מי חיבר את השיר הישן הנ"ל?

tirza10 · 18/8/14

שאני זוכרת ממנו רק שורות בודדות

"ימי עוברים ימי כלים
מבלי קחת מבלי תת
" האם לזאת קראת חיים,
אז למה קראת מת?

מיס · 18/8/14

רבי אברהם אליהו קפלן זצ"ל

מיס · 18/8/14

הנה המילים:
שקעה חמה שקעה נפשי
בתהום יגונה הרב כים
כי עומדה ליפול היא במלחמתה
את הבשר ואת הדם

ימי עוברים ימי כלים
מבלי קחת מבלי תת
אם לזאת קראת חיים
אמור נא א-לי מה זה מת

חוסה א-לי כי לא אדע
איכה אוכל כה לחיות
האם לשכוח כל ושמוח
או לזכור הכל ובכות

שקעה חמה עבים באים
לילה עולה מן התהום
החייני א-לי נא למחר
אולי אפתר את החלום

בנימין41 · 18/8/14

מכיר בנוסח שונה קצת:
שקעה חמה שקעה נפשי
בתהום רעיונות רב כים
כי נלאיתי לחום מלחמתי
עם הבשר ועם הדם

ימי עוברים ימי כלים
מבלי קחת מבלי תת
אם לזאת קראת חיים
אמור נא א-לי מה זה מת

אמר נא א-לי כי לא אדע
איכה אוכל כה לחיות
אם לשכוח הכל ולשמוח
או לזכור הכל ולבכות

החייני א-לי עד למחר
אולי אוכל פתור חלום
שקעה חמה עבים באים
ולילה עולה מן התהום

tirza10 · 18/8/14

על איזה רקע חיבר את זה?

אסתי-בראון · 19/8/14

ויקיפדיה:

שקעה חמה
אברהם אליהו קפלן
השיר תפילה, המוכר יותר במילותיו הראשונות, שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם אליהו קפלן (1889–1924) בשנת 1907 (תרס"ז). השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפילה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת. שיר זה הוא אחד משירי ישיבות ליטא הבולטים, ונחשב לאחד מערכי התרבות והמוסר הבולטים של הישיבות.

הרב אברהם אליהו קפלן היה מנגן בכינור ומלחין שירים ופזמונים. שיר זה הוא אחד הנפוצים והבולטים שבשיריו. את השיר כתב המחבר בהיותו תלמיד בישיבת סלבודקה, והוא כבן שבע עשרה. השיר מושר כמנגינת השיר "אני מאמין" שנכתב בידי המשורר שאול טשרניחובסקי בשנת 1894. רווחת הדעה כי מקור הלחן הוא בשיר רוסי עממי.

לשיר מספר נוסחאות, ובולטים בו הבדלי הגרסאות שבין הבית הראשון והאחרון של הפזמון. ייתכן שבמרוצת השנים שינה המחבר עצמו חלק ממילות השיר אותו כתב בצעירותו.

שמואל גרינשטיין · 19/8/14

אם את מחפשת גם את המנגינה, זה מופיע בדיסק שהוציאו "משפחה" לחג הסוכות האחרון.
שם הדיסק: לבקר בהיכלו (כמדומני, אני לא מוצאת אותו כרגע)

חני

בלון · 19/8/14

https://dl.dropboxusercontent.com/u/90785253/06 שקעה חמה.wma

תלמידים · 19/8/14

אאחחח...!

להתרפק.....! להתגעגע.......

בדיוק בימים האחרונים החלתי מנגן זאת במוחי ללא הרף (כנראה לא סתם...)
[האמת שמעתי חבר ששם זאת כמנגינת צלצול הטלפון כאשר השוויגאער שלו מתקשרת...]
לא היה נעים לי להטריח את הציבור כאן בבקשות שבות ונשנות של שירים.
והנה...

באמת תודה!!!

Exotic · 19/8/14

יש ספר בעקבות היראה עליו עם שירים ומאמרים שלו

גיטי 123 · 19/8/14

במשפחה היה מאמר שלם על השיר, ושם הובאו שתי הגרסאות של השיר.
מענין לקרוא!
(התפרסם אז במוסף לחג)

תלמידים · 19/8/14

אכן ספר מעניין במיוחד (עברתי על רובו המוחלט).
מעניינים מאד מאמריו שם על התקופה, הציונות ועל הרצל. [הוא מסיים במילים: 'ככל שגדולה שייכותי לאלוקים גדולה שייכותי לציונות. ועם כל זה לכולם ברור שהוא לא היה ציוני...]
(בכמה ישיבות בהם ביקרתי, בכולם הספר קיים אך מאמרים אלו גזורים, או מודבקים)
אכן, כיום האיש הממוצע לא יבין זאת, מי שלא חי בתקופה של אז, תקופה שיכלו לומר להרצל תודה, בד בבד עם ההכרה שחזונו ואנשיו ושכמותו זרים ומנוכרים ומשחיתים כל חלקה טובה.
מעניין מאד מאמרו על "בית המוסר" בשם 'דברים פשוטים'.
אחד מחבריו הטובים ביותר מאז סלבודקא היה ר' חצ'קל סרנא, שהרבה להתכתב עמו (ההתכתבויות מובאות בספר), הוא הרבה לשבחו כל הימים והיצר על כי מת בלא עת (תוך כדי כתיבת תשובה הלכתית).
היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין. נקרא על שם אביו שהיה עילוי ידוע, שנפטר אף הוא בגיל צעיר, מספר חודשים לפני שנולד ממכת שמש לאחר טבילה בנהר.
היה בעל ביטוי עצמי נדיר ביופיו.
כך הוא סיפר על עצמו אפיזודה מעט לא נעימה, כאשר חזרו כולם לקראת זמן חורף ולחצו את ידו של הסבא מסלבודקא, ניגש אף הוא ובטעות כופף את ראשו כמבקש להתנשק, הסבא "ענה" לנשיקתו, "ואני הלכתי מאחור כתפי חברי, כשכולי מלא בושה כאשר הסבא כיבדני כמותו" (בערך בסגנון זה)...
הרב אפרים גרינבלט זצ"ל סיפר פעם סיפור מרגש, אין לי כעת כח לכתוב אותו, אולי בזמן אחר.
בכל אופן אישיות רבת גוונים מדהימה, שהספיקה הרבה בימים קצרים כאלו.
הוא היה הראשון שתכנן לכתוב פירוש מסודר לתלמוד (מה שמכונה היום שוטנשטיין וכדו'), התחיל אך לא סיים.