מלקות - יחיד או רבים?

[יענקי R]

מלקות - יחיד או רבים?
א. אם רבים, אז מה היחיד של המילה? בחז"ל מצינו שכשכיוונו ליחיד אמרו 'מכת מרדות'.
ב. מתי אומרים 'מלקות' ומתי 'מלקויות'?
במילה 'מלכות' זה ברור: 'מלכות' = יחיד; מלכויות = רבים. וכאן צ"ע.
החכימונו נא.

 

[יענקי R]

יש לי השערה לא מבוססת שיש כאן שני חלקים:
א. יחיד = מַלְקָה; רבים = מלקוֹת (וא"ו חלומה).
ב. מושג שנקרא 'מלקוּת' (וא"ו שרוקה), והרבים שלו - 'מלקויות'.

 

[Aארי]

כמדומני שמלקות הוא שם עצם בדברי חז"ל, והוא היחיד. ולכן בד"כ אין אומרים אותו עם מספר, חוץ מ'מלקות ארבעים' שהוא שוב עצם. אבל לא אומרים מאה מלקות, כי אם מאה מלקיות.
(אחר חיפוש בDBS, מצאתי מקום אחד בש"ס שכתוב שלשה מלקות. אמנם מלקיות נאמר גם בלי מספר. אז די הדרא קושיא)

 

[חגי פאהן]

יחיד, חד משמעית. וברבים מַלְקֻיּוֹת. לכן תמיד אומרים מלקוּת ארבעים ולא ארבעים מלקות. הפירוש הוא כמו 'הלקאה'. משתמשים ברבים כשמדובר על כמה הלקאות, שיכולות להיות בכל אחת מהן הרבה מכות.
זה אמנם נראה כמו משקל מלכות, אבל זה לא. במלכות המ' שרשית, ובמלקות לא.

אחר חיפוש בDBS, מצאתי מקום אחד בש"ס שכתוב שלשה מלקות.

לא. כתוב שם (סנה' עא: ): "ומלקין אותו בפני שלושה. מלקות בבן סורר ומורה היכא כתיבא?"

 

[יענקי R]

תמיד אומרים מלקוּת ארבעים

ומה פשר המשפט הזה? ואיפה מצינו כדוגמתו?

ואגב, בספרי האחרונים כן נמצא 'ארבעים מלקות', אלא שכנראה לא דייקו.

 

[Aארי]

לא נעים... החיפוש היה רק בשביל זה, אז כנראה שאסור לעשות חיפוש 'צו יוצא זיין' ולרוץ לפרסם...
מזכיר את הסיפור עם רח"ק וכמה פעמים כתוב 'משה' בתורה, והמחשב מצא אחד יותר ממה שרח"ק אמר, 'ואם ימעט הבית מהיות משה'...

 

[חגי פאהן]

ומה פשר המשפט הזה? ואיפה מצינו כדוגמתו?

פירושו הלקאת ארבעים (הצלפות).
איפה מצינו, אחשוב על זה.

 

[חגי פאהן]

אגב, דוקא מגמרא זו ראיה שמלקות יחיד, שהגמרא שאלה "מלקות היכא כתיבא", ולא "היכא כתיבי". וגם בכתובות לג ב: "ממאי דמיתה חמורה, דילמא מלקות חמור"? סנהדרין י. : "מלקות במקום מיתה עומדת."

 

[משה מנחם]

והמחשב מצא אחד יותר ממה שרח"ק אמר, 'ואם ימעט הבית מהיות משה'...

ועוד אחד: 'שמוט כל בעל משה ידו'

 

[Aארי]

ועוד אחד: 'שמוט כל בעל משה ידו'

עכשיו לפחות לא אמרתי שאני חיפשתי...

 

[חיה פ.]

משתמשים ברבים כשמדובר על כמה הלקאות, שיכולות להיות בכל אחת מהן הרבה מכות.

במילים אחרות: 'שם עצם קיבוצי'?

 

[יענקי R]

בדיקה במילון אבן שושן מעלה, כי אכן בלשון חכמים 'מלקות' (וא"ו שרוקה) היא יחיד, ו'מלקויות' - רבים. כמ"ש @חגי פאהן .
מאידך, בספרות החדשה 'מלקה' ליחיד (לא מצוי), ומלקות (וא"ו חלומה) לרבים.

 

[אפכא מסתברא]

כמדומני, שבמקום שכתוב 'מלקות' (חלומה) ולידה מספרן (ברבים), ומפרטים אחת מהן - אין כותבים 'מלקה' אלא מכה. אולי זה מעין המלה 'זמירות', שלא תמצא ביחיד 'זמירה' אלא 'זמר'.

 

[יענקי R]

אולי זה מעין המלה 'זמירות', שלא תמצא ביחיד 'זמירה' אלא 'זמר'.

כעין ולא ממש, כי סו"ס שם זה אותו שורש משא"כ ב'מכה'. אם כי המשמעות זהה.
ואגב, 'זמירה' לא שמענו, 'זִמרה' שמענו.

 

[סחלב ענוג]

א"א להשתמש במילה 'זמירה'?
אם אתם רוצים לדבר על אחת מזמירות השבת לא תדברו על הזמירה "ברוך קל עליון"?

 

[יענקי R]

א"א להשתמש במילה 'זמירה'?
אם אתם רוצים לדבר על אחת מזמירות השבת לא תדברו על הזמירה "ברוך קל עליון"?

ברור שאפשר. ולא עוד, אלא ש'זמירה' היא היחיד של 'זמירות', ו'זִמרה' היא היחיד של 'זימרות', אלא שציינתי שלא כ"כ משתמשים ב'זמירה', כי אם ב'זִמרה'.

 

[אפכא מסתברא]

אלא ש'זמירה' היא היחיד של 'זמירות',

'זמירה' יחיד של 'זמירות'? איפה ראיתם? צורה זו ('זמירות') מופיעה רק ברבים במשמעות של 'זמר' (להבדיל משם פעולה של קל, זמירה של ענפי הגפן). ביחיד אומרים 'זמר' של שבת, לא 'זמירה' של שבת.

 

[אפכא מסתברא]

א"א להשתמש במילה 'זמירה'?
אם אתם רוצים לדבר על אחת מזמירות השבת לא תדברו על הזמירה "ברוך קל עליון"?

לא, מדברים על הזמר 'ברוך א-ל עליון'...

 

[יענקי R]

'זמירה' יחיד של 'זמירות'? איפה ראיתם? צורה זו ('זמירות') מופיעה רק ברבים במשמעות של 'זמר' (להבדיל משם פעולה של קל, זמירה של ענפי הגפן). ביחיד אומרים 'זמר' של שבת, לא 'זמירה' של שבת.

לא ראיתי, רק מסתבר ככה. אבל זה שלא 'אומרים' זו לא ראיה.
אדרבה, אם אני טועה אשמח שתתקן אותי.

 

[אפכא מסתברא]

אם תוכל להביא ראיה הגונה (לא מבני דורנו) ל'זמירה' במשמעות 'שיר', אדרבה. (בספר השרשים לרד"ק הוא כותב אמנם בשולי ערך 'זמר' בין השאר - 'זמירה', אבל אינו מביא אלא בל' רבים.)
אגב, במילון אבן שושן לא תמצא 'זמירה' ביחיד במשמעות 'שיר'.