שיתוף - לביקורת מה שנותר

[הווה פשוט]

אִלּוּ יָכוֹל הָיָה לָתֵת שְׁעַת זְכוּכִית לַנּוֹפִים בַּחַלּוֹן, וַעֲדַיִן לִשְׁמֹר לְעַצְמוֹ כְּרִיעָה אֲפֵלָה מִבִּפְנִים.
מָה זֶה הָיָה נֶחֱשָׁב בְּעוֹלָם דַּקִּיק שֶׁכַּזֶּה. כָּל עוֹד הוּא זוֹקֵף צַוָּאר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

בִּתְהוֹם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא צֵל צְחוֹקוֹ, הוּא מַרְשֶׁה לְכוֹחוֹ לְהֵאָבֵד בְּסִחְרוּר
שָׁם יָדָיו נִשְׁלָחוֹת כְּשִׁכּוֹר לַעֲצֹם אֶת עֵינֵי חַיָּיו.

הוּא הָיָה ! זֶה בָּרוּר,
עַל זֹאת יָעִידוּ רְסִיסֵי זִכְרוֹנוֹתָיו, בְּאַלְפֵיהֶם יֵעָרְמוּ עַל עַכְשָׁוֹו הַדָּהוּי,
יִצְטוֹפְפוּ וְיִתְקַבְּצוּ אֶל תְּמוּנָה יְחִידָה בָּאַלְבּוֹם.

וְעַיִן צְעִירָה תִּשְׁתַּהֶה לְרֶגַע, תְּזַהֶה, "סַבָּא. תִּרְאוּ אֵיזֶה גַּבּוֹת...",
וּתְדַפְדֵּף הָלְאָה.

.