שיתוף - לביקורת מלחמה מתחת לאף - או בעצם בתוך האף?

[חי מינץ]

שיעול.
ככה זה התחיל.
'זה' הכוונה למלחמה הגדולה, שהתפרסה על כמה חזיתות.
כן - זה התחיל בשיעול קטן, כשהייתי בטוח שזה בגלל משהו שנתקע לי בגרון.
אבל אז הגיע עוד שיעול, ועוד שיעול, והאף טרח להזכיר מדי פעם שהוא גם קיים באמצעות אפצ'ים רועמים.
כמובן שמיד יצאתי לקרב מנע, מחטתי את האף בקצב הולך וגובר, וביד השניה דחפתי לפה כל מיני שיקויים מבית סבתא רבתא נגד שיעולים.
ואז האויב הגיב בשתי מישורים.
דבר ראשון הוא צבע לי את האף בסגול זורח, ומיד אח"כ הוא שלח לי צמרמורת קשה מכיוון הגב התחתון.
אני לא נרתעתי.
הרי פיתחנו את כיפת ברזל בדיוק לזה.
עשיתי לעצמי כוס תה עם לימון, מרק עוף רותח, מרק ירקות חמים, בצלים חיים, ועוד כמה אמצעי מנע מפורסמים.
לקחתי גם שתי אופטלגין, אבל לא נראה לי שזה עובד באמת - זה סתם פסיכולוגי.
האויב המר נרתע קצת, אבל אז הוא התעשת ופתח זירת קרב בחזית נוספת.
ראשי החל להלום בכאב, ותוך כדי הרגשתי שאני מתחמם והולך כמו כיריים חשמליות.
כאן קרסתי.
פשוט נכנעתי.
במעמקי הראש זמזם לי מישהו "אל תיכנע! תילחם עד לניצחון המוחלט", אבל אני כבר שכבתי במיטה, רגע לפני הירדמות מוחלטת.
כן, זה מה שאני.
גיבור גדול מול החמאס חיזבאללה ואיראן, אבל לא מסוגל להתמודד מול נגיף שפעת קטן.
נכתב מתוך מיטת חוליי...

 

[סבתא חביבה]

זה מה שנקרא תרפיה בכתיבה
רפואה שלימה!