סליחה על האורך מראש,
אשמח לחוכמת ההמונים.
מדובר בבן ה12
בשנתיים האחרונות, היו לו כמה אתגרים רגשיים וחברתיים והיינו איתו בטיפול רגשי שעזר חלקית מאוד ולזמן מוגבל.
מתחילת השנה חווה לעיתים קרובות קשיים שונים כמו ירידה בלימודים, התקפי זעם כולל אלימות, בכיתה, עם השכנים, במשפחה ואפיו תם עם ילדים בשכונה. בעבר היה מהחוטפים והתהפכו היוצרות (לא יודעת אם זה יותר עצוב או פחות)
בנוסף בשיעורים מחפף ולעיתים יותר מדי קרובות ״לא מרגיש טוב״ ונשאר בבית. בפעמים אחרות נשאר בהפסקות ולא משתף פעולה עם חברים. בגדול נהיה מופנם קצת. בעבר עשה אבחון הפרעת קשב ונשלל.
המליצו לנו כמה אנשים על מטפלת רגשית מסוימת שיש לה כביכול שיטות ייחודיות מקוריות שגם עובדות לדבריהם.
היינו אצלה בפגישה ראשונה של מבוא והסבר כללי על השיטה שהיא טוענת שמוכחת והביאה דוגמאות של מטפלים בארץ ובחול שמטפלים בשיטה ורואים תוצאות.
זה טיפול לא זול, 380 שח לפגישה של שעה, ואני תוהה אם מישהו מכיר את השיטה הזאת ויכול לומר לי מנסיון או היגיון אפילו האם היא יכולה לעזור.
מטרת השיטה בגדול זה הקניית הרגלים מחדש, מאפס.
היא אמרה שדבר שחיוני להצלחת הטיפול הוא שיתוף פעולה מלא גם כשישנן תהיות וההנחיות לא מובנות.
התגובה מצדנו מתחלקת לשני חלקים.
חלק אחד כשהבן מזיק לעצמו. לדוגמא כשהבן אומר שלא מרגיש טוב, להאמין לו לגמרי בלי ויכוח כלל, גם אם ייראה שאינו דובר אמת
כאילו לעשות אותו בוגר הרבה יותר. שאנחנו סומכים עליו ונותנים לו אחריות. וכך בכל פעם שפוגע בעצמו
לעומת זאת החלק השני, כשזה פוגע באחרים למשל כשהוא מרביץ עושים את ההפך, להחזיר אותו לפעם.
לדבר איתו כמו ילד בן שלוש. נניח מה אמרנו? שלא מרבי… ולבקש ממנו להשלים למרביצים. במנגינה כמו שאומרים לילד בן 3-4.
''בבית שלנו לא מרימים ידיים, כל המרים יד על חברו נקרא ר..'' הוא חייב להשלים ולשחק את התפקיד של הגיל (כעונש), בעניין השיתוף מצידו היא הבטיחה שיהיה בסדר דרך השיחות, ולהתמיד לדבר איתו בשפת נו נו נו, כשהוא מתנהג באלימות לא רק פיזית אלא גם מילולית.
כמו"כ, כמה זמן אחרי תלונה על אלימות ללכת איתו בבית לכל מקום (בצורה מוגזמת ומוקצנת) גם כשזה מתיש. כמו שלא משאירים פעוט קנאי בן שנתיים וחצי ליד תינוקת שרק נולדה מחשש שירוץ ויכה אותה.
אלו רק דוגמאות אאבל יש הנחיות לכל התנהגות כולל להתנהגויות חיוביות של שיפור וכו',
אני ממש לא בטוחה שיש לי יכולת לנהל איתו כזה דבר, והשאלה המרכזית היא האם מישהו מכיר כזה טיפול ויכול להעיד שהוא יעיל? כי בלי זה פוחתים עוד הסיכויים שנלך על זה.
החשש הגדול שלנו הוא מכך שהדבר לא יעשה לילד טוב, יותר מאובדן זמן וכסף
אבל היא כל כך בטוחה ומביאה נתונים והכל - שזה נורא מבלבל.
וגם שמעבר להוצאה כספית גדולה 380* כמה וכמה מפגשים יש פה גם מאמץ נפשי מתיש ולא קל מצידנו
אודה לכל אינפורמציה.
אשמח לחוכמת ההמונים.
מדובר בבן ה12
בשנתיים האחרונות, היו לו כמה אתגרים רגשיים וחברתיים והיינו איתו בטיפול רגשי שעזר חלקית מאוד ולזמן מוגבל.
מתחילת השנה חווה לעיתים קרובות קשיים שונים כמו ירידה בלימודים, התקפי זעם כולל אלימות, בכיתה, עם השכנים, במשפחה ואפיו תם עם ילדים בשכונה. בעבר היה מהחוטפים והתהפכו היוצרות (לא יודעת אם זה יותר עצוב או פחות)
בנוסף בשיעורים מחפף ולעיתים יותר מדי קרובות ״לא מרגיש טוב״ ונשאר בבית. בפעמים אחרות נשאר בהפסקות ולא משתף פעולה עם חברים. בגדול נהיה מופנם קצת. בעבר עשה אבחון הפרעת קשב ונשלל.
המליצו לנו כמה אנשים על מטפלת רגשית מסוימת שיש לה כביכול שיטות ייחודיות מקוריות שגם עובדות לדבריהם.
היינו אצלה בפגישה ראשונה של מבוא והסבר כללי על השיטה שהיא טוענת שמוכחת והביאה דוגמאות של מטפלים בארץ ובחול שמטפלים בשיטה ורואים תוצאות.
זה טיפול לא זול, 380 שח לפגישה של שעה, ואני תוהה אם מישהו מכיר את השיטה הזאת ויכול לומר לי מנסיון או היגיון אפילו האם היא יכולה לעזור.
מטרת השיטה בגדול זה הקניית הרגלים מחדש, מאפס.
היא אמרה שדבר שחיוני להצלחת הטיפול הוא שיתוף פעולה מלא גם כשישנן תהיות וההנחיות לא מובנות.
התגובה מצדנו מתחלקת לשני חלקים.
חלק אחד כשהבן מזיק לעצמו. לדוגמא כשהבן אומר שלא מרגיש טוב, להאמין לו לגמרי בלי ויכוח כלל, גם אם ייראה שאינו דובר אמת
כאילו לעשות אותו בוגר הרבה יותר. שאנחנו סומכים עליו ונותנים לו אחריות. וכך בכל פעם שפוגע בעצמו
לעומת זאת החלק השני, כשזה פוגע באחרים למשל כשהוא מרביץ עושים את ההפך, להחזיר אותו לפעם.
לדבר איתו כמו ילד בן שלוש. נניח מה אמרנו? שלא מרבי… ולבקש ממנו להשלים למרביצים. במנגינה כמו שאומרים לילד בן 3-4.
''בבית שלנו לא מרימים ידיים, כל המרים יד על חברו נקרא ר..'' הוא חייב להשלים ולשחק את התפקיד של הגיל (כעונש), בעניין השיתוף מצידו היא הבטיחה שיהיה בסדר דרך השיחות, ולהתמיד לדבר איתו בשפת נו נו נו, כשהוא מתנהג באלימות לא רק פיזית אלא גם מילולית.
כמו"כ, כמה זמן אחרי תלונה על אלימות ללכת איתו בבית לכל מקום (בצורה מוגזמת ומוקצנת) גם כשזה מתיש. כמו שלא משאירים פעוט קנאי בן שנתיים וחצי ליד תינוקת שרק נולדה מחשש שירוץ ויכה אותה.
אלו רק דוגמאות אאבל יש הנחיות לכל התנהגות כולל להתנהגויות חיוביות של שיפור וכו',
אני ממש לא בטוחה שיש לי יכולת לנהל איתו כזה דבר, והשאלה המרכזית היא האם מישהו מכיר כזה טיפול ויכול להעיד שהוא יעיל? כי בלי זה פוחתים עוד הסיכויים שנלך על זה.
החשש הגדול שלנו הוא מכך שהדבר לא יעשה לילד טוב, יותר מאובדן זמן וכסף
אבל היא כל כך בטוחה ומביאה נתונים והכל - שזה נורא מבלבל.
וגם שמעבר להוצאה כספית גדולה 380* כמה וכמה מפגשים יש פה גם מאמץ נפשי מתיש ולא קל מצידנו
אודה לכל אינפורמציה.