מה ההבדל בין "למוד" לבין "לאמוד"?

מימי זו · 23/10/15

אם ישנו הבדל...
תודה

ערך רב · 23/10/15

"למוד" פירושו למדוד (ראה תענית ח, ב: הנכנס למוד את גרנו).
"לאמוד" פירושו לשער, להעריך (מלשון אומדן)
[והם שני הפכים, כי תמיד אומדים כשלא מודדים.]

אפשרי · 23/10/15

נכתב ע"י ערך רב;1814310:
"למוד" פירושו למדוד (ראה תענית ח, ב: הנכנס למוד את גרנו).
"לאמוד" פירושו לשער, להעריך (מלשון אומדן)
[והם שני הפכים, כי תמיד אומדים כשלא מודדים.]

'למוד' זו גם גירסה ארמית יותר לדעתי, שלא מקובלת בעברית היום, חוץ מכתיבה תורנית שמשלבת ארמית

מימי זו · 23/10/15

נכתב ע"י אפשרי;1814354:
'למוד' זו גם גירסה ארמית יותר לדעתי, שלא מקובלת בעברית היום, חוץ מכתיבה תורנית שמשלבת ארמית

אני צריכה את זה בשביל טקסט שמתאר את ימי הנביאים.

עדיאל · 23/10/15

למוד זה מדויק, לאמוד זה בערך. לא קרב זה אל זה.

GRN · 23/10/15

נכתב ע"י עדיאל;1814411:
למוד זה מדויק, לאמוד זה בערך. לא קרב זה אל זה.

מקובלני מאימי, בעלת תואר בלשון עברית, שבשפה העברית כל שורש משמש לחיוב ולשלילה. הרי לנו דוגמא נאה, ומי שרוצה יכול להוסיף כאן עוד דוגמאות.

עדיאל · 23/10/15

נכתב ע"י GRN;1814464:
מקובלני מאימי, בעלת תואר בלשון עברית, שבשפה העברית כל שורש משמש לחיוב ולשלילה. הרי לנו דוגמא נאה, ומי שרוצה יכול להוסיף כאן עוד דוגמאות.

חידוש עצום. יש לך דוגמאות נוספות?

זה מתקשר נפלא לעניין שני הקצוות שטבע הבורא בכל יהודי ובכל ענין יהודי, כנודע מספרים.

שמואל גרינשטיין · 23/10/15

עוד דוגמאות

השורש פ.ק.ד - נפקד - חסר, התפקד - נכח.
השורש ח.לש. - חלוש - רפה, חסר כח, לחלוש - לשלוט

בטוחה שעוד מעט אזכר בעוד...
חני

Ruty Kepler · 23/10/15

לסקל - פעולה הפוכה ל'לסקול' (כשמסקלים את השדה, מוציאים ממנו את האבנים והמכשולים החוצה. וכשסוקלים מישהו, משליכים עליו את האבנים...)
'להשריש' זה ההפך מ'לשרש' - לעקור.

שירי12 · 23/10/15

אני חושבת ש"למוד" ו"לאמוד" לא מגיעים מאותו השורש.
למוד נשמע לי מ.ד.ד, אני טועה?
ולאמוד זה ודאי א.מ.ד.

מימי זו · 23/10/15

דבש- סמל למתוק.
הדביש- דבש שהחמיץ.

חיה דרליך · 23/10/15

ב"ה

לקלס = להלל
לעג וקלס

ערך רב · 23/10/15

נכתב ע"י שירי12;1814551:
אני חושבת ש"למוד" ו"לאמוד" לא מגיעים מאותו השורש.
למוד נשמע לי מ.ד.ד, אני טועה?
ולאמוד זה ודאי א.מ.ד.

את לא טועה. את מדייקת, וכפי שביארתי לפני כן.
למוד הוא קיצור של למדוד, כיון שהוא מפעלי הכפל מ.ד.ד. כפי שכתבת,
וכמו "ויגל את האבן" במקום ויגלול, לכוף במקום לכפוף, לבור במקום לברור (לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, רש"י בראשית יא, א) וכהנה רבות.

חגי פאהן · 24/10/15

בעזהי"ת

נכון, למוד ולאמוד זו לא דוגמה לשורש בעל משמעות הפוכה.
ולמוד זו לא ארמית אלא עברית. אם כבר אז לאמוד, שלא זכור לא לי ולא לתורת אמת שורש כזה במקרא. ממה הוא נגזר? אולי מלמוד?

מרכז שטרן להורות קלה · 25/10/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1814960:
בעזהי"ת

נכון, למוד ולאמוד זו לא דוגמה לשורש בעל משמעות הפוכה.
ולמוד זו לא ארמית אלא עברית. אם כבר אז לאמוד, שלא זכור לא לי ולא לתורת אמת שורש כזה במקרא. ממה הוא נגזר? אולי מלמוד?

אם כך, בכלל שהביאה GRN מאמה, לא נוגע למקרה זה.
אבל בשאר הדוגמאות, זה ממש מדהים!
יישר כח על המידע!

וכיון דלית מילתא דלא רמיזא באורייתא, מי מוצא היכן כתוב כלל זה אצל רבותינו הדקדקנים?

avram · 25/10/15

המקור של למוד הוא מזכריה פרק ב פסוק ו
[FONT="EFT_Netsach Neria","EFT_Pnina","Fb Sfaradi","Guttman Stam"]וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ [/FONT]
פירוש הרד"ק:
למד מקור מן מדד כמו לרוס את הסלת מן רסס רב לכם סוב מן סביב

GRN · 25/10/15

נכתב ע"י ערך רב;1814607:
את לא טועה. את מדייקת, וכפי שביארתי לפני כן.
למוד הוא קיצור של למדוד, כיון שהוא מפעלי הכפל מ.ד.ד. כפי שכתבת,
וכמו "ויגל את האבן" במקום ויגלול, לכוף במקום לכפוף, לבור במקום לברור (לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, רש"י בראשית יא, א) וכהנה רבות.

השורש העברי מקורו מ2 אותיות, לכן יתכן עדיין שהשורש הבסיסי הוא אותו שורש.
בלנ"ד אשאל את אמא שלי לגבי דוגמאות נוספות.

ערך רב · 25/10/15

נכתב ע"י אורי ש;1815314:
וכיון דלית מילתא דלא רמיזא באורייתא, מי מוצא היכן כתוב כלל זה אצל רבותינו הדקדקנים?

בבקשה:
רש"י שמות כז, ג (באדיבות תורת אמת):
לדשנו. להסיר דשנו לתוכה... כי יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון, לשמש בנין וסתירה, כמו ותשרש שרשיה (תהלים פ, י.), אויל משריש (איוב ה, ג.), וחלופו, ובכל תבואתי תשרש (שם לא, יב.). וכמוהו בסעיפיה פוריה (ישעיה יז, ו.), וחלופו מסעף פארה (שם י, לג.), מפשח סעיפיה. וכמוהו וזה האחרון עצמו (ירמיה נ, יז.), שבר עצמיו. וכמוהו ויסקלוהו באבנים (מלכים-א כא, יג.), וחלופו סקלו מאבן (ישעי' סב, י.), הסירו אבניה, וכן ויעזקהו ויסקלהו (שם ה, ב.). אף כאן לדשנו להסיר דשנו, ובלע"ז אדשצדר"יר:

וכן בבבא מציעא לח, א
והדביש. יצא טעם דובשנו והחמיץ אשמלי''ר בלע''ז. (כדאתמר) (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש - תעקר שרשיה. וכמו עד לא ירתק חבל הכסף (קהלת יב) - יפתחו רתוקות עבותיה:

ראה גם רמב"ן ויקרא כ, ז לגבי שורש "חסד".