הבת שלי בת 3 התחילה להיות בררנית באוכל, אומרת "איכס" ו"לא בא לי", וזה לאוכל שתמיד הייתה מאד אוהבת. מציינת שזו ילדה שאוהבת בד"כ מלפפון, ופלפל שקדים ותפוח.... מה שההורים שלה אוכלים. וארוחת צהריים טעימה ומזינה זה משהו שתמיד ששה עליו. אך משהו השתנה, ומרגיש לי שזה מגיע מהגן. את האמת אין לי מושג מה מגישים שם בדיוק והיא לא בדיוק בעניין לספר. אני מבינה שהאוכל לפחות משתדל להיות בנורמה בריאה והוא לפי כללי הזנה כאלה ואחרים, אך כמה הוא מתועש? האם היא מקבלת שם מנת בריאות יומית או משהו שרחוק מזה?? זה בלי קשר לבררנות שכנראה חיקוי אחד על אחד של החברות בגן...
יצוין כי אני לא מצפה למשהו מי יודע מה, רק מספיקים לי הביסלי והסוכריות ואני כן מצפה שהאוכל מעבר לזה יהיה משהו הגיוני יותר. שבבית תאכל כרגיל ולא תחליט שתם העידן הזה.
ובאותו ענין- עד גיל שנתיים, הילדה לא הכירה צורת ביסלי.. הכול מגיע מהגן. האם לא הגיע הזמן לעשות לזה סוף..???? יום הולדת ואמא של שבת וכפרס על התנהגות למופת...
ואני לא מהאימהות ההיסטריות שחטיפים וכאלה לא עוברים על סף ביתן.. אבל פה זה ממש נראה לי מוגזם!
אשמח לחוות דעתכן.
יצוין כי אני לא מצפה למשהו מי יודע מה, רק מספיקים לי הביסלי והסוכריות ואני כן מצפה שהאוכל מעבר לזה יהיה משהו הגיוני יותר. שבבית תאכל כרגיל ולא תחליט שתם העידן הזה.
ובאותו ענין- עד גיל שנתיים, הילדה לא הכירה צורת ביסלי.. הכול מגיע מהגן. האם לא הגיע הזמן לעשות לזה סוף..???? יום הולדת ואמא של שבת וכפרס על התנהגות למופת...
ואני לא מהאימהות ההיסטריות שחטיפים וכאלה לא עוברים על סף ביתן.. אבל פה זה ממש נראה לי מוגזם!
אשמח לחוות דעתכן.