מה הכי הרבה מדבר אל הקורא

haozar · 7/3/11

מה הכי הרבה משפיע על הקורא ומדבר אליו

מה הלשון הנכונה לכתוב בספר שירגיש הקורא שהדברים מדברים אליו או עליו

אתה בטח רוצה להישתנות...

אנחנו בטח רוצים להישתנות...

אתם בטח רוצים להישתנות...

יש אנשים שמאוד רוצים להישתנות...

again · 7/3/11

לדעתי "אנחנו"

היוצרת81 · 7/3/11

לדעתי ה"אתה". אדם בדרך כלל חושב על עצמו

שריל'ה · 7/3/11

גם לדעתי
ה"אתה"...
מדבר יותר..

alizae · 7/3/11

"אנחנו" כי כך מראה שאת מבינה את הקורא וחושבת כמוהו.

מiכר · 7/3/11

בדוגמא של "להשתנות",
שזה אומר שינוי מוסרי,
כל ביטוי שאינו "אנחנו" מתפרש כהטפה מתנשאת.

דניאל נ · 7/3/11

נכתב ע"י haozar;536040:
מה הכי הרבה משפיע על הקורא ומדבר אליו

מה הלשון הנכונה לכתוב בספר שירגיש הקורא שהדברים מדברים אליו או עליו

אתה בטח רוצה להישתנות...

אנחנו בטח רוצים להישתנות...

אתם בטח רוצים להישתנות...

יש אנשים שמאוד רוצים להישתנות...

אני חושב שבשינוי מוסרי אולי הכי נכון להביא דוגמא אישית ממנה הקורא יוכל לקשר לעצמו בלי כל הרגשה של ביקורת וכדו'

תקוה · 7/3/11

במקום המילה בטח לכתוב וודאי

דניאל נ · 7/3/11

נכתב ע"י פריידי;536207:
במקום המילה בטח לכתוב וודאי

ובמקום רוצה לכתוב חפץ

ובמקום אתה = הינך
לסיכום : הינך וודאי חפץ להשתנות
( רק לשם הבהרה אחרי פורים המצב רוח שלי יחזור לנורמה )

תרצה · 7/3/11

השאלה היא על מה מדובר בספר, איזה סוג של שינוי? ומה צורת ההגשה של כל הנושא - מתוך איזה נקודת מבט?
אבהיר כוונתי: כשקראתי ספר פסיכולוגיה שרצה לתת דרך חדשה להתמודדות עם עצבות, הוא נקט בלשון "אתה בטח" וכו' וזה חיבר את הקורא לספר - כאילו הכותב מדבר אלי באופן אישי. לא היתה בזה התנשאות - כי הוא גם דיבר על עצמו, והוסיף - אתה בודאי גם הרגשת לפעמים כך וכך, ובטח גם אתה רוצה לשנות וכו'...
כך שהסגנון של המשפט הזה תלוי בכל הסגנון של הספר, ולא רק במטרה המרכזית שלו.

א.ת. פ. · 7/3/11

גם לדעתי ברור ש"אנחנו" זה מה שמתאים פה,
השאר נשמע כהטפה...

obyektiv · 7/3/11

כשאתה רוצה לשנות

yiskaaryeh · 7/3/11

אם מדובר על ספר שמעביר מסר לקורא- אף אחד לא אוהב הערות... ולכן כדאי לדבר בלשון רבים ''אנחנו''(לא ישיר). וכל אחד לוקח את המסרים לעצמו, זה יותר עקיף....

שיר770 · 7/3/11

להשתנות---
אני, אתה, ובעצם... מי לא?

אביה · 8/3/11

אנשים מאד רוצים להשתנות..
(ולא-יש אנשים)

לפניה ישירה יש כוח מזערי לעומת מסר עקיף
ככה שלעניות דעתי-כדאי לסנן לכתחילה את האתה, אתם

נוי · 8/3/11

"אנחנו" מזכיר לי את המנהג המעצבן של המורה שלנו לפסיכולוגיה (כנראה היום בדימוס) על כל דבר שרצתה להבהיר להדגיש, ולהטיף אמרה:"אנחנו" נראה לי שאפילו על עניין פעוט כמו "לפתוח את החלון" ביקשה בל' רבים. המינון המוגבר גרם לגיחוך וללעג (פנימי, אנחנו דור מחונך) לכן אישית, "אתה" נשמע לי יותר טוב, אבל כנראה שזה גם תלוי במינון.

haozar · 8/3/11

מעניין מאוד, שמתי לב שהרבה אנשים, עד כמה שאני מכיר, נמשכים לקונטרסים של הרב שיק מיבניאל, אולי משום שהוא מדבר בלשון נוכח!

israel10 · 8/3/11

לדעתי

הנוסח של האתה
זה דיבור ישיר בלי הרבה כוונות

שוקולד לבן · 8/3/11

כתיבה בסגנון אתה נפוצה היום יותר ויותר.
(אחת הדוגמאות הטובות היא המכתבים שמצורפים לפרסומי הידברות, על דף חלק בכתב פרנקריל פשוט - שאגב עומדת מאחוריהם תפיסה שלימה).

כמו שכתבתי כאן בעבר - בעברית היא מכניסה לדילמת היוניסכס.
בכל מקרה, כשכותבים ל'אתה' קל להדרדר לקיצ'יות, וכדאי להזהר.