הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני יורדת במדריגות בואכה הכותל. המסיכה מציקה. חמה ומהבילה.
מידי פעם מורידה אותה לסנטר ומעלה כשרואה שאוטוטו מתקרב מישהו.
אני פוסעת אל עבר השמירה, מעבירה יד מול מכונה מרובעת המזכירה לי את המכשיר שסופר קמ"שים בכביש.
36.4. ב"ה. אני בריאה.
עוברת הלאה. מתקדמת אל מקום המקדש.
כל הרחבה מתוחמת. גם העליונה. הרגשה מוזרה מטפסת לי במעלה הגב.
אני ממשיכה. עוברת על פני המתחמים. רוצה את הכי קרוב.
בין המעברים עומדים שומרים לבושים בכתום. כנראה סופרים אנשים בעיניים.
רוצה להיכנס למתחם של הקיר. גברת, הכל מלא. אי אפשר.
אני? שאני לא אעמוד ליד הקיר?
טוב, אם הקורונה הזאת לימדה אותי משהו אז היא לימדה ש: זה מה יש.
נכנסת לאחד לפניו.
דווקא מרגיש קצת יותר אינטימי לשבת ככה עם מרווחים. יותר פרטיות. יושבת מול סדין לבן. אף אחד לא מפריע לי בעין.
מתפללת ערבית ובבקשה, אבא, תיקח את הקורונה הזאתי! נמאססס לנו!
מצלמת תמונה למזכרת - נוסיף לאלבום הקורונה שאולי נעשה אי פעם - ויוצאת.
מרגישה שחסר.
חסר לי לחוש את האבנים המחוספסות הענקיות האלו, שתופסות בזרועות חסונות את התפילות והדמעות ומעלות ללמעלה.
פתאום חושבת גם עליו, על הקיר:
מי אלי יגש
מי אותי ישק
מתאווה ומשתוקק
לשמוע את הבכי המתרפק
המתפרק
לחוש את היד המלטפת
הראש המורכן -
מוכן
מי אלי יגש
מי אותי ישק
מידי פעם מורידה אותה לסנטר ומעלה כשרואה שאוטוטו מתקרב מישהו.
אני פוסעת אל עבר השמירה, מעבירה יד מול מכונה מרובעת המזכירה לי את המכשיר שסופר קמ"שים בכביש.
36.4. ב"ה. אני בריאה.
עוברת הלאה. מתקדמת אל מקום המקדש.
כל הרחבה מתוחמת. גם העליונה. הרגשה מוזרה מטפסת לי במעלה הגב.
אני ממשיכה. עוברת על פני המתחמים. רוצה את הכי קרוב.
בין המעברים עומדים שומרים לבושים בכתום. כנראה סופרים אנשים בעיניים.
רוצה להיכנס למתחם של הקיר. גברת, הכל מלא. אי אפשר.
אני? שאני לא אעמוד ליד הקיר?
טוב, אם הקורונה הזאת לימדה אותי משהו אז היא לימדה ש: זה מה יש.
נכנסת לאחד לפניו.
דווקא מרגיש קצת יותר אינטימי לשבת ככה עם מרווחים. יותר פרטיות. יושבת מול סדין לבן. אף אחד לא מפריע לי בעין.
מתפללת ערבית ובבקשה, אבא, תיקח את הקורונה הזאתי! נמאססס לנו!
מצלמת תמונה למזכרת - נוסיף לאלבום הקורונה שאולי נעשה אי פעם - ויוצאת.
מרגישה שחסר.
חסר לי לחוש את האבנים המחוספסות הענקיות האלו, שתופסות בזרועות חסונות את התפילות והדמעות ומעלות ללמעלה.
פתאום חושבת גם עליו, על הקיר:
מי אלי יגש
מי אותי ישק
מתאווה ומשתוקק
לשמוע את הבכי המתרפק
המתפרק
לחוש את היד המלטפת
הראש המורכן -
מוכן
מי אלי יגש
מי אותי ישק
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב:
