היום 9 יום שהם שבוע אחד ושני ימים בחדר.
///
אני פה בבידוד,
מרגיש קצת אבוד,
עוד לא חולה, אבל לגמרי חשוד,
השמש דופקת על חלוני בעידוד,
ימים ולילות מתחלפים בריקוד,
בעולם שבחוץ הייתי אהוד,
וכאן, לבדי, אני שכוח, גלמוד,
14 יום עם אותו התיעוד,
כל דבר מלחיץ כל עיטוש או גרוד,
בני אנוש מבחוץ משלשלים לי כיבוד,
כל יום שעובר מתווסף לי ריפוד,
רק שחוש הטעם לא ילך לאיבוד,
המשקל בעליה, המצב רוח ירוד,
אמא מתקשרת ואומרת "חמוד,
תכף יעברו ימי הבידוד,
תחזור לשגרה, לעבודה, לשעבוד"
המילים שפעם הרגיזו, זרקו בי קצת עידוד,
בעולם הפוך הייתי ועודני. אבסורד!
///
אני פה בבידוד,
מרגיש קצת אבוד,
עוד לא חולה, אבל לגמרי חשוד,
השמש דופקת על חלוני בעידוד,
ימים ולילות מתחלפים בריקוד,
בעולם שבחוץ הייתי אהוד,
וכאן, לבדי, אני שכוח, גלמוד,
14 יום עם אותו התיעוד,
כל דבר מלחיץ כל עיטוש או גרוד,
בני אנוש מבחוץ משלשלים לי כיבוד,
כל יום שעובר מתווסף לי ריפוד,
רק שחוש הטעם לא ילך לאיבוד,
המשקל בעליה, המצב רוח ירוד,
אמא מתקשרת ואומרת "חמוד,
תכף יעברו ימי הבידוד,
תחזור לשגרה, לעבודה, לשעבוד"
המילים שפעם הרגיזו, זרקו בי קצת עידוד,
בעולם הפוך הייתי ועודני. אבסורד!