לקראת סוף השנה אחת המורות של בתי (לא מחנכת) הטילה עליה לכתוב עבודה גדולה על דרך ארץ, עונש על השתוללות של אווירת סוף שנה ועל חוצפה, בתי לא הספיקה עד היום האחרון, וסיכמה עם המורה שתגיש לה במהלך החופש, המורה הדגישה לה שלא תסכים לה להיות בשיעוריה בשנה"ל הבאה ללא זה, (היא ממשיכה איתה לכיתה הבאה).
אתמול פגשתי את אותה מורה, והיא אומרת לי, לא נראה לי סביר שהבת שלך מוצאת לנכון לטייל, ללכת לברכה, לים, לקייטנות, לחוגים, ומזניחה את הפרויקט שהטלתי עליה, אילו מין סדרי עדיפויות אלו?? הרגשתי שממש נוזפת בי..
עניתי לה, שהבת כבר לא ילדה קטנה היא אחראית למעשיה, היא מתכננת את הלו"ז שלה, וכנראה שומרת את העבודה לסוף החופש, ומבחינתי אם לא תעשה את העבודה בזמן שתישא בתוצאות,
בשלב הזה נראה שהמורה ממש רתחה והיא משיבה, אם זה הבת שלי לא הייתי נותנת לה לדחות, אלא ראשית לעשות את שהוטל עליה בטח לא לחגוג כ"כ שיש את זה ברקע, "אבל לשיקולך, כל אחד והחינוך שלה וסדרי עדיפויות שלה" הרגשתי די פגועה.
מה עונים על כזה דבר? באותו רגע שתקתי מהלם..
אתמול פגשתי את אותה מורה, והיא אומרת לי, לא נראה לי סביר שהבת שלך מוצאת לנכון לטייל, ללכת לברכה, לים, לקייטנות, לחוגים, ומזניחה את הפרויקט שהטלתי עליה, אילו מין סדרי עדיפויות אלו?? הרגשתי שממש נוזפת בי..
עניתי לה, שהבת כבר לא ילדה קטנה היא אחראית למעשיה, היא מתכננת את הלו"ז שלה, וכנראה שומרת את העבודה לסוף החופש, ומבחינתי אם לא תעשה את העבודה בזמן שתישא בתוצאות,
בשלב הזה נראה שהמורה ממש רתחה והיא משיבה, אם זה הבת שלי לא הייתי נותנת לה לדחות, אלא ראשית לעשות את שהוטל עליה בטח לא לחגוג כ"כ שיש את זה ברקע, "אבל לשיקולך, כל אחד והחינוך שלה וסדרי עדיפויות שלה" הרגשתי די פגועה.
מה עונים על כזה דבר? באותו רגע שתקתי מהלם..