(נכתב בעקבות מאורעות הימים האחרונים בנושא האפליה המגדרית).
לכב' המשנה ליוהמ"ש גב' דינה זילבר.
נוכחתי לראות שהנושא של אפליה מגדרית נוגע מאד לליבך, ולקחת זאת כפרויקט אישי ע"מ למגר את התופעה הנוראית הזאת. אי לכך התיישבתי לכתוב מכתב על מספר בעיות בנושא, שמכאיבים לי מאד.
1. תמיד אהבתי ילדים, ובמיוחד את הקטנים שבהם. אני אוהב להאכיל אותם, נהנה לשחק איתם, כיף לי לחתל אותם, והכי אוהב את החינניות שבהם, את השובבות ואת הקופצנות שמשמשת אותם תדיר. כשאני מטפל בהם, זה מספק אותי מאד. מאד מאד. אך כשאין לי אפשרות כזו, אני מרגיש חסר, וזה מפריע לי בתפקוד היומיומי.
אני חושב שאני מקצועי מספיק בתחום, ואולי אף יותר ממטפלות רבות אחרות, ורבים יכולים להעיד על כך.
וכאן מתחילה הבעיה. פניתי כבר לכל הגורמים הרלוונטיים, החל מהרכזת האזורית מטעם התמ"ת, ועד לשרים בכירים בממשלת ישראל, ועדיין לא נעניתי לבקשתי. או שלא השיבו לי על המכתב (כך נהגו רובם), או שהשיבו כי מקצוע זה נועד אך ורק לנשים שעושות חיל בתחום כבר אלפי שנים.
2. דבר נוסף שטורד את מנוחתי מאד. כבר תקופה ארוכה שאני עוקב אחר המפלגות המתמודדות לכנסת מידי כחודשיים, כל מפלגה עם התעמולה שלה. כל אחת עם מנהגיה וחוקיה, פיימריז ומחלוקות פנימיות. אידיאולוגייה שמשתנה מידי מערכת בחירות. אך על דבר אחד אף אחד לא מתפשר, הלא הוא המקום השמור לאישה, מקום של כבוד השמור במיוחד לאישה שתתנדב להתמודד במקום השלושים ושמונה.
אך דבר אחד עדיין לא הסבירו. במידה ותהיה מפלגה שחברות בה רק נשים, מלבד המקום שיהיה שמור מן הסתם לאישה, מדוע אין מקום שמור לגבר? ישנם גברים רבים שיקפצו על המציאה.
אשמח שתטפלו בבעיות המוזכרות למעלה מהר ככל היותר. דהיינו, 1. שיש צורך לאשר פתיחת משפחתונים ועבודה במעונות גם לגברים. 2. לחייב כל מפלגה שתשמור מקום מיוחד לגבר, ע"מ שיוכל להתמודד בה.
לכב' המשנה ליוהמ"ש גב' דינה זילבר.
נוכחתי לראות שהנושא של אפליה מגדרית נוגע מאד לליבך, ולקחת זאת כפרויקט אישי ע"מ למגר את התופעה הנוראית הזאת. אי לכך התיישבתי לכתוב מכתב על מספר בעיות בנושא, שמכאיבים לי מאד.
1. תמיד אהבתי ילדים, ובמיוחד את הקטנים שבהם. אני אוהב להאכיל אותם, נהנה לשחק איתם, כיף לי לחתל אותם, והכי אוהב את החינניות שבהם, את השובבות ואת הקופצנות שמשמשת אותם תדיר. כשאני מטפל בהם, זה מספק אותי מאד. מאד מאד. אך כשאין לי אפשרות כזו, אני מרגיש חסר, וזה מפריע לי בתפקוד היומיומי.
אני חושב שאני מקצועי מספיק בתחום, ואולי אף יותר ממטפלות רבות אחרות, ורבים יכולים להעיד על כך.
- אני מומחה לזהות את חברת הטיטולים שהילד לבש בבוקר.
- כשהילד בוכה תמיד אהיה הראשון שאזהה את הסיבה לכך.
- אני יודע טוב מכולם להבחין בין סימילאק למטרנה וחלב שאוב.
- אם הילד עייף, אני מאפשר לו תמיד לנוח, גם אם אני זקוק לעזרתו.
- לעולם לא אגביה את קולי על הילד. ובטח שלא ארים את ידי עליו.
- מצד שני גם לא אניח לאף ילד להרים את ידו על חברו, ובטח שלא עלי.
- תמיד אדע להתאים לילד את המשחק המתאים.
- אוכל תמיד לחנך אותו כפי הצורך.
וכאן מתחילה הבעיה. פניתי כבר לכל הגורמים הרלוונטיים, החל מהרכזת האזורית מטעם התמ"ת, ועד לשרים בכירים בממשלת ישראל, ועדיין לא נעניתי לבקשתי. או שלא השיבו לי על המכתב (כך נהגו רובם), או שהשיבו כי מקצוע זה נועד אך ורק לנשים שעושות חיל בתחום כבר אלפי שנים.
2. דבר נוסף שטורד את מנוחתי מאד. כבר תקופה ארוכה שאני עוקב אחר המפלגות המתמודדות לכנסת מידי כחודשיים, כל מפלגה עם התעמולה שלה. כל אחת עם מנהגיה וחוקיה, פיימריז ומחלוקות פנימיות. אידיאולוגייה שמשתנה מידי מערכת בחירות. אך על דבר אחד אף אחד לא מתפשר, הלא הוא המקום השמור לאישה, מקום של כבוד השמור במיוחד לאישה שתתנדב להתמודד במקום השלושים ושמונה.
אך דבר אחד עדיין לא הסבירו. במידה ותהיה מפלגה שחברות בה רק נשים, מלבד המקום שיהיה שמור מן הסתם לאישה, מדוע אין מקום שמור לגבר? ישנם גברים רבים שיקפצו על המציאה.
אשמח שתטפלו בבעיות המוזכרות למעלה מהר ככל היותר. דהיינו, 1. שיש צורך לאשר פתיחת משפחתונים ועבודה במעונות גם לגברים. 2. לחייב כל מפלגה שתשמור מקום מיוחד לגבר, ע"מ שיוכל להתמודד בה.
בתודה מראש.
שמואל קומביננסקי
יו"ר שדולת הגברים
12.08.2019
יו"ר שדולת הגברים
12.08.2019