דרוש מידע מה קורה בכניסה לירושלים??

[זהורית]

לא התימרתי להצדיק כל החלטה.
לב מלכים ושרים ביד ד'.
וכן להבין שחלק ההחלטות נועדו לשמור על עצמינו מעצמינו ולהביע חוסר הבנה למה אנחנו לא בוגרים וחכמים מספיק לשמור על עצמינו בלי שוטרים.

בגדול זה מה שאת עושה פה לאורך כל האשכול.
מביעה חוסר הבנה למה לא הבנו מעצמנו שאסור לעלות לירושלים בפורים (להגיע לבני ברק בפורים זה היה מותר)
וכמה ההחלטה הזו (שהפלתה רק את אלה שאין להם רכב) היתה פשוט לטובתינו.

זה ברור לך שאת בוגרת וחכמה מספיק ונוהגת נכון
וכל אלה שרצו להגיע לשמח קצת את ההורים המחוסנים אחרי שנה שלימה של סגרים, הם חסרי שכל וחסרי אמונה וביטחון (וכמה קל גם להקיש אותם עם אלה שזורקים דליים על השוטרים)

 

[ChaiMordechaiBrecher]

אבל עדיין מתקשים להבין החלטות מקוממות שגרמו להרבה דמעות, נכון רגשיות, נכון אין בהן אסון,
אבל היו בלתי מוצדקות ובעלות גוון אפלייתי מובהק.

שוב, הכל עניין של ניהול אנרגיות. וגם אנרגיות רגשיות.
אם לוקחים את כל העצבים לממשלה ולמשטרה וצועקים אפליה אפליה (למרות שזה בהחלט נכון)
הפכנו לקרבנות.
קרבנות כאמור אינם צריכים לקחת אחריות, הם הרי קורבנות.
אבל אם אנחנו אומרים, נכון יש אפליה, ואנחנו בגלות וזה עצוב ומעצבן אבל לא מוריד מאיתנו אחריות לשמור על שמחה ובריאות ושומרים את האנרגיות להתמודד בתוך המצב (כי בסופו של דבר אין לנו באמת השפעה על המצב חוץ מתפילות) מינפנו את הקושי לצמיחה ועליה לנו ולמשפחתינו.
רק הצעה לסדר.

 

[פרוגיוזרית]

כבר הוכח מזמן.
בסגר הראשון הייתה משמעת של 100% הציבור בעקבות הפחד מהנגיף.
הסגר השני החל בכוונה לפני החגים, על אף שלפי ההגיון היו צריכים להתחיל את הסגר שבועיים קודם (כמו שטען ליצמן בזמנו).
ובחנוכה, אחר הסגר השני לא היו הרבה חולים ושוב פעם הטילו מגבלות.

אם זה לא הוכחה, לא יודע מה כן נקרא הוכחה.

אם זו הוכחה, לא יודעת מה לא נקרא הוכחה...

בין הסגר הראשון לשני היה המון זמן.
הסגר הראשון עזר בצורה יוצאת דופן.
היתה אופוריה, התעלמו מהכללים, והתחלואה עלתה שוב.
הסגר השני החל אחרי ההשתוללות שהיתה באוגוסט. בכל המגזרים.
ברור שהוא תוזמן לחגים, מתוך ניסיון למזער פגיעה בחינוך ובכלכלה והתפרצות תחלואה נוספת.
בחנוכה עצמו לא היו מגבלות, להזכירכם.
ולגבי הלא היו הרבה חולים אחרי חנוכה - לטענתך לא היה גל תחלואה שרק עכשיו יורד?
כי סביבי כל אדם שלישי חלה לפני / במהלך הסגר האחרון.

ופסח הזה יכל להיות שונה. כי יש חיסונים, ויש הרבה מחלימים.
אבל כנראה לא יהיה שונה, למרבה הצער.

 

[זהורית]

שוב, הכל עניין של ניהול אנרגיות. וגם אנרגיות רגשיות.
אם לוקחים את כל העצבים לממשלה ולמשטרה וצועקים אפליה אפליה (למרות שזה בהחלט נכון)
הפכנו לקרבנות.
קרבנות כאמור אינם צריכים לקחת אחריות, הם הרי קורבנות.
אבל אם אנחנו אומרים, נכון יש אפליה, ואנחנו בגלות וזה עצוב ומעצבן אבל לא מוריד מאיתנו אחריות לשמור על שמחה ובריאות ושומרים את האנרגיות להתמודד בתוך המצב (כי בסופו של דבר אין לנו באמת השפעה על המצב חוץ מתפילות) מינפנו את הקושי לצמיחה ועליה לנו ולמשפחתינו.
רק הצעה לסדר.

באמת תודה על השיעורים המיוחדים באמונה, בשמחה, ובקבלת המציאות.

אם היית אומרת את זה מתחילה
ולא היית כותבת שההחלטות לטובתינו ושאנחנו חסרי שכל,
בהחלט היה מקום לקבל ולהפנים.

 

[הפוך על הפוך]

הילדים עברו שנה מאוד עמוסה ומטלטלת ומענינת
יכולנו למנף את זה ליכולת השרדות ואמונה ובטחון שהכל מאת ד' הגיע אלינו לטובתינו ומאהבתו אלינו.
או שיכולנו ללמד ילדים לזרוק דלי על שוטר
שתיהן אופציות חינוכיות קבילות כמובן.
אישית אמרנו לילדים שאנחנו מתנהגים שונה השנה כי ד' שלח נגיף לטרלל את העולם, ואנו נעשה הכל כדי שיוכלו להמשיך ללמוד תורה ולשמור על סבא שגר אצלינו ועל הבריאות של הילדים.
המטען החינוכי שהילדים קיבלו השנה אדיר!
והיה להם פארקים (בשעות שהיה ריק) והיה להם טיולים בחיק הטבע והיה לנו נעים ונחמד בבית בזמן הסגרים עם פינוקים רבים ואווירה שמחה כמו שאמרו לנו רבותינו.
כי לא כעסנו על ד' שהביא לנו את הכל גם כשהיה לנו קשה.
זו לא תסמונת סטוקהולם. זה אמונה ובטחון לחזו"א שכל מה שקורה לנו הוא מאיתו יתברך.

לא יודע בני כמה הילדים שלך,
אך הילדים שלי באזור גילאי 3 - 5 לא ממש מבינים גדולים באמונה וביטחון.
הידיעות השגרתיות בגיל הזה הם:
יש השם בעולם ששומר עלינו.
יש גן/מעון, שהולכים אליו כל יום וממלאים את השגרה.
יש שבת שאז אין גן, מלבישים בגדי שבת ואוכלים כולם יחד סעודות שבת.
סיפורי אמונה וביטחון בגיל כזה יכול להיות נחמד לסיפורים לפני השינה
אך בסופו של דבר הם לא הולכים לגן וכולנו סובלים מההשלכות.
מספיק עם ההיתממות וההתחסדות על אמונה וביטחון.
כשהילדים שלי היו בבית ללא מוסדות חינוך, הם יצאו מדעתם ואנחנו בעקבותיהם.
הבן שלי, ילד מתוק וחמוד בן 3, מתנהג למופת כשיש לו מסגרת בה הוא מוציא את כל האנרגיות שלו,
אך כשאין לא מסגרת הוא פשוט נהיה ילד אחר. וכנ"ל רוב הילדים בגילו.
אז לסיכום, הילדים שלי עברו שנה מאוד מטלטלת, אך לא עמוסה ולא מעניינת.
עמוס ומעניין זה ללכת לגן, לשחק עם חברות ולעשות יצירות, את זה כמעט לא היה להם בשנה האחרונה.
ולא, לא יכולנו למנף את זה ליכולת הישרדות באמונה וביטחון, כי מה לעשות, הם רק בני 3.
צר לי.

 

[ChaiMordechaiBrecher]

@זהורית אפשר לחזור על ההודעות הקודמות.
לא הצדקתי החלטות.
אבל בהחלט לא הבנתי מדוע משפחות על נשיהן וטפיהם עולים לירושלים ומוסרים על כך את הנפש.
זה היה נראה לי החלטה לא חכמה במיוחד כי הסגר הבא בא יבוא.
כדאי להפריד בין הדברים. אחרת זה אסון.
א) יש אפליה, המשטרה שונאת אותנו הממשלה שונאת אותנו בג"צ רשעים.
ב) יש תחלואה יש ווריאנטים מפחידים (לוס אנג'לס ודרום אפריקה שלא ברור שהחיסון עמיד בהם, הבריטי שפוגע בילדים ונשים לפני לידה - המחקרים מאוד מפחידים. אגב הבריטי מדבק גם כאלה שחלו בעבר)
ג) כמה שהתחלואה עולה הווריאנטים מתחזקים (וירולוגיה בסיסית, כאשר המטען הגנטי למד להשתלט על תא הוא מתחזק)
ד) כדי להוריד את התחלואה יש להמנע מהתקהלויות.
וכו'.
כל הנקודות האלה אינם קשורות זה בזה.

כלומר בגלל א) אי אפשר לעבור על ד)....

 

[nori]

הבן שלי, ילד מתוק וחמוד בן 3, מתנהג למופת כשיש לו מסגרת בה הוא מוציא את כל האנרגיות שלו,
אך כשאין לא מסגרת הוא פשוט נהיה ילד אחר. וכנ"ל רוב הילדים בגילו.
אז לסיכום, הילדים שלי עברו שנה מאוד מטלטלת, אך לא עמוסה ולא מעניינת.

ענין של בחירה.
לבן שלי היה חסר הרבה הרבה מסגרת השנה.
אבל השנה היתה לחלוטין עמוסה ומענינת.
אמונה ובטחון זה ענין להורים. אבל לא צריך לדבר לדבר במונחים כאלה.
מי שמתוסכל הילד שלו מתוסכל.
ומי שמבין שגם כששהנחיות יוצאות לא סבירות, מפלות ומכעיסות המטרות שלהן טובות. ואף אחד לא מחפש להציק לו לחינם הוא לא מתוסכל ולכן הילדים שלו עברו שנה בסדר גמור. התסכולים והכעס ואפילו חוסר אונים של לוחמי הממסד כנראה היו הדבר הכי קשה לילדים הקטנים בשנה הזו.
תקראו לזה תסמונת. מה אכפת לי. העיקר שהילד שלי ברוך ה' בסדר גמור. וגם אני. למרות שעברנו שנה לא פשוטה.

 

[מי זה כבר יכול להיות]

אפליית החרדים בשושן פורים: הכנסת לא אישרה את התקנות - כל הקנסות מבוטלים

ספוילר: הכתבה המלאה

בעקבות אפליית החרדים אמש בדרך לירושלים, כאשר בתיעודים שונים שפורסמו נראו שוטרים מסרבים להכניס לירושלים את הנוסעים החרדים ללא כל סמכות, ועדת הכלכלה לא אישרה את תקנות הממשלה ומבטלת למעשה את כל הדו"חות שניתנו אתמול.
כזכור, על פי תקנות הממשלה שאושרו בסמוך לשבת, חל איסור כניסה על רכבי הסעות ואוטובוסים לירושלים, כשהקנס שנקבע בגין הפרת התקנות עמד על סך 5,000 שקל.
הבוקר (שני) הודיע יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ יעקב מרגי, כי הוועדה לא תאשר את תקנות הגבלת התחבורה לירושלים וממנה אתמול: "את הקנסות שנתתם אתמול תזרקו לפח", הוא אמר במהלך דיון סוער שקיים.
מרגי הבהיר: "עד שלא יהיו תשובות חד משמעיות לא נאשר את התקנות וכל הקנסות שנתתם אתמול – תזרקו אותם לפח. אני מצר על כך שהמשטרה לא מדווחת את האמת – שפעלה שלא בסמכות לעשות אפליה ברורה בין רכב לרכב ולהגביל תנועה של ציבור מסוים וחבל. אני לא זוכר מחזה כזה שהמשטרה באה לוועדה בכנסת ומיתממת".
עוד קודם לכן אמר מרגי בפתח הדיון, "יש תחושה קשה שאיש את רעהו חיים בלעו. אף אחד לא מתחשב בשני ואף אחד לא אכפת לו, כאילו אין מגיפה שנה שלמה והמשטרה עושה ככל העולה על רוחה. מי נתן לה רשות לפרוס מחסומים ולהעדיף מכונית אחת על פני אחרת? לאן החברה הזו רוצה להגיע? כל אלה ששנה ויותר מסיתים נגד החלטות ריבוניות של הממשלה והכנסת הצליחו".
"כל הפרשנים באולפנים – הצלחתם לפרק את החברה הישראלית. בשעות חירום ידענו להתלכד. תסתכלו על עצמכם כל אמצעי התקשורת – הצלחתם לפרק את החברה הישראלית. לאף אחד לא אכפת לא ממתים, לא מכלכלה לא מכלום. מי הסמיך את המשטרה ועל סמך מה פרסה מחסומים על מכוניות פרטיות?", תקף ולא קיבל תשובות.
יו"ר סיעת יהדות התורה חה"כ יצחק פינדרוס תקף אף הוא חזיתית את הממשלה: "צר לי לומר לך אבל מי שיוצר אנרכיה במדינה זו הממשלה". לדבריו, "גילו את שושן פורים במקרה ביום שישי אחר הצהריים. אפילו המשטרה גילתה שיש נפצים בפורים ביום חמישי. המשטרה כנראה צריכה יועץ שילמד אותה מתי יש נפצים בישראל ואם הם רוצים אני יכול לעדכן אותם מתי זה יהיה בשנה הבאה".
פינדרוס תקף גם את היועמ"ש אביחי מנדלבליט, ואמר: "היועץ המשפטי כנראה עסוק בתיק 4,000 אז הוא אפילו לא זכר שהחלטה כזו לא מביאים לאחר מעשה. ביום שישי אחר הצהריים הממשלה גילתה חג מסתורי. לא למדתי משפטים אבל להביא החלטה בדיעבד ידעו שבירושלים חוגגים שושן פורים. כנראה היועץ המשפטי היה עסוק בתיק 4000 והממשלה הייתה עסוקה אין לי מושג באיזה שטות ושרי הממשלה הרימו ידם בהחלטה פוגעת ובסוף זה מחלחל והופך לאנרכיה״.
"הייתי מציע לאזרחים להגיש תביעה נגד שרי הממשלה על התקנות האלה", הציע פינדרוס, תוך שהוא תקף גם את הליכוד כשאמר: "רוצה לומר לאנשי הליכוד – נסחפתם אחרי שהתחננתם לחתימה של גפני. אנחנו לא נהייה למרמס".

 

[מולטיגרפיה]

@זהורית אפשר לחזור על ההודעות הקודמות.
לא הצדקתי החלטות.
אבל בהחלט לא הבנתי מדוע משפחות על נשיהן וטפיהם עולים לירושלים ומוסרים על כך את הנפש.
זה היה נראה לי החלטה לא חכמה במיוחד כי הסגר הבא בא יבוא.
כדאי להפריד בין הדברים. אחרת זה אסון.
א) יש אפליה, המשטרה שונאת אותנו הממשלה שונאת אותנו בג"צ רשעים.
ב) יש תחלואה יש ווריאנטים מפחידים (לוס אנג'לס ודרום אפריקה שלא ברור שהחיסון עמיד בהם, הבריטי שפוגע בילדים ונשים לפני לידה - המחקרים מאוד מפחידים. אגב הבריטי מדבק גם כאלה שחלו בעבר)
ג) כמה שהתחלואה עולה הווריאנטים מתחזקים (וירולוגיה בסיסית, כאשר המטען הגנטי למד להשתלט על תא הוא מתחזק)
ד) כדי להוריד את התחלואה יש להמנע מהתקהלויות.
וכו'.
כל הנקודות האלה אינם קשורות זה בזה.

כלומר בגלל א) אי אפשר לעבור על ד)....

כל מילה!
ואני לא אתפלא אם מוצאי חג פסח יפתחו אשכול עצבים נוסף...
אנחנו חיים בין סגרים ועוצרים עד להודעה החדשה.
וגם אם לא אמרו על זה מספיק מוקדם, זה הרי היה צפוי, בעיני בכל אופן.
לכן לא תיכננו כלום וגם לא התאכזבנו בעקבות כך.
חברה, פפסח לא יהיה שונה בהרבה, אל תצפו.

 

[הפוך על הפוך]

ענין של בחירה.
לבן שלי היה חסר הרבה הרבה מסגרת השנה.
אבל השנה היתה לחלוטין עמוסה ומענינת.
אמונה ובטחון זה ענין להורים. אבל לא צריך לדבר לדבר במונחים כאלה.
מי שמתוסכל הילד שלו מתוסכל.
ומי שמבין שגם כששהנחיות יוצאות לא סבירות, מפלות ומכעיסות המטרות שלהן טובות. ואף אחד לא מחפש להציק לו לחינם הוא לא מתוסכל ולכן הילדים שלו עברו שנה בסדר גמור. התסכולים והכעס ואפילו חוסר אונים של לוחמי הממסד כנראה היו הדבר הכי קשה לילדים הקטנים בשנה הזו.
תקראו לזה תסמונת. מה אכפת לי. העיקר שהילד שלי ברוך ה' בסדר גמור. וגם אני. למרות שעברנו שנה לא פשוטה.

בדיוק ע"ז אמרו חכמינו 'אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו'.
לא יודע מה הנתונים שלכם, אך אנחנו עם שלושה ילדים קטנים ללא עזרה מהמשפחה ביומיום (גרים בעיר אחרת)
וממש לא שרדנו.
נכון, מודה על האמת, אשתי ואני מתוסכלים והילדים מרגישים את זה.
אני לא מתבייש לכתוב את זה, כי אני בטוח שיש הרבה עם נתונים כמו שלנו שמרגישים אותו דבר בדיוק.
קנינו לילדים לפני הסגר הר של של משחקים ויצירות,
הכול היה טוב ויפה לכמה ימים,
אך בסופו של דבר ילדים בגיל זה צריכים מסגרת וחברה,
הם לא אמרים לשבת בבית ולעבור ממשחק למשחק וממריבה למריבה.

ובעניין האמונה והביטחון, אנחנו מנסים כמובן לחזק את עצמנו וכו', אך הילדים כאמור עדיין לא בגיל הזה.

 

[ChaiMordechaiBrecher]

ובעניין האמונה והביטחון, אנחנו מנסים כמובן לחזק את עצמנו וכו', אך הילדים כאמור עדיין לא בגיל הזה.

הנושא הוא לא להטיף מוסר
רק הצעה לא להוציא את כל האנגיות על עצבים בלתי מועילים כנגד הממשלה.

 

[צצצ]

תכלס הממשלה עשתה אחלה תרגיל, אחרי מעשה זה לא חוקי!
אבל רציני האפליה זועקת לשמיים, וכמובן שעכשיו מודיעים שאולי יהיה סגר בפסח בעקבות העלייה במקדם ההדבקה.
בירושלים חצי המסתובבים ברחוב היו ללא מסכות, הטישים הוכנסו מהכניסות האחוריות.
אבל אין קשר לאפליה חשכות החלשות, נגד הציבור החרדי.
ועכשיו דואגים בית המשפט היקר שלנו ואוהבי זכויות האדם לחוקי מעקב השב"כ.
אולי היו דואגים להוספת אטובוסים מתל אביב לחרדים שיהיה יותר מרווח או עצירה רק של רכבים?
הפעלת אוטובוסים בכמות מסוימת של נוסעים?
מי שרוצה פתרון ימצא!

 

[פרוגיוזרית]

בדיוק ע"ז אמרו חכמינו 'אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו.
לא יודע מה הנתונים שלכם, אך אנחנו עם שלושה ילדים קטנים ללא עזרה מהמשפחה ביומיום (גרים בעיר אחרת)
וממש לא שרדנו.
נכון, מודה על האמת, אשתי ואני מתוסכלים והילדים מרגישים את זה.
אני לא מתבייש לכתוב את זה, כי אני בטוח שיש הרבה עם נתונים כמו שלנו שמרגישים אותו דבר בדיוק.
קנינו לילדים לפני סגר הר של של משחקים ויצירות,
הכול היה טוב ויפה לכמה ימים,
אך בסופו של דבר ילדים בגיל זה צריכים מסגרת וחברה,
הם לא אמרים לשבת בבית ולעבור ממשחק למשחק וממריבה למריבה.

ובעניין האמונה והביטחון, אנחנו מנסים כמובן לחזק את עצמנו וכו', אך הילדים כאמור עדיין לא בגיל הזה.

זה באמת קשה.
גם לי היה מאד קשה.
ולכן סולם העדיפויות הנוכחי שלי הוא ככה:
גנים ומעונות פתוחים.
עבודה.
מיליון דברים אחרים.
לחגוג פורים פעמיים.

 

[nori]

בדיוק ע"ז אמרו חכמינו 'אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו.
לא יודע מה הנתונים שלכם, אך אנחנו עם שלושה ילדים קטנים ללא עזרה מהמשפחה ביומיום (גרים בעיר אחרת)
וממש לא שרדנו.
נכון, מודה על האמת, אשתי ואני מתוסכלים והילדים מרגישים את זה.
אני לא מתבייש לכתוב את זה, כי אני בטוח שיש הרבה עם נתונים כמו שלנו שמרגישים אותו דבר בדיוק.
קנינו לילדים לפני סגר הר של של משחקים ויצירות,
הכול היה טוב ויפה לכמה ימים,
אך בסופו של דבר ילדים בגיל זה צריכים מסגרת וחברה,
הם לא אמרים לשבת בבית ולעבור ממשחק למשחק וממריבה למריבה.

ובעניין האמונה והביטחון, אנחנו מנסים כמובן לחזק את עצמנו וכו', אך הילדים כאמור עדיין לא בגיל הזה.

דווקא לתסכול מהזן הזה אני הכי מתחברת בעולם.
ומוכנה לכל הגבלה וסייג שתעזור לי לשמר את השגרה ומסגרות פעילות.
גם אם ההגבלות הן מוזרות, מפלות ולא מידתיות.
אחרי שנה כזו מגיע לכולנו מסגרות פעילות. בעיני זה הדבר הכי חשוב.

 

[לללי]

לחגוג פורים פעמיים.

זה לא העניין
כשתיתקלי באפליה מקוממת על בסיס גזעני בחנות פיצה, יכאב לך מאד
למרות שפיצה לכאורה בסוף הרשימה שלך.

 

[הפוך על הפוך]

זה באמת קשה.
גם לי היה מאד קשה.
ולכן סולם העדיפויות הנוכחי שלי הוא ככה:
גנים ומעונות פתוחים.
עבודה.
מיליון דברים אחרים.
לחגוג פורים פעמיים.

אני מסכים 100%.
הסולם שלי גם בנוי כך,
אך ההבדל בינינו הוא שאתם מאמינים שהממשלה פועלת לפי ההיגיון של סולם העדיפויות.
כלומר, אם נוותר על השלב של לחגוג פורים פעמיים, נזכה לשלב של גנים ומעונות פתוחים.
אני לצערי לא מאמין שהממשלה פועלת לפי ההיגיון הזה.

 

[ChaiMordechaiBrecher]

זה לא העניין
כשתיתקלי באפליה מקוממת על בסיס גזעני בחנות פיצה, יכאב לך מאד
למרות שפיצה לכאורה בסוף הרשימה שלך.

כשאנחנו נתקלים בתיעודים של אלפים מצטופפים ונדבקים יחד ללא מסכות ויודעים שהתוצאה הטבעית של זה זו עליה בתחלואה, ובעקבות כך נפטרים וחולים רבים (וכמובן סגרים וביטול לימודים)
כואב לנו מאוד מאוד.
יותר מהאפליה.
[הכאב הוא גם על מסיבות בתל אביב וגם על המסיבות בירושלים - אבל לצערינו המסיבות בירושלים יפגעו בנו יותר]

 

[nori]

כלומר, אם נוותר על השלב של לחגוג פורים פעמיים, נזכה לשלב של גנים ומעונות פתוחים.

עזוב את הממשלה.
אתה מבין שאם החברים של הילדים שלך יפגשו עם פחות ילדים הסכוי שהם ידבקו בקורונה מופחת?
זה באמת לא קשור לכלום.
פחות מגעים, פחות הדבקויות, גן נשאר פתוח. זה כל כך פשוט.

 

[אמא של אפרת]

דווקא לתסכול מהזן הזה אני הכי מתחברת בעולם.
ומוכנה לכל הגבלה וסייג שתעזור לי לשמר את השגרה ומסגרות פעילות.
גם אם ההגבלות הן מוזרות, מפלות ולא מידתיות.
אחרי שנה כזו מגיע לכולנו מסגרות פעילות. בעיני זה הדבר הכי חשוב.

אצלנו עדיין לא חזרו הגנים והמעונות (אשכול רמת אשכול- סנהדריה- שמואל הנביא- בית ישראל בירושלים).
התחלואה באיזור דווקא לא גבוהה במיוחד אבל אחוז ההתחסנות נמוך.
בעיקר בגלל האוכלוסיה בשיכוני שמואל הנביא שלא מתחסנת.
(שילוב של חוסר בארגון עם תמימות ואמונה בכל המצאה בדיונית)
איכשהו לא ברור לי למה מבוגרים שלא מתחסנים אמורים לקבוע את פתיחת גני הילדים-
בשביל מה יש תו ירוק אם לא בשביל לפתוח לילדי מחוסנים בלי לקשור את גורלם של אלו באלו?!?!?
לא ממש קשור לנושא האשכול אבל התסכול לא נתן לי לשתוק...

 

[פרוגיוזרית]

אצלנו עדיין לא חזרו הגנים והמעונות (אשכול רמת אשכול- סנהדריה- שמואל הנביא- בית ישראל בירושלים).
התחלואה באיזור דווקא לא גבוהה במיוחד אבל אחוז ההתחסנות נמוך.
בעיקר בגלל האוכלוסיה בשיכוני שמואל הנביא שלא מתחסנת.
(שילוב של חוסר בארגון עם תמימות ואמונה בכל המצאה בדיונית)
איכשהו לא ברור לי למה מבוגרים שלא מתחסנים אמורים לקבוע את פתיחת גני הילדים-
בשביל מה יש תו ירוק אם לא בשביל לפתוח לילדי מחוסנים בלי לקשור את גורלם של אלו באלו?!?!?
לא ממש קשור לנושא האשכול אבל התסכול לא נתן לי לשתוק...

לגמרי נכון.
ובלי קשר, החלוקה הגיאוגרפית של האשכול עצמו לא ברורה בכלל.
אין קשר כמעט בין שמואל הנביא לרמת אשכול, לא אותה אוכלוסיה ולא אותם מוסדות לימוד.
בעיקרון הדבר הנכון הוא לפנות לעיריה ולנסות לשנות את חלוקת האשכולות.
יכולה לנחם אותך שנכון ללפני ארבעה ימים האשכול הצהיב, ואם ישאר ככה יפתח בחיתוך הבא.