מה עושים כשהשיעול לא עוזב אותי?

[יוכבד שכטר]

בלת"ק,
אני הייתי עם שעול ממש מטריד מעל חודש. שפשוט לא נגמר.

עד שליל שבת אחת בשעה "די מאוחרת" בעלי לא היה בבית והקטנים ישנו ואני קיבלתי התקף שעול שכזה עד הגעה לקוצר נשימה ממש. לא ידעתי מה לעשות, הנשימה שלי הלכה ואבדה (ולא שבלתי מאסטמה וכו' אף פעם) עמדתי ליד הדלת ופשוט התחננתי לקב"ה שישלח את בעלי איך שבעלי נכנס נתתי טיסה ל'טרם' (בנין ליד) פחדו מתסחיף ריאתי או משהו והופניתי למיון.

לאחר כמה שבועות יצאתי לפגוש את אחותי לעשות קניות, פתאום התחלתי להשתעל, להתעטש, לקבל גרד חזק בעניים התחלתי לנשום שורקני וזה הלך והחריף כל הזמן. נכנסתי למונית הראשונה שראיתי והגעתי ל'טרם' ממש בקושי.. לא זכורה לי כזאת חוויה מפחידה (שבועיים אח"כ היה הסיפור של הבחורה שאכלה גלידה חלבית במסעדה בשרית והלכה מן העולם, אם זה היה לפני לכאורה הייתי מזמינה אמבולנס מידי.)
חשוב להדגיש שעד אז לא חוויתי שום אלרגיה להוציא אלרגיה עונתית אביבית.

מאז אני סובלת לעיתים מהתקפי אלרגיה (ב"ה ההתקפים הולכים ומתרחקים) וגיליתי שאני אלרגית לאפרסקים (עד אז אכלתי אפרסקים חופשי...) ולעיתים אני מקבלת התקף בלי להבין על מה זה מגיע לי...
בהתחלה זה היה קורה לעיתים קרובות יותר עכשיו ממש לעיתים רחוקות עד לא. ואני לוקחת איתי בתיק כדורי אלרג'יקס קבוע.

רופאת אלרגיה שהייתי אצלה אמרה שזה תופעה ששמעו עליה לאחר חולי בקורונה. לא יודעת כמה מחקרי זה.