מחפש מידע חיובי בנוגע להחשש של ADE בחיסונים

[שיקול דעת]

לא מבין מה האזרח הפשוט נטפל לעיסוק בנושא הזה...
א''א לתמצת בסרטון אחד עולם שלם של ידע.
לשמוע אדם מן השורה מדבר על זה.
הרבה יותר ממגוחך ומטופש...

בקשתי בראש האשכול לא להגיב כאן דעות ופרשנות, יש מספיק אשכולות לדבר על זה.

נא ונא לא להמשיך הדיון. רק מי שרוצה לעזור להביא קישורים למה שבקשו.

 

[שיקול דעת]

'@שיקול דעת', הכוונה לאחד מאלו?

תגובה של פרופ׳ אוקון לסרטון השני של הרב יובל אשרוב על תופעות לוואי של החיסון לנגיף הקורונה

סרטון תגובה מפי פרופ׳ איתן אוקון, חוקר בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, לדבריו של הרב יובל אשרוב בנוגע לתופעת ׳הגברת מחלה תלויית נוגדנים׳ בחיסון לנג...

www.youtube.com

תגובה של פרופ׳ איתן אוקון לדבריו של הרב יובל אשרוב על החיסון לנגיף הקורונה

סרטון תגובה מפי פרופ׳ איתן אוקון, חוקר בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, לדבריו של הרב יובל אשרוב בנוגע לנגיף הקורונה ולחיסון לנגיף הקורונה. פרופ׳ אוק...

www.youtube.com

כן כוונתי לזה, אבל משום מה יש תקלה בסרטון, את הפרופסור אני לא שומע בכלל, רק הקטע שהוא מצטט אותו רב אני שומע. לכן בקשתי אם יש מישהו קישור לסרטון שעובד.

 

[סערצע]

'@שיקול דעת',
הכוונה לראשון או לשני?

 

[שיקול דעת]

'@שיקול דעת',
הכוונה לראשון או לשני?

השני לא פתוח כלל בנטפרי אז אני לא יודע מה זה. ממנ"פ אם זה לא אותו דבר, אני רוצה את שתיהם.

 

[אלעזר 1]

אגב, מישהו יכול להשיג לי מאמר שמסביר למה אין ADE אצל מחלימים?

 

[סערצע]

'@שיקול דעת', אקוה שכאן יפעל כתקנו (זהו הראשון, השני כבד מדי. ואכן, אלו שני סרטונים שונים).

 

[RUSI10]

מהרשת:

אז מה זה ADE?
ADE זו תופעה נדירה מאוד. היא מתרחשת כאשר הנוגדנים הנוצרים במהלך התגובה החיסונית מזהים ונקשרים לגורם המחלה (לדוגמה נגיף), אך אינם מונעים את התפשטותו. במקום זאת, נוגדנים אלה פועלים כ"סוס טרויאני", ומאפשרים לנגיף להיכנס לתאים המאפשרים את התרבותם ובכך להחריף את המחלה. תופעה זו מתרחשת תוך שימוש באותו המנגנון שציינו למעלה, בו תאי מערכת החיסון "בולעים" גוף זר (נגיף) המסומן בנוגדן שזיהה אותו. תופעה זו עשויה להתרחש בנגיפים שתאי מערכת החיסון עצמם הינם תאי המטרה של הוירוס. כלומר, תאים שהנגיף יכול לנצל כדי להתרבות בתוכם ולהמשיך להפיץ את עצמו לרקמות אחרות בגוף.
דוגמא מובהקת ל-ADE הייתה חיסון שיוצר נגד קדחת דנגי בשנת 2016. החיסון ניתן ל-800,000 ילדים בפיליפינים. 14 ילדים מחוסנים מתו לאחר שנתקלו בנגיף דנגי בקהילה. חשוב לציין שתופעה זו אינה אופיינית לחיסון דווקא, אלא מתרחשת גם במחלימים שנדבקו שוב באותו גורם מחלה. ולא ראינו תופעה כזו כלל במחלימים מקורונה.
מאז, חיסון זה לא שימש לילדים מתחת לגיל 9. דוגמאות נוספות, בשנות השישים היה גם ניסיון לפתח חיסון מומת כנגד נגיף ה-RSV ("נגיף הפגים") וגרסה מוקדמת של חיסון נגד חצבת. בשני המקרים, כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים התברר שקיים סיכון ל-ADE, הניסויים לחיסון ה-RSV הופסקו מייד והחיסון מעולם לא הופץ, החיסון נגד חצבת שונה וכיום מדובר על מנגנון אחר לפיתוח החסינות, שאינו גורם ל-ADE.
ישנו סוג אחר של ADE אשר נגרם כאשר כמות רבה של נגיפים נקשרת לנוגדנים. במקרה זה, עלול להיגרם משקע דלקתי של נגיפים ונוגדנים הגורם ליצירת דלקת חריפה.

מה לגבי החיסונים נגד נגיף הקורונה?
נכון להיום, לאחר עשרות מליוני מתחסנים בעולם ומעל ל-100 מיליון נדבקים במחלה, ומעקב צמוד של גופי הבריאות העולמיים, אין כל ראיות לכך שמחלת הקורונה או חיסוני הקורונה גורמים ל-ADE.
היות ותאי המטרה של נגיף הקורונה הם בעיקר תאי מערכת הנשימה (אם כי כבר מצטברות ראיות לפגיעה ברקמות נוספות בגוף, כגון האשכים), וכן העובדה כי אותם תאים "בולעניים" אשר מופעלים על ידי מערכת החיסון הורסים את הנגיפים לאחר הבליעה והנגיפים לא מתרבים בהם, החשש ל-ADE משני הסוגים אינו קיים. גם בנוגע לוריאנטים החדשים לנגיף, אין חשש שיתרחש משהו שונה מההדבקה מהנגיף המקורי, מאחר שהחיסון יוצר מגוון רחב מאוד של נוגדנים מנטרלים, שנקשרים לנגיף ביעילות גבוהה ויפעילו את אותם המנגנונים של מערכת החיסון.

נרחיב מעט בנוגע לרקע המחקרי:
בשלבים מוקדמים של המחקר, היו חששות ש-COVID-19 עשוי לגרום ל-ADE, בשל מספר מחקרים סותרים על בעלי חיים. שני מחקרים בבעלי חיים הראו פוטנציאל ל-ADE, בעוד שלושה מחקרים בבעלי חיים במהלך ניסויים פרה-קליניים לא הראו ADE.
במהרה הבינו כי החשש מהתפתחות ADE תלוי בסוג החיסון שנבדק. חיסונים עם סיכון תיאורטי גבוה לגרימת ADE הם חיסונים המכילים נגיפים מומתים, זאת בין השאר בשל העובדה שישנם הרבה יותר חלבונים של הנגיף אליהם מערכת החיסון נחשפת בחיסון מומת מאשר רק חלבון הספייק המעורב בהדבקה, כפי שקיים בחיסונים מבוססי mRNA (כמו החיסונים של פייזר ומודרנה אותם אנו מקבלים בישראל).
שני המחקרים בבעלי חיים שהראו פוטנציאל בדקו חיסונים שאינם מבוססי-mRNA! מעבר לכך, מחקר שנערך לאחרונה בבעלי חיים על חיסון המכיל נגיף קורונה מומת הדגים ייצור של נוגדנים מנטרלים יעילים, למרות הצגת הנגיף כולו.
סיבה נוספת להבדל בין סוגי החיסונים נובע מכך שחיסונים מומתים נוטים לדחוף את מערכת החיסון לכיוון הפעלת תהליכים נגד הנגיף המסתמכים בעיקר על מנגנוני נטרול, ופחות על השמדת הנגיפים לאחר בליעתם. לעומת זאת, בניסויים נמצא כי חיסוני mRNA מכוונים את מערכת החיסון לכיוון המעודד מאקרופג׳ים (סוג של תאים בולעניים) להשמיד ביעילות ובמהירות את הנגיפים הנבלעים. בזכות כך אין ביכולתם של הנגיפים לשרוד בתוך המאקרופאג׳, או ליצור משקעים יחד עם הנוגדנים הנקשרים אליהם. בכך, שני סוגי ה-ADE נמנעים.
אנו רואים שוב את חשיבות השלבים בניסויים הקליניים והקדם-קליניים. זו הסיבה שהניסויים המקדימים בבעלי חיים, וניסויי שלב II ושלב III הם כה קריטיים בניסויים קליניים, מאחר ועלינו לבדוק מספיק אנשים כדי להבטיח שתופעות מסוג זה לא יתרחשו. בכל הניסויים של החיסונים שקיבלו אישור לשימוש חירום לא היו עדויות ל-ADE. אם היו ראיות כאלו, החיסונים האלה מעולם לא היו מצליחים לעבור את שלבי הניסוי ולא היו מאושרים להפצה. כאשר נכתב במסמכי ה-FDA כי יש לעקוב אחרי התופעה, המטרה הייתה להמשיך במעקב על מנת לשלול מעבר לכל ספק כי קיים סיכון כזה, ולו תיאורטי – ולא עקב כך שהייתה איזו ראיה לכך שזה אכן המצב.
בכל הניסויים הקליניים של שתי החברות, פייזר ומודרנה, לא נמצאה תופעה כזו, גם בשלב האחרון שכלל כ-47 אלף איש. יתרה מכך, אין ראיות לתופעה זו במקרה של החיסונים החדשים לקורונה; יעילות שני החיסונים היתה מעל 90%, ובקרב המספר הקטן של מחוסנים שחלו למרות החיסון, כמעט שלא היו מקרים של מחלה חמורה, בעוד שבקבוצת הביקורת היו כמה מקרים של מחלה חמורה. כך שלמעשה, לפי תוצאות המחקרים אין כל עדות לכך שהחיסון מוביל למחלה חמורה.

לסיכום, האם קיים חשש סביר לתופעת ADE בעקבות חיסוני הקורונה החדשים?
בהחלט לא. גם אם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים על התופעה המפחידה ADE, אל דאגה: זוהי תופעה מוכרת למפתחי החיסונים ולארגוני הבריאות העולמיים אשר עוקבים אחרי נתונים העלולים להצביע על קיומה, וההתייחסות אליה נעשתה לכל אורך תהליך הפיתוח. לא מחלת הקורונה, ולא החיסונים לקורונה שאושרו על ידי ארגוני הבריאות, הראו כל עדות ל-ADE. למעשה, אנשים שחלו בקורונה ונחשפו אליה פעם נוספת – לא הראו סימנים ל-ADE, וכמוהם גם מחלימים שחוסנו לאחר מחלתם. למרות שאנו כבר יודעים לא מעט על בטיחות החיסונים של פייזר ומודרנה, ארגוני הבריאות ממשיכים לעקוב באופן צמוד אחרי כלל האנשים שמתחסנים בכל יום כדי להמשיך ולשלול את היתכנות התופעה.

 

[שיקול דעת]

אגב, מישהו יכול להשיג לי מאמר שמסביר למה אין ADE אצל מחלימים?

זהו חלק מהטענה. ש-ADE קשור למחלה ולא לחיסון, כלומר, גם אלו שיש להם 'חיסון' באופן טבעי, והיינו שהחלימו, יכולים באופן פוטנציאלי לקבל ADE אם זה שייך בוירוס הזה. וזה חלק מהוכחותיהם, שמכיון שלא ראינו את זה באלו שקבלו המחלה פעמיים, זה מראה שבוירוס זה לא צריך לחשוש.

 

[שיקול דעת]

'@שיקול דעת', אקוה שכאן יפעל כתקנו (זהו הראשון, השני כבד מדי. ואכן, אלו שני סרטונים שונים).
צפה בקובץ המצורף 841100

אולי אתם יכולים להעלות למג'יקוד.

 

[סערצע]

'@שיקול דעת': עכ"פ - מה שהעליתי אכן פועל כדבעי?

 

[שיקול דעת]

בינתיים חסום לי בנטפרי. שלחתי בקשה לפתוח.

 

[שיקול דעת]

זה נפתח, אבל שוב, לא שומעים רק את דברי הרב ולא את דברי הפרופסור.
לכולכם זה עובד טוב?

 

[סערצע]

'@שיקול דעת', אצלי פועל הוא כתקנו.

העליתי ל-'MAGICODE' את הקובץ השני. אשמח לעדכון.

 

[סטודיו לגרפיקה]

אין לי מה לומר על זה...

יוזמה שנויה במחלוקת: שידוכים ל׳לא מחוסנים׳ בלבד | המחדש

למרות היעילות שלעת עתה מוכחת של החיסונים נגד נגיף קורונה, יש שמאמינים כי החיסונים יגרמו לעקרות בעתיד, והם עורכים רשימות של בני ישיבה ובחורות סמינר שלא חוסנו כלל

hm-news.co.il

 

[סערצע]

המטרה היא הפוכה...

 

[אלעזר 1]

אין לי מה לומר על זה...

יוזמה שנויה במחלוקת: שידוכים ל׳לא מחוסנים׳ בלבד | המחדש

למרות היעילות שלעת עתה מוכחת של החיסונים נגד נגיף קורונה, יש שמאמינים כי החיסונים יגרמו לעקרות בעתיד, והם עורכים רשימות של בני ישיבה ובחורות סמינר שלא חוסנו כלל

hm-news.co.il

יש לי מה לומר על זה, שמדובר על פי רוב בכאלו שקרוב לוודאי שנדבקו, ובהם קיים החשש מהצד ההפוך, וד"ל...