מיומנו של כויתב

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אתה כותב מוצלח!
"צל של ידית דלת", "זבוב חג על נורה", "קרוקס שמוט סוליה", "אנחתו הצורמת של כיסא המנהלים", "רוכסן הג'קט הכתום", "נמלה בחריץ המרצפת", "דמעה מותשת בסבך הזקן" - - -
כאן כבר הרסת...
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
גנזל ושיקופיצקי, כנפא ומיסטקערער, ברגערנדערוביטש ובוזגלו
זכורני 2 שמות ששמעתי ממישהו שראה באנשהו:
נח שוורצברגנדרוביץ'
זונדל גינדרשנוזלחולונובסקי

ואם נכתוב את השמות הללו בעגה אידישאית (בצירוף גוזמאות מועטות), הרי לנו תוצאה מסעירת עין ומבכה לב:
נויעח שווארצבארגענדעראביטש
זונדעל גינדערשנאזעלחאלאנאבסקי


ועכשיו... קדימה לעבודה.
מנקדים - איפה אתם?
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
החלטתי בהפוך על הפוך, שגם שם פשוט יהיה טוב, ובלבד שיהיה בעל אופי אצילי ומורם מעם, כראוי וכיאה. שכן לא הרי זלמן ולעמל, געצל וזעקל, אלכס ופייטל, כהרי אברהם ומנחם, חיים ושלום, יהושפט וארנולד. ואותה מידה במשפחות, לא הרי גנזל ושיקופיצקי, כנפא ומיסטקערער, ברגערנדערוביטש ובוזגלו, כהרי שוורץ ונתניהו, אסולין ופלדמן, הס ובאואר.
אגב, שם כמו 'ארנולד זעקל בוזגלו', הולך?
 

משויטט

משתמש מקצוען
עמוד ג: איך לומר את זה בעדינות

הודו להשם חדר עבודה יש, מדור יש, שם יש, דד-ליין יש, קוראים יש. עכשיו כל שנותר הוא העניין הפעוט הזה שנקרא תוכן. מה בעצם באתי לומר לעולם.

האמת המאוד מחוספסת היא שאין לי מה לומר לכם. בליבי אין תבערה לוחשת של שליחות לתיקון העולם. אין בי שום אמת יוקדת שמבקשת להתפרץ ללא חת וללא מורא. באורוותי לא משוטטות פרות קדושות נכונות להישחט, והפקפוק בדבר גודל תפקידי בעת הזו מתחיל להעכיר את שלוותי הנודעת.

אני מתנחם במחשבה שכל הוגי הדעות, כותבי הטורים, מספרי הסיפורים ומביעי הדעות, התחילו מהנקודה החיוורת הזו, בה לא היה להם באמת מטרה אמתית בדיבוריהם קבל עולם ומלואו, מלבד השם שיתנוסס מעל והתהילה שתבוא בעקבותיו. עם הזמן ומונה המילים, הם מתחברים למה שאמרו, ולומדים איך לתפוס דגלים ולנופף בהם חזק עד שמישהו ישים לב ויבין סופסוף שמשהו חשוב לו בחיים, ויגידו עליו אחרי מיטתו שהוא נלחם כלביאה בשביל האמת שלו.

בכל מקרה אני כאן, עם הבמה הזמינה, ועם התהילה הממתינה, וברגע זה עלי להתחיל לשפוך את משנתי לאומה, והמצב הזה תופס אותי חסר מילים.

אז איך מתחילים? זאת השאלה הפעם, יומני היקר.

אני מנסה לנתח את הסיטואציה: אדם שעומד לפגוש מאות קוראים זרים שלא שמעו עליו עד הרגע, מה הדבר הנכון לומר להם בתור התחלה. איזה פתיח כובש לבבות יש שישכנע אותם להיות איתי מכאן ואילך עד סוף גלגוליי הספרותיים.

לפי הכלל הנודע שאין הזדמנות שניה ליצור רושם ראשוני, עומדות בפניי כמה שניות בודדות להרשים את קוראיי ולשבות אותם ברשתית העין. מה שמעניין בשלב הזה הוא שקריטיות הרגעים מתבטאת רק לגביי, שכן לגבי הקוראים שירימו את העיתון לידיהם בליל שבת על הספה - עם בטן מלאה בשר ודגים וכל פיצוחים, ועפעפיהם בבירורים אחרונים לקראת שידוך - מדובר בסך הכל בעוד קובייה שגרתית, מני רבות, עם מלל צפוף מאת מחפש השלמת הכנסה תורן.

עלי, אפוא, לתפוס אותם בגרון כבר בשורה הראשונה, להתחיל בבום שלא שייך להתעלם ממנו, שלפחות ימשיכו להתרשם מהמאמר כולו, ובפעם הבאה הכל כבר יהיה קל הרבה יותר.

אני מתחיל לחשוב על האופציות ומיד עולות בי אלו הטריקיות. נניח אם אתחיל כך: ביום שלישי האחרון אשתי נדרסה על ידי סמיטריילר בכביש עוקף ג'לג'וליה. מה קרה לה, אתם בוודאי תוהים. נו, חכו לסוף, אז הכל יתבהר. מי יוכל להישאר שוויון נפש מול הפחד הזה?

הבעיה הראשונה בזה היא כמובן שדבר כזה לא היה ולא יהיה בע"ה לעולם, מה גם שאינני יודע אם יש כביש עוקף ג'לג'וליה, וחוץ מזה נראה לי קצת שפל להקריב את אשת הסופר הנאמנה על מזבח פתרון מצוקת הקריירה האישיים, ועוד בהזדמנות הראשונה.

אפשר כמובן לפתוח במשפטים מסעירים בלתי טראגיים כל כך ומחוץ לגבולות המשפחה. כמו "לאיציק הג'ינג'י תמיד נפלו המכנסיים באמצע הגבהה", או קצת מתח: "שמערל שלף את אקדח הגלוק האוטומטי וכיוון אותו בין עיניו של בערל החברותא שהרגיז אותו עם הסברא העקומה שלו בסוגיית ניצוק וקטפרס", או קצת דרמה: "הוא נכנס אל רחוב ביתו ולא יכול היה לפספס את עשרות הניידות, האמבולנסים, האופנועים שעמדו בכניסה לבניין שלו. מאחוריו צפר בלחץ רכב הגחש"א הכחול".

זה נחמד, אבל אז אני מאבד את המימד האישי, ובעצם גם אין לי לאן להמשיך משם את הסיטואציות.

אולי עלי להתחנף קצת, חשבתי, לרשום תחילה באותיות מודגשות: ערב טוב קוראים יקרים!!! אולי גם להוסיף קצת הצהרות דביקות בנוסח: יחד נצלול בס"ד אל רבדיו העמוקים של החיים, נתרגש, נדמע, נצחק, ובעיקר – נתעלה בצוותא גבוה מעל גבוה בפרפראות החכמה ופניני התבונה שעמלתי להכין עבורכם, ויהי ה' מצליח דרכינו אמן... הו, הנרקסיזם.

המשכתי לחשוב, בשביל זה יש גלגלים במוח.

צריך לפתוח בנושא שמאחד את כולם, הדבר היה ברור לי, איזה פחד קמאי משותף לכולם, איזה נושא שבוער על הפרק, איזו מצוקה שמאחדת את כל השורות, איזה עניין שלוכד את כל הציבור כאחד. אולי איזה משל, בדיחה, שנינה, אנקדוטה, סיפור אישי, מעשה רב, שורת מחץ על החיים. שאף אחד לא יוכל להתעלם מן הטוב הזה שברצוני להשפיע עליו בלי קצבה.

הגעתי במחשבותיי אל מחוזות הדרשנים. הם הרי מתמודדים עם הבעיה דבר יום ביומו, ולמה שלא יעזרו לי כאן. הרי בכל פעם עליהם לשכנע את ציבור השומעים המזדמן שאם רק ישמעו – תחי נפשם. איך הם עושים את זה?

ובכן, לאחר מחקר קטלגתי אותם למספר סגנונות. יש שמתחילים כמו כותרת: הפעם נעסוק בשיטת הפסיכולוגיה של חיפוש הרע, נמשיך עם חמשת הטיפים של פרופ' אנטוניו בזיליקום, נתחבר למשמעות הפסוק התמוה על זקן אהרן שיורד על פי מידותיו, ולבסוף נבחן את כל זה על פי תובנות מפרשת השבוע. בואו נתחיל.

אחרים מתחילים בהתנצלויות על האיחור, ויש שמתחברים לדרשן הקודם. יש כמובן את אלו שמתחילים עם סיפור, ויש שמתחילים עם רצף של שאלות נוקבות.

כשעוד הייתי במחוז הזה חשבתי לפתוח בצורה ההיתולית הזו: ובכן מורי ורבותיי, בפעם הקודמת סיימנו את השיעור בערכין יד עמוד ב בסוגיית סדן השקמה, נמשיך משם, מניין ללוקח שדה מאביו - ואז להפטיר ב- סתאאאאם. שלום לכם קוראים. נלחצתם? גם אני.

אבל לאט לאט הבנתי שמה שיכול לעבוד טוב אצל הדרשנים, עשוי להיות הרה אסון אצל הכותבים, מפני שהקוראים יכולים להפוך את הדף בכל רגע נתון בלי שום התנצלות, ובלי להעלות על דעתם אלו מטמונים הם פספסו בתנועה הקטנה וחסרת האחריות שלהם.

ומול קו הרקיע שהחל להחוויר מזריחה, מצאתי עצמי נתון עדיין בלבטו הגדול של הסויפר: הנה הבמה והרי האנשים המצפים, ריבונו של עולם, מה עושים עם זה.

מישהו?
 

גוגלית

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
הכתיבה זורמת כל כך, שלא שמתי לב לקילומטראז' שעברתי.
התמלול של המוח פשוט מרתק, תענוג לקבל עירוי מחשבות מכלי ראשון.
(אז מה אם זה מוח מתוסבך בתחפושת של מוח אנליטי?)
מאמצת:
עפעפיהם בבירורים אחרונים לקראת שידוך
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
ממש אוהבת את הסידרה.
המחשבות הקטנות-גדולות האלו שרצות במוח, ההומור המושחז, הדילמות שמעסיקות כותבים...

במיוחד אהבתי את אלו:
ועפעפיהם בבירורים אחרונים לקראת שידוך
המשכתי לחשוב, בשביל זה יש גלגלים במוח.

סתם כמה דברים שנתקלתי בהם במהלך הקריאה:
נראה לי קצת שפל להקריב את אשת הסופר הנאמנה על מזבח פתרון מצוקת הקריירה האישיים
האישית.
מי יוכל להישאר שוויון נפש מול הפחד הזה?
בשוויון.

בקיצור, מחכה לעוד קטעים כאלו!
 

משויטט

משתמש מקצוען
שלא שמתי לב לקילומטראז' שעברתי
תודה מיוחדת,
האורך מרתיע מן הסתם.

אולי זה לא נראה כך, אבל אני באמת מייחל לשמוע מה טוב ומה לא, אלו קטעים מטריחים ואלו ממש במקום, אלו דורשים שיוף ומה לא עובד. יעזור לי הרבה.
יש"כ רב
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
אולי זה לא נראה כך, אבל אני באמת מייחל לשמוע מה טוב ומה לא, אלו קטעים מטריחים ואלו ממש במקום, אלו דורשים שיוף ומה לא עובד. יעזור לי הרבה.
זה עמוד ד'?
 

משויטט

משתמש מקצוען
במסגרת שבוע האיור של פרוג, נזכרתי בדבר המדהים הזה שיצרה הגב' @נעה כץ בכישרון בלתי נדלה, עבור העמוד הראשון ביומן הנוכחי.
הביטו ותחי נפשכם

איור 1 נעה כץ.jpg


הסיפור המלא מאחורי זה הוא ארוך, אבל בקיצור נמרץ, מדובר בעוד אחת מן המבוכות הפוגשות למיטב הבנתי הרבה מן העוסקים בתחומי העניין שלנו, רעיון בוהק שדועך בחולות המציאות.
כך זה היה: לפני איזה שנה וחצי קמו כמה יזמים נחמדים עם חלומות גדולים מתוך הפרום, ותכננו להשיק מין גליון ספרותי/אמנותי אינטרנטי, עם הבטחות גדולות לרווחים אינסופיים.
העסק הלך והתקדם והובאו מקצוענים בעלי שם לסייע להרים את העסק, חברת יח"ץ קפצה על המציאה, עורך גויס, שם מעורר געגועים נבחר, כותבים ומאיירים, גרפיקאים ומעמדים, הכל היה, אפילו דד-ליין. ריח של היסטוריה היה שם.
כל השותפים קיבלו תפקידים, יצאנו לדרך, וכך קם והיה פרק הפיילוט לסדרת היומן הזו.
@נעה כץ קיבלה את הפרק וכאמור, הממה את חושי הכותב והעורך וכל הצופים ביצירתה הנ"ל.
מה שקרה לאחר מכן היה בנאלי כמעט. העסק שקע ואף אחד לא התעניין יותר בזה. אולי כי סופסוף הבינו שלא כל מה שבתכניות מנצנץ כל כך הוא אכן עד כדי כך.
מדי פעם לאורך השנה האחרונה נזכרתי בזה, וניסיתי לברר מה מתקדם, עד שהבנתי נסתם הגולל ההוא.
אבל כבר התחברתי לרעיון, ושרבטתי לי כבר יסודות לאיזה עשרה עמודים, והחלטתי לעשות את זה כאן.
אולי יצא מזה משהו.
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אז ממש כבר נכנסו לזה רציני וכבר היה את החומר? חבל.
לפחות זה מבטיח לנו עשרה עמודים כאלה, יצאנו מורווחים.

ו @נעה כץ אואווו!!! הוא שופך אור עשיר על הדמות שהצטיירה בראש. איזה דיוק! מדהים.
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
במסגרת שבוע האיור של פרוג, נזכרתי בדבר המדהים הזה שיצרה הגב' @נעה כץ בכישרון בלתי נדלה, עבור העמוד הראשון ביומן הנוכחי.
הביטו ותחי נפשכם

צפה בקובץ המצורף 502315

הסיפור המלא מאחורי זה הוא ארוך, אבל בקיצור נמרץ, מדובר בעוד אחת מן המבוכות הפוגשות למיטב הבנתי הרבה מן העוסקים בתחומי העניין שלנו, רעיון בוהק שדועך בחולות המציאות.
כך זה היה: לפני איזה שנה וחצי קמו כמה יזמים נחמדים עם חלומות גדולים מתוך הפרום, ותכננו להשיק מין גליון ספרותי/אמנותי אינטרנטי, עם הבטחות גדולות לרווחים אינסופיים.
העסק הלך והתקדם והובאו מקצוענים בעלי שם לסייע להרים את העסק, חברת יח"ץ קפצה על המציאה, עורך גויס, שם מעורר געגועים נבחר, כותבים ומאיירים, גרפיקאים ומעמדים, הכל היה, אפילו דד-ליין. ריח של היסטוריה היה שם.
כל השותפים קיבלו תפקידים, יצאנו לדרך, וכך קם והיה פרק הפיילוט לסדרת היומן הזו.
@נעה כץ קיבלה את הפרק וכאמור, הממה את חושי הכותב והעורך וכל הצופים ביצירתה הנ"ל.
מה שקרה לאחר מכן היה בנאלי כמעט. העסק שקע ואף אחד לא התעניין יותר בזה. אולי כי סופסוף הבינו שלא כל מה שבתכניות מנצנץ כל כך הוא אכן עד כדי כך.
מדי פעם לאורך השנה האחרונה נזכרתי בזה, וניסיתי לברר מה מתקדם, עד שהבנתי נסתם הגולל ההוא.
אבל כבר התחברתי לרעיון, ושרבטתי לי כבר יסודות לאיזה עשרה עמודים, והחלטתי לעשות את זה כאן.
אולי יצא מזה משהו.

אני מוכן להיכנס לזה ולהרים את הפרוייקט. רק תגיד לי מי ומה.
אני יודע שזה לא צלח, ואני יודע שרבים רצו, ואני חושב שאפשר לנסות ולהרים אותו מחדש - כצורתו - ובהצלחה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
@נעה כץ
ממש, ממש אשמח אם תוכלו לפנות באישי.
חבל על כל ההשקעה של כל המעורבים.
אכפת לי מאוד.
 

נעה כץ

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
ו @נעה כץ אואווו!!! הוא שופך אור עשיר על הדמות שהצטיירה בראש. איזה דיוק! מדהים.
תודה!

שיתוף מאחורי הקלעים.
כשקראתי את הטור של @משויטט בפעם הראשונה מיד התהוו במוחי הדמות של הסופר המתחיל, התאורים על חדר העבודה שלו וההבעה של אשתו.
מה שנשאר כדי לאפיין את הדמות סופית היה קצת "עיבוד ועריכה"
כדי לקדם את הדמות, ניסיתי לצוד משהוא ברחוב שיתאים לתאורים ויתחבר לי טוב
למחרת בבוקר עלה לאוטובוס אדם שענה על הציפיות.
בסנכרון מדוייק פגשתי בו ברחוב היום, אז נזכרתי בתהליך יצירת הדמות...
למען הסר ספק, אל נא תפנו ברחוב לדמות סופר כלשהיא שנראית לכם דומה כי הוא כמובן לא יודע שזה הוא...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה