרוסופט גם כן עובדים על העיקרון הזה, ובכל מקרה לא היה מתאים לחברה כזו מכובדת ומשוכללת עם כזו תוכנה משוכללת למעוד בכזו מעידה שפלה שבכל עדכון שיוצא לאור אז מיד יוצא גם פריצה פשוטה של CMD...
לנוכח הדברים האלה, ברור לי במאת האחזוים כשמש למעלה מכל ספק! שמייקרוסופט משתפים פעולה לגמרי עם זה, והם מאד רוצים בכל דרך שיפרצו להם, ו50 אחוז או יותר שהם עצמם מפתחים ומחלקים את הפריצות, (הסיבה שאולי לא הם מפתחים ומחלקים את זה בעיקר זה כי אין להם צורך לטרוח על זה, כי יש הרבה מאד אנשים שכבר יעשו את זה לפני כן באופן יעיל למדי).
ואם תשאלו למה?
מבחינה אסטרטגית, צריך להבין, שלא הכל זה כסף בחיים, יש מושג של בניית אבטיפוס עולה עם פוטנציאל פופולארי לטווח ארוך לכבוש את השוק.
קחו לדוגמא את וואטסאפ ה' ישמור, שיש להם פורצים שמשיקים את הפלטפורמה שלהם באופן הרבה הרבה יותר משוכלל! אז יש כאן כמה שאלות, א. למה הם עצמם לא עושים את השכלולים? ועל זה לא נענה עכשיו כנראה, ב. למה הם לא נלחמים בזה באמת אלא רק בצחוק או בכלל לא? ועל זה נענה בעה"י, כי פעם אחת הם עשו טעות וכולם איימו ואף התחילו לעבור לסיגנל - אפליקציה דחויה שמתיימרת להתחרות בווטסאפ... ואתם יודעים למה? כי מי שראוצה להיות בראש צריך לתת לאנשים לפרוץ אותו, כך הוא הוא ירוויח הרבה הרבה יותר מקום ראשון ופסרום וכבוד, ובעיקר כסף בסופןו של דבר, כי הלקוחות המסודרים הם הרבה הרבה הרבה יותר מאם הם היו איזה משהו דחוי משתקע ובלתי נאמר.
כלפי מה הדברים אמורים?
די ברור לכל בר שכל, שאם בוקר אחד יהיה מלחמה מצד מייקרוסופט על פריצות, יותר מ90 אחוז מהציבור, ואולי יותר מ99 אחוז מהם, מיד ישאלו בכל הפורומים מה לעשות, ומשלא ימצאו מזור יעברו מיד כולם תוך תקופה קצרה ישירות לאופן אופיס או ליברה אופיס או כל ארחד מהתוכנות החינמיות האלה המתחרות במייקרוסופט אופיס ולאו דוקא פחות ממנו,כי הסיבה המרכזית לשימוש במייקרוסופט הוא כי יותר נוח מה שמקובל, אך יש גבול מה התשלום על מה שמקובל.
ומה יקרה לאחר שנה? אופיס תהיה איזו תוכנה דחויה ויקרה שיש רק למקצוענים, כמו כל תוכנה כזו, למשל תג, שבאמת כרגע אין תחליף לתג, וכולם היו שמחים להתקין אותה על המחשב, אך בפועל היא יקרה מדאי, ולכן יש אותה רק ליחידים, ורוב העולם מחפש תחליפים, מתוספי וורד ועד אינדיזיין באנגלית וכו'.
ולפי זה, היה אפשר לומר לכאורה שאין שופם בעיה הלכתית כלל וכלל בזה, ולהיפך, הרי באמת זה שהם רוצים, וגם בסוף הם מרויחים מזה יותר.
הבעיה, שלא תמיד הולכים לפי מה שרוצים, כמו שנזכר לדוגמא בשבור את כדי קרע את כסותי חייב על מנת לפטור פטור, אמנם שם זה נזק בידים אך רואים את הענין שלרצות לא מספיק, וכמו כן יש את הענין של חילול השם שהגויים רואים שהיהודים פורצים.
לכן יש עדין לדון בכל זה לדינא, וכרגע לא עניינתי כלל, רק כתבתי תגובה למי ששאל.
וכמו כן יש לומר על אדובי ודומיהן מי יותר ומי פחות, כל אחד לפי עניינו.