מה אתם אומרים? מה הנקודה המרכזית שמבדילה בין סופר מצליח לאחד כזה שלא? תמונה להמחשה: חדר עבודה של הסופר

סביר להניח שהתגובות כאן יעסקו בעיקר בכישרון וטיפוחו, רוצה לענות דווקא נקודה אחרת: רצון ומוטיבציה. בלעדיהם - לא משנה כמה מוכשר תהיה, ובאיזה ענף תעסוק - ההצלחה תהיה מוגבלת מאוד. הרצון והמוטיבציה מפתחים גם אהבה לתחום, חיבור ותשוקה להשקיע ונכונות לצעוד בדרך עד ההצלחה, שפעמים אינה קצרה. המון הצלחה!

מעבר לסיעתא דשמיא שבאמת חובה חובה, כי היצירה יכולה להיות הכי מדהימה ועדיין לא להצליח. וכן להפך כמובן. לדעתי עקביות חשובה מאוד. יש כאלה שמוציאים ספר ראשון, וזה מצליח או פחות. ואז ממשיכים להוציא, מידי שנה. ולאט לאט מתחילים להכיר אותם, ולחכות לספר הבא... ויש כאלה שמוציאים ספר, ומפסיקים ורק אחרי חמש שנים עוד ספר. אנשים לא באמת ידעו מי הם. זה לא הכל, כמובן. אבל סיבה כן מאוד עיקרית.

מעבר לסיעתא דשמיא שבאמת חובה חובה, כי היצירה יכולה להיות הכי מדהימה ועדיין לא להצליח. וכן להפך כמובן. לדעתי עקביות חשובה מאוד. יש כאלה שמוציאים ספר ראשון, וזה מצליח או פחות. ואז ממשיכים להוציא, מידי שנה. ולאט לאט מתחילים להכיר אותם, ולחכות לספר הבא... ויש כאלה שמוציאים ספר, ומפסיקים ורק אחרי חמש שנים עוד ספר. אנשים לא באמת ידעו מי הם. זה לא הכל, כמובן. אבל סיבה כן מאוד ע אז באמת זאת בדיוק הנקודה שחשבתי עליה כאשר פתחתי את הדיון. ממש הוצאת לי את המילים מהפה :) אני חושבת שבמילה אחת אפשר לומר שמה שמייחד סופר מצליח זה שהוא כותב. פשוט יושב וכותב, בקיץ ובחורף עם השראה או בלעדיה. שמעתי בקורס כתיבה אחת שכדי להצליח צריך לכתוב 1000 מילים ביום לפחות. העיצה הזאת נדמה לי העיצה הכי טובה ונכונה לסופרים המתחילים ולאלו שכבר עמוק יותר בתחום. ועוד משהו מהנסיון שלי, אבל זה כבר ממש לא אוביקטיבי. העיקר והכי קשה זה לבנות את העלילה. התיאורים הספרותיים האומנתיים, העשירים, העמוקים והמרגשים יבואו אחר כך...