אצל היראים לדבר השם אין דבר כזה שחולה סופני מעניין זמר או אוכל... אצלנו יש משמעות לחיים שאחרי המוות
אם זה היה כתבה חדשותית מילא אבל זו כתבה שאמרה להיות עם תוכן. היו יכולים להדגיש את הפגישה המרגשת וזהו
ברגע שהיה גם נושא איך לשמח את האמא איבדתי את זה... בשום עיתון לא היו כותבים שהבת הספידה בלוויה
וגם המשפט על הגיוס היה לא ברור מדוע היה צריך להיכנס
וספרי קודש הם לא טקסט
סיון רהב מאיר מביאה שיר של זמר דתי ומשפט אחר כך את הרב דסלר. לא הבנתי את הסלט
עניין של רגישויויות
קראתי ודווקא נהניתי
אני לא לומדת מהם מוסר השכל
נועה ארגמני היא לא דתית וגם הפסיכולוגית שליוותה אותה
ומנקודת מבטה היא עשתה את רצונה של האמא וזה עשה לה טוב
היא מתחזקת ברוך ה ובעה תמשיך הלאה ותבין בהמשך מה כדאי ומה פחות. אולי
לפני שאדם נפטר יש הרבה התמודדות של הגוף מול הנשמה ורוצים דברים למילוי הגוף.
ולא כולם יודעים מה ואיך
ואולי גם לתת לאדם הרגשה טובה לפני מותו זה חשוב. אם כי לא הייתי מביאה זמר יווני. אבל זה היה המושגים של האמא..
גם סיון רהב מאיר
השיר שהביאה יפה ונכון ואמיתי מאוד
גם אם הוא מסתם זמר דתי
ואין קשר לעובדה שיכלה לצוטט אחכ את הרב מדסלר
בקיצור.
כותבת את זה כדי להסביר שזה לא הרעיד אצלי אמות סיפים ולא זעזע את המערכת.
עניין של חשיפה אולי לשונות. לאנשים. לתרבויות. סוגות וכו