מלאכת בורר

[גוגלית]

דולי הדואר ציוונו - ג'ימייל.

ג'ימייל כבר עולה...

 

[עכביש]

על דרך "בונה עולם" וכו'.
נסענו אתמול באוטובוס בואכה אזור מתחרד.
האוטובוס מעורב.
ישבה אישה ושני בניה איתה, ובערגה וכיסופין זימרו את 'אחד מי יודע'.
ואז זה הגיע -
"שלשה ספרי משנה, חמישה אמהות"....
האם המסורתית הזדעקה: "חמישה ספרי משנה!!!"....

 

[מעצב פנימיות]

שבע יפול צדיק דוט קום

ברוח חג החירות

אהל הדוט קום.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

אלף כבאים לא יצליחו לכבות
את האהבה ונהרות לא ישטפוה

מסכת חולין בקודש קודשים
מוטב לדון בדיני תערובת

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

דברי חכמים
בשחת נמצאים

 

[Natan Galant]

@מ"ם
זה פשוט נראה זיוף

 

[Natan Galant]

הדשא הסינתטי של השכן ירוק יותר

 

[מעצב פנימיות]

בורר
חורש
טוחן
מלבן
צובע
טווה
מבעיר
בונה
מרקד
מכה בפטיש
כותב
סותר
דש

 

[שב נא הסופר]

אל תוכח לץ פן יתלוצץ

 

[שב נא הסופר]

לא בוכים על הלב שנשפך

 

[עכביש]

הבא להורגך השכם יקום דמו

(לא-לי-לייק. שמוע שמעתי).

 

[עכביש]

אם בארגזים נפלה ארנבת
למה יהססו מאוכזבי הדיר

 

[אשר שרבר]

"עד מתי רשעים יעלוזו וצדיקים יזילו דמעה..." (תהילים צד).
(בוגי יעלון ברשת חברתית נגד ביבי)

 

[איסתרא בלגינא]

אם בארגזים נפלה ארנבת
למה יהססו מאוכזבי הדיר

"עד מתי רשעים יעלוזו וצדיקים יזילו דמעה..." (תהילים צד).
(בוגי יעלון ברשת חברתית נגד ביבי)

 

[יענקי R]

הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון צייץ בחשבון הטוויטר שלו (ציוץ שבהמשך נמחק ותוקן) פסוק מתהילים, אך שיבש אותו בצורה משעשעת, מה שהביא את הגולשים להמציא פסוקים משלהם.

יעלון התכוון לצייץ את הפסוק מספר תהילים "עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלזוּ. יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק". במקום זאת הוא צייץ "עד מתי רשעים יעלוזו, וצדיקים יזילו דמעה".

הציוץ התפרסם בהקשר להסרת מועמדותו של גיל מסינג מתפקיד דובר צה"ל. יעלון צייץ: "‏עוד יום של שפל לשלטון החוק במדינת ישראל: אזרח נאמן שסייע למוסדות אכיפת החוק במלחמה בשחיתות, מנוע מלשרת כדובר צה״ל, בעוד שראש ממשלה ועורכי דינו מהתלים ביועמ״ש לממשלה, כדי להמלט מאימת הדין! ״עד מתי רשעים יעלוזו״? (תהלים צ״ד)". כאמור, יעלון מחק את הציוץ הראשון עם הציטוט המעוות, ותיקן בשני.

הגולשים לא נשארו אדישים, והזכירו שיו"ר מפלגתו, גם הוא רמטכ"ל לשעבר, המציא גם פסוק בציוץ שפרסם בעבר, "בנפול אויבך אל תירא ובגוברו אל יירך ליבך". במקום "בנפול אויבך אל תשמח".

הגולשים הביאו דוגמאות לפסוקים שהם המציאו, כתגובה לפסוק המומצא שלא יעלון.

כך למשל, "אם בארגזים נפלה שלהבת, כי מציון תצא זמרה, ‏עד מתי רשעים יעלוזו ותנינים יזילו דמעה".

גולש אחר הגיב "‏‎כבר אמר יעקב חזן ממייסדי מפ"ם, רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של בורים ועמי ארצות".

גולשים נוספים הגיבו, "איש בער לא ידע וכסיל זה יצרת לשחק בו גי". ‏‎שאו שירים ושערים, אל תשליכנו בשערי שיקמה, ‏‎אשרי הגבר שישב בבית ולא במושב לצים, תהילים החדש' פרק ת. כי מציון תצא זמרה, ודבר ישעיהו מבנימינה. אם בארגזים נפלה שלהבת, ‏אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו המים בכינרת?. ‏‎אם אין אני לי, ליהיא".

העיתונאי אריה ארליך צייץ בתגובה: "‏וכמו שנאמר: "עד מתי ליצנים ימציאו פסוקים מהתנ"ך וצדיקים יפרצו בצחוק" (ספר הג'ונגל, פרק ל"ה)".

(כל רגע)

 

[דיו וקסת]

אתגר פרוג למען הנוכל
בעלי החסד שנעקצו על ידי אוטיסט

#הומור_של_פרוג

 

[מוישה]

טרי מהבוקר: "אם בארזים נפלה שלכת...".

 

[שני זאת אני :)]

טרי מהבוקר: "אם בארזים נפלה שלכת...".

חזק!
צדת לבד?

ויכול לתת דוגמא מעצמו ושותפו, איך זה שבמקום שאמורים להיות ארזים איכשהוא נפלו לתפקיד עלי שלכת קמוטים.
רק לא הבנתי איך הוא מפרש את המשפט שזה התאים למה שרצה להגיד.

 

[האגריד -בוצי פוליקמן]

"של נעליך מעל רגליך וינוסו משנאיך מפניך"...

 

[stars]

המשפטים שלפניכם התבלבלו. מצאו את המשפטים המקוריים והמדויקים, וציינו את מקורם בתנ"ך או בחז"ל!

משהו בקטנה -
כמה מקורות יש כאן?

הנה ביום גאולה יום השביעי אם תזכרו, בא לו בלעם הרשע אל עבר הירדן ושם שם לו חוק ומשפט להקים אבן מצבה תחת ההר אשר בקצה הישימון, ויקרא שמו נחל ארנון עד עצם היום הזה.

מיד כששמע זאת בלק בן בעור, הצית בחמתו את ליבו בעצים ובאבנים, ונם לו מאת האיש לבוש הבדים בשאגת אריה מי לא ירא מה יעשה לי אדם, וקפץ ארבע מאות פרסה עד השכיל לשבת את יריחו.

ויאמר לו שבא בן פניאל האזרחי, מה לך פה בלק אהובי. ויען בלק ויאמר, לקוב אויבי באתי, והנה שכוח אשכח את ירושלים עד כי יאמרו בשער אי מי זה עם אתה ואנה אתה הולך. ועתה קח נא לי את בנך את יחידך והעלהו במות בעל, למען יאמרו דור אחרון נס עשה לי במקום הזה.

ויקח בן פניאל מן האבנים אשר בסל ויטחנם בידו עד אשר דק, ובכל יום נעשית דקה מן הדקה. ויבכו שניהם יחדיו עד כי הגדיל בלק.

בימים ההם, כשבת עכבור הדני בארץ עוץ, בא לו אצל סבתכא מלכת כסלוח וקסמים בידו. ותתחלחל המלכה מאוד ותבקש המיתו. כשבאו השומרים להכותו מכת מוות, אץ רץ לו אל עבר הפינה ויזעק זעקה גדולה ומרה, ויבואו כל אנשי ביתו למלחמה אדרעי. כשראתה המלכה כן, עמדה לפני העם ותפתח פיה בחכמה ותאמר: מי האיש אשר שוכן בשמי שמי קדם ילך וישוב לביתו, ויענו כל העם אמן. מי האיש אשר נטע כרם ולא חנכו ילך וישוב לביתו, ויענו כל העם אמן. מי האיש אשר בנה בית ולא חיללו, ויענו כל העם אמן.

מיד פנתה סבתכא אל עכבור ותאמר: אלכה אסובבה בעיר ואשוב אל אישי הראשון והסכן אסכין לעשות לך כה. ויפן עכבור ויצא אל מחוץ למחנה עד השמדו.