Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בס"ד
הפעם האחרונה שדגל התורה כיכבה בכותרות - הייתה בבחירות.
היו סערות קטנות וגדולות, העיתונות חגגה על מאבקי כוחות בין פלוני לאלמוני, ואיכשהו זכרתי שדגל התורה היא גוף פוליטי.
דאגה לבני תורה, כן. פעילות רבה, כן. אבל.. פוליטי.
אלא שלאחרונה אחד מקרוביי הוצרך לפנות לרב גולדנטל. אישיות מוכרת ומוערכת מאוד.
אותו רבי גולדנטל נמצא אמנם מאחורי סוללת טלפנים רצינית, אבל ההגעה אליו קלה עד כדי גיחוך.
מתקשרים לדגל התורה, אומרים שאתם בוזגלו משדרות או כץ מצפון תל אביב - זה לא משנה כולם מקבלים אותו יחס - , שואלים את השאלה, בד"כ בנוגע למיצוי זכויות מול הביטו"ל, והנה הטלפניות יודעות כבר לענות.
ואם לא - אל דאגה. רבותיי. הן יעבירו את שאלתכם לרב גולדנטל. ישר ולעניין.
אין צורך בפרוטקציה, הפעלת קשרים, נדנוד אינסופי, תשלום דמי טיפול על פתיחת תיק או שטות בסגנון.
כלום.
מתקשרים, שואלים, מקבלים מענה חם ומקצועי, אכפתי ואמין.
ופתאום נפל האסימון.
דגל התורה, גוף 'כאילו' פוליטי, מפעיל ומחזיק משרד שלם, שכל תכליתו - עזרה לכם. לנו. לי.
בלי שום מטרה פוליטית, בלי רווח מיידי, בלי רווח סמוי. כלום. עזרה לזולת.
זה מדהים!
מה שמזכיר את הרב מקלב. עוד אושיית דגל התורה.
כיום ח"כ מסור וחרוץ.
בעבר - חבר עירייה מסור וחרוץ.
כל עם ישראל ואשתו הכירו את הטלפון שלו, והיה מפעים להתקשר. להעביר פניה, שאלה, בקשה - והיא מייד מתוייקת. נרשמת ע"ג פתקית דביקה שמוצמדת לשולחן העמוס שלו.
ויום אחד, לפי התור, הפניה שלכם מטופלת אישית - ואפילו מעדכנים אתכם בדבר התוצאה. הצליח, נכשל, וכד'.
וואו!
ולמה זה מרשים?
כי לא חסרים אצלנו גופי חסד. אבל איכשהו, בד"כ כשהחסד הוא ייעוץ, העסק לא מריח טוב.
כמעט תמיד כשארגון מסויים מכריז על מבצע ימי קבלת קהל וייעוץ חינם - מישהו הולך למכור לכם משהו. או למכור אתכם למישהו.
משום מה, האינטרס הוא אף פעם לא לעזור לכם וזהו. אולי לעניין אתכם בעבודה בתשלום של העמותה, אולי משהו אחר.
ואם כבר מישהו מוכן להעניק לכם ייעוץ אמיתי בתחום מסויים בחינם, זה יהיה בד"כ ביום אחד פעם בשבועיים, בין השעות אחת לשתיים בצהרים, ובתנאי שנרשמתם מראש בטלפון והגעתם לשלוחה הנכונה.
ופתאום, כמו מים קרים על נפש עייפה, להיתקל בכזה רצון עז, אותנטי ומקסים לעזור לזולת, כולל מענה אנושי מיידי ומהיר, אכפתי ומסור!
אין מילים.
או בעצם יש שתיים:
כה לחי!
הפעם האחרונה שדגל התורה כיכבה בכותרות - הייתה בבחירות.
היו סערות קטנות וגדולות, העיתונות חגגה על מאבקי כוחות בין פלוני לאלמוני, ואיכשהו זכרתי שדגל התורה היא גוף פוליטי.
דאגה לבני תורה, כן. פעילות רבה, כן. אבל.. פוליטי.
אלא שלאחרונה אחד מקרוביי הוצרך לפנות לרב גולדנטל. אישיות מוכרת ומוערכת מאוד.
אותו רבי גולדנטל נמצא אמנם מאחורי סוללת טלפנים רצינית, אבל ההגעה אליו קלה עד כדי גיחוך.
מתקשרים לדגל התורה, אומרים שאתם בוזגלו משדרות או כץ מצפון תל אביב - זה לא משנה כולם מקבלים אותו יחס - , שואלים את השאלה, בד"כ בנוגע למיצוי זכויות מול הביטו"ל, והנה הטלפניות יודעות כבר לענות.
ואם לא - אל דאגה. רבותיי. הן יעבירו את שאלתכם לרב גולדנטל. ישר ולעניין.
אין צורך בפרוטקציה, הפעלת קשרים, נדנוד אינסופי, תשלום דמי טיפול על פתיחת תיק או שטות בסגנון.
כלום.
מתקשרים, שואלים, מקבלים מענה חם ומקצועי, אכפתי ואמין.
ופתאום נפל האסימון.
דגל התורה, גוף 'כאילו' פוליטי, מפעיל ומחזיק משרד שלם, שכל תכליתו - עזרה לכם. לנו. לי.
בלי שום מטרה פוליטית, בלי רווח מיידי, בלי רווח סמוי. כלום. עזרה לזולת.
זה מדהים!
מה שמזכיר את הרב מקלב. עוד אושיית דגל התורה.
כיום ח"כ מסור וחרוץ.
בעבר - חבר עירייה מסור וחרוץ.
כל עם ישראל ואשתו הכירו את הטלפון שלו, והיה מפעים להתקשר. להעביר פניה, שאלה, בקשה - והיא מייד מתוייקת. נרשמת ע"ג פתקית דביקה שמוצמדת לשולחן העמוס שלו.
ויום אחד, לפי התור, הפניה שלכם מטופלת אישית - ואפילו מעדכנים אתכם בדבר התוצאה. הצליח, נכשל, וכד'.
וואו!
ולמה זה מרשים?
כי לא חסרים אצלנו גופי חסד. אבל איכשהו, בד"כ כשהחסד הוא ייעוץ, העסק לא מריח טוב.
כמעט תמיד כשארגון מסויים מכריז על מבצע ימי קבלת קהל וייעוץ חינם - מישהו הולך למכור לכם משהו. או למכור אתכם למישהו.
משום מה, האינטרס הוא אף פעם לא לעזור לכם וזהו. אולי לעניין אתכם בעבודה בתשלום של העמותה, אולי משהו אחר.
ואם כבר מישהו מוכן להעניק לכם ייעוץ אמיתי בתחום מסויים בחינם, זה יהיה בד"כ ביום אחד פעם בשבועיים, בין השעות אחת לשתיים בצהרים, ובתנאי שנרשמתם מראש בטלפון והגעתם לשלוחה הנכונה.
ופתאום, כמו מים קרים על נפש עייפה, להיתקל בכזה רצון עז, אותנטי ומקסים לעזור לזולת, כולל מענה אנושי מיידי ומהיר, אכפתי ומסור!
אין מילים.
או בעצם יש שתיים:
כה לחי!