מורים יהודים או מורים יהודיים?

משהקן

משתמש צעיר
עימוד ספרים
האם כופלים י' בתארים של בני אדם? סטודנטים יהודיים, סטודנטים ערביים או סטודנטים יהודים, סטודנטים ערבים וכו'?
נאמר לי שבדומם כופלים ובבני אדם אין כופלים (מוצרים ערביים אבל מנהייגם ערבים). מה דעתכם?
 

feel-הרמוני

משתמש מקצוען
גם לי ידוע שכופלים בדומם ולא בבני אדם, וכך אני נוהגת.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
"ה' אלקי העבריים" (שמות ג, יח), "ויברח אדד הוא ואנשים אדומיים" (מ"א יא, יז), "כי עברו איי כתיים" (ירמי' ב, י), "הלוא כבני כשיים אתם לי וגו' ופלשתיים מכפתור וגו'" (עמוס ט, ז), "ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכשים" (דה"ב יב, ב).
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
הקורא את המגילה, צריך שיכוין להוציא השומע וצריך (שיכוין) השומע לצאת. ואם הקורא שליח ציבור, מסתמא דעתו על כל השומעים, אפילו הם אחורי בית הכנסת. אין מדקדקין בטעויותיה ויש אומרים דדוקא בטעות שהלשון והענין אחד, כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב. חד קרי יהודים, וחד קרי יהודיים, ולא אהדר חד מינייהו. אבל טעות אחר לא:
(שו"ע אורח חיים סימן תרצ סע' י"ד)
 

מאן דאמר

משתמש מקצוען
השאלה מי נכון ומי טעות.
 

א.ישראל

משתמש פעיל
עריכה תורנית
נכתב ע"י מאן דאמר;266814:
השאלה מי נכון ומי טעות.

פרי חדש או"ח קמב
אפ"ה יקראו בתורה וכו'. ומסתבר' לי דהיינו דוקא כגון לאהרן הרן פי' שלא קרא האל"ף או יהודים יהודיים וכיוצא אבל אם טעה בטעות שמשנה הענין וכגון שבמקום חלב קורא חלב או איפכ' וכן במקום זכר קורא זכר כגון תמחה את זכר עמלק וכיוצא בזה ואין שם יודע שיוכל להחזירו מטעותו פשיטא שאין מברכין בתורה ואין מפטירין בנביא נ"ל ברור:

משמע ששני יודים זה הטעות

וכן מפורש בחיי אדם כלל קנה דיני פורים:
(יד) המגילה נקראת ספר, ולכן צריכה להיות כתובה על קלף וככל משפטי דיני כתיבת ס"ת. ומבואר בסי' תרצ"ח ובהגמ"י וז"ל, למנין שיטין ורוחב, ג' פעמים למשפחתיכם, ובין שיטה לשיטה כו', ושיעור גליון למעלה שלש אצבעות ולמטה ד', ובין דף לדף שתי אצבעות, וכל פרשיותיה סתומות וכו', וצריך לתפרה בגידין. ואם תפרה בחוטי פשתן, פסולה. ואם אין לו גידין כל כך לתפור כל המגילה בגידין, ע"ש כיצד תופרין (ודוקא כשאינה תפורה כולה אבל אם תפורה כולה בגידין א"צ לדקדק כמה תפירות וכן משמע להדיא ברמב"ם בפ"ב הלכה י"א). ואין לעשות בה נקודות או לכתוב בה הטעמים. מ"מ בדיעבד כשר. ואפי' לכתחלה מותר אם אין שם מי שיודע לקרות כהוגן או להקרות לש"ץ. ומ"מ אם אין הטעמים במגילה, מותר לקרות בלא טעמים. ובלבד שיקרא התיבות כראוי, שלא יקרא תיבה שמשמע עבר או עתיד ויקרא להיפך, כגון ומרדכי יושב, לא יקרא ישב. וכן והמן נופל, לא יקרא נפל, דבזה לא יצא. אבל אם קורא יהודים שצריך לקרות ביו"ד אחד וקורא יהודיים, כיון שאין הענין משתנה, יצא (תר"ץ). ובכל אלו, מותר לקרות בברכה. אבל אם אין לו מגילה הכתובה כדין, אלא שנכתבה או נדפס על הנייר או בספרים נדפסים שלנו, אע"ג דעכ"פ יקרא בו, כיון שאין בכל העיר מגילה כשרה, אבל לא יצא ידי מצוה. ופשיטא שאין מברכין על קריאתה. ואוסר לגזול מגילה ולקרות בה. ופשיטא שאין מברכין, דהוי בוצע ברך. ומ"מ אם קרא בה, יצא בדיעבד, דאין גזל בקול (תרצ"ח):
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
ברור שבמקרה זה שני יודים זו הטעות כי הקרי הוא יהודים והכתיב הוא יהודיים. אבל מה שרציתי לומר הוא ששניהם אותה משמעות ולכן אפשר כך ואפשר כך (אם זה לא פסוק מפורש שהפוך כמו המקרה שהובא בשו"ע)
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
געוואלדיג,
'העברים' נכתב בד"כ בי' אחת. לעומת מה שהבאת, שהיא היחידה בתנ"ך בשני יודין, בתורה בלבד יש שבעה מקומות בי' אחת (בנסמך).
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ברור, אלא שאספתי את כל הנ"ל להראות שאין הכרעה, ואין לקבוע יתדות בדבר עד שיועלו הוכחות מכריעות נוספות, באותה מידה היית יכול להפריכני מפסוק אחד שהבאתי: "לובים, סכיים וכשים".
 

משהקן

משתמש צעיר
עימוד ספרים
הבחנה בין שם עצם לתואר השם

בדוגמאות שהובאו בכמה מהתגובות לא נעשתה הבחנה בין שמות עצם לתארים.
בשמות עצם ברור שכותבים רק בי' אחת (היהודים, הסינים), על אף שיש בתנ"ך דוגמאות (מיעוט) בכפילות היו"ד.
השאלה היא לגבי תואר השם: המורים היהודים או המורים היהודיים? התלמידים הסינים או התלמידים הסיניים? כנראה, מישהו החליט שבבני אדם אין כופלים, ובדומם כופלים
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
למה כל כך ברור שבשמות עצם כותבים רק ביוד אחת, הלוא הובאו דוגמאות של שמות עצם עם שני יודים כמו "הלוא כבני כושיים אתם לי וגו' ופלשתיים", "סוכיים".
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה