התייעצות מה עדיף, להמשיך לגור קרוב להורים או להתרחק?

[20 דנייר]

מה עם ההלכה ועזב איש את ביתו ודבק באישתו
יש על זה כ" כ הרבה, לא כתוב לגור ליד ההורים, ולהרוס את הזוגיות, אדרבה התורה מצווה לבנות את הבית הפרטי, בנוסף לכיבוד הורים, הרהורים מתערבים/ ילדים דבק להורים, בורחים מהמציאות ולא מתמודדים זה כיבוד הורים???
הורה רוצה להרגיש גם אם לא מראה כלפי חוץ שהילד שלו עצמאי וגדול, בהתחלה קשב לכולללם אח" כ חוזרים וכייף לכולם, אין פה סתירה, ההרחקה היא הקרוב הכי גדול!!! מי אמר שלעשות מה שנוח זה טוב?? ראיתי זוגות והמון שגרו קרוב להורים הכי מחברים, מסורים, וכו, שהילדים התרחקו וגדול הצדדים היו מאושרים, גם אם זה קשה, זה משתלם

קניתי
אינלך מושג כמה עזרת לי

 

[20 דנייר]

בשם האנשים שגרים ליד ההורים אני כותבת -
במגורים קרוב להורים יש המון המון מעלות.
לא רואה טעם להעלות אותן פה.
מי שמסוגל כלכלית, בדרך כלל נשאר בעיר ההורים, בלי לפתוח אשכולות ולשאול שאלות.
ומי שלא, מה יעזור לו שאתאר כמה כיף לגור רבע שעה הליכה מההורים?

בשם אני, שגרה שלוש דקות מההורים שלי ושל בעלי,
שאחרי שהתארסתי כולם שאלו בצחוק אם נפגשנו בגינה ליד הבית,
ויש לה אפשרות כלכלית לגור ליד ההורים,
אבל מעדיפה להתחיל לבנות באמת את ביתי שלי-
פתחתי את האשכול.
וכן, אני יודעת כמה כיף זה לגור ליד ההורים, ולא בטוחה שזה נכון לי, אבל אני קטנה וצעירה ולא נראה לי שמסוגלת לקחת בחשבון את כל ההשלכות של מעבר.
ודווקא קראתי כאן הרבה תגובות עניניות מחכימות ומעוררות מחשבה, שבגדול די סדרו לי את הראש

 

[Ruty Kepler]

אבל מעדיפה להתחיל לבנות באמת את ביתי שלי-

ברוב המקרים שאינם חריגים - אפשר לבנות בית באמת, גם ליד ההורים.
לשים את הגבולות הנכונים, משני הצדדים, ולהנות מכל המעלות.

 

[במבה נוגט]

בלת"ק חלקי
האשכול יצא מאוד מאוד שחור לבן
אפשר לגור קרוב להורים ועדיין להיות עצמאיים ולבנות זוגיות (עדיף לגור במרחק של רבע שעה ולא חמש דקות, אבל עדיין)
אפשר לגור רחוק מההורים ולהתקשר עשר פעמים ביום ולרוקן להם את הבית במוצאי שבתות שמתארחים שם...
תמיד צריך לשים לב ולהתנהג במודעות ומתוך בחירה מושכלת.

 

[20 דנייר]

אולי אני מהמקרים החריגים

 

[הכי בעולם]

הכל טוב ויפה,
אבל שוב, את נצמדת למקרים מאד ספיציפים של סגנון מסוים של זוגות וקובעת את זה כאקסיומה.
אני למשל, גרתי שנה וחצי אחרי החתונה מרחק של עשר דקות הליכה מההורים שלי.
בכל הזמן הזה פעמים בודדות עלינו לארוחת ערב, התנחלויות ובילויים עד חצות- לא זכור לי שקרה, "קניות מכולת" בארונות לא עשינו בכלל (אלא אם כן ההורים הציעו מעצמם שניקח), כביסות - מעולם לא, (עכשיו אני נזכרת שבעצם רק בכביסה הראשונה אחרי החתונה שעדיין לא הגיעה המכונה) וארוחות מוכנות -כמו שניצלים מוכנים קפואים שצריך רק להפשיר ולטגן - אכן לקחתי, אבל גם היום כשאני גרה שעה+ נסיעה מהם, אני לוקחת מידי פעם כשאמא שלי מציעה ומכינה לי.
ומכירה עוד מלא חברות שלי שמתנהגות / התנהגו כמוני.
בשביל מה אני טורחת לכתוב שוב ושוב את דעת הנגד? לא יודעת.
אולי רוצה להגן על הזו"צים שתמיד נופלים על הסטראוטיפ של נצלנים ומפונקים שלא יודעים להסתדר בכוחות עצמם...

אני רוצה להגיד לך שאת מיוחדת!! וממש לא כולם כמוך!!! אני שומעת את הציערות שמדברת סביבי,
וכמה הם לא שמות לב שהם נשענות על ההורים ומהוות כורח וטירחה, וכמה ההורים מרוצים" דרך אגב לקחת שנצלים שאמא שלך טרחה ועבדה זה גם ראוי להערכה, היא דפקה כל אחד באהבה, הורים מאד אוהבים לתת רק לפעמים הילדים שוכחים את הגבול הדק, ולכן חשוב לעלות את זה

 

[אלפי תודות]

מקריאת התגובות כאן, נראה שהתשובה היא "תלוי".
תלוי מי הם בני הזוג, האם עדיין צעירים, תלותיים ואולי גם קצת ילדותיים (בלי לפגוע חלילה, אבל הרבה זוגות צעירים שאני מכירה הם צעירים מכדי להתנהג בבגרות מלאה),
ולכן אם יגורו ליד ההורים זה יגרור ארוחות אצלם, שהות ממושכת ושאר דברים שמתוארים למעלה.

או שבני הזוג בוגרים מספיק (והגיל לא משנה כאן) כדי להבין כמה נהדר זה לבלות ביחד בבית, לאכול יחד ארוחות צהריים, לשרוף את האורז בפעם הראשונה, השלישית והשישית עד שמבינים מתי צריך לכבות את האש, להכין ארוחה פשוטה של תפו"א בתנור ודג ולהרגיש מלכי העולם
וגם להיות בשבתות בבית יחד (נאום האישה שעשתה שבת שניה לאחר החתונה בבית, ונהנתה עד הגג - ואל תשאלו אותי מי בישל, כי זו לא היתה אני זה היה בעלי )
ולמרות שגרים מרחק הליכה מההורים, המפגשים הם רק מידי פעם, בשבתות.

לפותחת האשכול - תעשי חושבים עם עצמך בכנות, לאיזה סוג אתם יותר קרובים - וזו לא בושה להיות מהסוג הראשון, זה מראה דבר מקסים: התחתנתם צעירים מאוד, ב"ה, ואין דבר יותר יפה מזה.

והכי חשוב: מה שתבחרו - שיהיה בעז"ה הכי טוב בשבילכם.

 

[elibeli]

אני רוצה להגיד לך שאת מיוחדת!! וממש לא כולם כמוך!!! אני שומעת את הציערות שמדברת סביבי,
וכמה הם לא שמות לב שהם נשענות על ההורים ומהוות כורח וטירחה, וכמה ההורים מרוצים" דרך אגב לקחת שנצלים שאמא שלך טרחה ועבדה זה גם ראוי להערכה, היא דפקה כל אחד באהבה, הורים מאד אוהבים לתת רק לפעמים הילדים שוכחים את הגבול הדק, ולכן חשוב לעלות את זה

ברור שיש הרבה זוגות מיוחדים וגם אני גרתי 10 דק' מההורים וכמעט לא זוכרת שלקחתי מהם דברים (ההפך, אני הבכורה במשפחה ברוכה ולא הצלחתי לבשל כמויות קטנות אחרי החתונה אז כל יום שלחתי לאמא שלי סירים שלמים לא. צהרים של מחר כי הרגשתי שלבעלי אני צריכה לבשל טרי...) ועם כל זה אני מרגישה שהמרחק עשה לי טוב. ושיהיה ברור שעדיין יש לי רגעים קשים אחרי מעל ל-7 שנים... ויותר מזה אני גם לא זוכרת שההורים התערבו לנו במשהו...
אבל עם זה נזכרתי בכמה סיפורים..
בחברה שלי שחצי שנה אחרי החתונה דיברתי איתה בטלפון והיא ניתקה את השיחה כדי ש'לא תשכח להגיד לאמא שלה להזמין לה גם עוף טחון בנוסף לעופות הרגילים שהיא אמרה לה בבוקר'
ובחברה אחרת שג"כ הייתה חיה ע"ח ההורים וכשהיא הייתה אחרי לידה היא אמרה לאבא שלה שבחנות X יש מבצע על טיטולים אז האבא ענה לה שהוא מוכן לתת לבעלה את האוטו כדי שילך לקנות אז הבעל סינן בין השיניים: הוא לא מבין שאין לנו כסף... (וכל זה ליד החברה הזו"צית שבאה לבקר את היולדת הטריה)
זה אמנם סיפורים די חריגים אבל יש עוד דוגמאות מהסגנון הזה ששמעתי...

 

[BIZZARC- עשירה]

אבל עם זה נזכרתי בכמה סיפורים..
בחברה שלי שחצי שנה אחרי החתונה דיברתי איתה בטלפון והיא ניתקה את השיחה כדי ש'לא תשכח להגיד לאמא שלה להזמין לה גם עוף טחון בנוסף לעופות הרגילים שהיא אמרה לה בבוקר'
ובחברה אחרת שג"כ הייתה חיה ע"ח ההורים וכשהיא הייתה אחרי לידה היא אמרה לאבא שלה שבחנות X יש מבצע על טיטולים אז האבא ענה לה שהוא מוכן לתת לבעלה את האוטו כדי שילך לקנות אז הבעל סינן בין השיניים: הוא לא מבין שאין לנו כסף... (וכל זה ליד החברה הזו"צית שבאה לבקר את היולדת הטריה)
ויש לי עוד המון דוגמאות מהסגנון הזה ששמעתי...

חשבתי שרק בעיתון מביאים כאלה סיפורים---

 

[malki a]

לטעמי לגור ליד ההורים אבל במרחק הליכה של 20 דקות
מנסיון מתוק

 

[הכי בעולם]

חשבתי שרק בעיתון מביאים כאלה סיפורים---

זה קים אוהו קים לפעמים ההורים מעודדים את זה, כיוון שזה משאיר את הילד/ ה קרוב ללב שלהם ( זוג צעיר) ופחות מאפשר להם להתפתח...
מטץאחלת הצלחה לכולללם!!

 

[שמחה לשמח]

זה קים אוהו קים לפעמים ההורים מעודדים את זה, כיוון שזה משאיר את הילד/ ה קרוב ללב שלהם ( זוג צעיר) ופחות מאפשר להם להתפתח...
מטץאחלת הצלחה לכולללם!!

ברוב המקרים ההורים מעודדים את זה בהתחלה,כשהזוג ממש צעיר.אבל בהמשך?!לא נראה לי...
יש אנשים שחושבים שאע"פ שהם התחתנו הם עדיין צריכים לחיות על חשבון ההורים והם לא קולטים שלפעמים ההורים עצמם בקושי מסתדרים,אז למה להוסיף להם עוד זוג+.... על החשבון?!
אני לא אומרת,אפשר להעזר פה ושם כשהם מציעים וכשזה מתאפשר להם,אבל לא להכריח אותם לתת ולחיות כאילו הם המכולת בחינם!

 

[אסתררר]

בלת"ק
יש לי אחות שגרה מאד רחוק ממנו ממש כמה חודשים אחרי החתונה והלידה - ילדה מאד מהר
ברור שזה גם ענין של אופי, אבל אני יכולה להגיד שחוץ משיחות וידאו במהלך השבוע אנחנו לא נפגשים איתם וזה לגמרי מעורר ציפיה וכיף כשהם מגיעים לכל שבת
מאשר עוד זוג שגר יחסית קרוב ומתראים לפחות פעמיים בשבוע בשביל ביביסיטיר (ולא יעזור כמה שלא רוצים לנצל, כשההורים ליד לא מסתדרים בלעדיהם....) אין מה לעשות, פחות מרגש לפגוש אותם ולפעמים קצת מעיק....
בכל אופן לגיס יש רשיון ורכב פרטי מה שהופך את הנסיעה להרבה יותר פשוטה וגם אפשר לעלות על הרכב בכל שעה ולקפוץ לביקור אם מתגעגעים
ועוד נקודה, בפריפריות אפשר למצוא דירות מהממות, רחבות ידיים במחירים של חצי מקלט בערים החרדיות....
הייתי אצלה, אין כזה אוויר ובריזה אצלנו, רחובות שקטים ונקיים, אני ממש התרשמתי!!!
כל אחד יעשה כשיקוליו ויכולותיו כי לבסוף זהו ענין מאד רחב ואינדיבדואלי
הצלחות

 

[פלאפונית]

לא לזרוק עליי עגבניות ...
אני גרה בירושלים כבר קרוב ל4 שנים ועדיין בכל הזדמנות שיש לי אני אצל שורצת אצל ההורים שלי (חגים .שבתות)
ממש קשה לי המרחק!!!
עד היום אני משגעת את בעלי שאולי נעבור חזרה ... (כאמור זה לא יקרה ככ בגלל עבודה וכו)
אבל כן זה בנה אותנו במחינת עצמאות ולא להיות תלותיים בהורים .
קשה זה בטוח
צריך תקופת התרגלות והסתגלות
וכמובן למצוא את מקומך בעיר ...

 

[tsm]

לאלה העצמאיים ולאלה שלא...
עצמאות היא מעלה אבל גם כשהיא במינון ובמידה... כמובן כל מקרה לגופו.
הוריך מתקשים לראותך פורחת מהקן על ההתחלה ?? נחרדים מהמחשבה ש"איך למען ה' תסתדרו?? " כאן זו ההזדמנות שלך לכבד אותם כפשוטו ולזכות במצוות כיבוד הורים ששכרה רב. נכון יש מחיר אבל הוא שווה הכל... ברוב המקרים לאחר תקופת זמן קצרה פגה החרדה וכשטוב לכם יחד, ההורים משחררים את החבל ונינוחים יותר...
להורים שבריאים בנפשם ישנה כמהה עזה לתת לילדם ובייחוד לאלה שגילו יתר עצמאות וגם בלי כוונה נתנו תחושה של "אני מצליח, לא צריך עזרה, אני גדול, אני יכול..."
דרכו וטבעו ופועלו של האדם מושתת על היררכיה וכשילד בלי כל כוונה חלילה להרע משנה את הסדר גובר בהם החשק לתת ול"הוכיח" שזהו תפקידם.
נורמטיבי לחלוטין, כן לעתים אנו העצמאיים צריכים לתת להם את הזכות להיות כאן בשבילנו להתחלה ולחוש אבא ואימא כמעשה בראשית...
ולאלה שלא...
זכיתם בהורים מדהימים שלרוב גם מגדלים עדר לא קטן אחריכם...גם כאן צריך מינון ומידה.
לפקוח עיניים ולראות מתי מתאים להם ומתי לא !! אימא או אבא לא אמורים לחזור הביתה למרכז שוק מחנה יהודה... המקרר והמקפיא הוא רכושם הפרטי (שארו בנפשכם שיכנסו לכם לארון האישי, בררר...)
האוכל, הבשרים, הירקות וכל שאר המוצרים נקנו לרוב לאחר עמל ויזע...(ומי שהוריה הם רוטשילד שתקום...)ומחשבה.
הם אוהבים אתכם אהבת נפש אבל לפעמים רוצים רק כוס קפה חם ושקט להשיב נפש ואין ידם משגת... הם מתבגרים ורוצים לנוח מוקדם יותר אך החגיגה נמשכת...
ונתון נוסף שכדי לקחת בחשבון- הילדים שנותרו עדיין בבית...
אין להם לאן ללכת !!! פרטיותם במקרים שכאלה נהרסת והדבר היחיד שהם משתוקקים לו הוא להכנס לחדרם לסגור את הדלת, או גרוע יותר להתאייד...

שני הצדדים,
פקחו עיניים גלו רגישות לפני כל החלטה,
אפשר להיות עצמאי- זה טוב ובריא אבל עם הדבר כרוך בצער הוריכם ניתן לדחות מעט עד יעבור זעם.
אפשר ויש גם טוב להיות קרוב ותלוי, אבל תרגישו את השטח היו שם גם בשבילם, אל תתנו לזה להפוך להיות כביש חד צדדי שמוביל לאין מוצא...

בהצלחה !

 

[חני ליבוביץ]

זה נכון שאפשר לגור קרוב להורים ולבנות זוגיות והמון זוגות מאושרים הם ההוכחה
זה נכון שיש כיף גדול בלגור קרוב ולהנות מהמון יתרונות שהקירבה נותנת
אבל לכל אלו שהולכים רחוק
תדעו שאומנם יש דברים שאתם מפסידים
אבל יש דברים שרק המרחק נותן (כמו שיש דברים שהקירבה להורים נותנת)
פעם קראתי קטע של חיה הרצברג בו היא ממליצה לכל זוג לטוס לשנים הראשונות למקום רחוק ונידח
כשאין לך אף אחד חוץ מהבעל זה יכול ליצור תסכול אבל את מוכרחה למלא את החלל הזה בזוגיות
ואם בכל פעם שמשעמם אז קופצים להורים (הלא מתערבים, הנעימים והשמחים לארח) בונים עדיין זוגיות נהדרת אבל לא דומה ולא כמעט לבני זוג שמתחילת הדרך בנו את התהליך אחד על השני ועל השכינה שאם זכו, שורה בינהם
אין טעם להתכחש למחירים, לעיתים הם כל כך יקרים עד שהם לא שוים
אבל גם אין טעם להתכחש לתמורה. זוגיות כשמתרחקים מהמוכר והתומך הרגיל, נבנית בעוצמות אחרות
(כמובן שבמקרים של הורים מתערבים, קשרים שמייצרים סיכסוכים אז יש צורך להתרחק. דברתי על מקרים של משפחות חמות וומכות במינונים לא מזיקים. גם שם יש תועלת)

 

[איצוש]

כולם מדברים על הזוגיות ולהיות ביחד וכו וכו,
אבל אף אחד לא מזכיר את השקט והרוגע הנפשי המטורףףף שיש בפריפריות, בשונה מהלחץ הקיים במרכז וקצב החיים האינטנסיבי...
רק מי שטעם יבין למה אני מתכוונת...
(זוג ירושלמים שהתרחקו מרחק 3 שעות נסיעה.)

 

[אדם לעמל יולד]

כולם מדברים על הזוגיות ולהיות ביחד וכו וכו,
אבל אף אחד לא מזכיר את השקט והרוגע הנפשי המטורףףף שיש בפריפריות, בשונה מהלחץ הקיים במרכז וקצב החיים האינטנסיבי...
רק מי שטעם יבין למה אני מתכוונת...
(זוג ירושלמים שהתרחקו מרחק 3 שעות נסיעה.)

הזכירו את זה... וזה ממש נכון. (צפוני לשעבר)

 

[מ...]

גם אם מחליטים לעבור למקום רחוק,-
קחו את זה כהרפתקה ולא כקושי,
ואז רק תהנו מזה..
בהצלחה!

 

[גמד]

מעניין מה היו התשובות, לו השאלה הייתה נשאלת לגברים... לגור ליד הורי האשה,
התשובות ברובם צפויות.