אז היה כל כך מאוחר, והכוח שלי במוח הלך ונגמר... ובעצם יכולתי לחשוב רק מחשבות קטנות מאד, וקצרות מאד, כי הייתי מאד עייפה.
היה לילה, וכולם ישנו כבר מזמן. לא היה לי מקום בראש למשפטים, רק למילים גמדיות, של שתי אותיות ודי.
והן באו, לתוך החושך.
ראשונה הגיעה צל. אחריה מר. הצטרפו אליהן עז וצר וזר ולץ ונץ וקץ וחץ. ואחר כך חם וקר הופיעו לסירוגין, ולבסוף נשארה רע.
ואז, כמו משום מקום, הופיעו די, לא ונו ולקחו את כל המקום, בכוח.
ואז נכנסו לי לתוך הלב ער, פה, גם, שם, חס וקל,
ואחר כך פתאום היה כבר בוקר.
היה לילה, וכולם ישנו כבר מזמן. לא היה לי מקום בראש למשפטים, רק למילים גמדיות, של שתי אותיות ודי.
והן באו, לתוך החושך.
ראשונה הגיעה צל. אחריה מר. הצטרפו אליהן עז וצר וזר ולץ ונץ וקץ וחץ. ואחר כך חם וקר הופיעו לסירוגין, ולבסוף נשארה רע.
ואז, כמו משום מקום, הופיעו די, לא ונו ולקחו את כל המקום, בכוח.
ואז נכנסו לי לתוך הלב ער, פה, גם, שם, חס וקל,
ואחר כך פתאום היה כבר בוקר.