מה אתם אומרים על צורת ניקוד כזו?

[תיבת נח]

לא, כי פסול (עם חיר"&#1511 מלשון פֶּסֶל הוא מבנין הכבד, ומופיע בחיר"ק, דגש ומלאפו"ם, ואילו פסול מלשון שלילה, הוא מבנין הקל, ומופיע בחול"ם וסגו"ל, פֹּסֶל, או בלשון נקיבה פסילה.

חיפשתי ופשפשתי ולא מצאתי כלל מילה בתנ"ך של "פׂסֶל", זו מילה המופיעה רק במשנה ובתלמוד, ומנלן היאך לנקדו??...

 

[אפכא מסתברא]

לא מובן לי מה הבעיה ב"פִּסּוּל" גם למשמעות השניה; אם יש "קישור" - צורת פיעל כשהפועל בקל (לדעתי זה בא במקורות מ"קושר" ולא מ"מקשר"), ו"איסור" מ"אוסר", למה לא יבוא "פיסול" מ"פוסל"? ומה בכך שיש למלה זו שתי משמעויות - וכי היא "בת יחידה" בלשון הקודש?

 

[געוואלדיג]

חיפשתי ופשפשתי ולא מצאתי כלל מילה בתנ"ך של "פׂסֶל", זו מילה המופיעה רק במשנה ובתלמוד, ומנלן היאך לנקדו??...

על פי חכמת הדקדוק, אם נמצא מלה אחת במקרא אשר מתנהגת כאחד הבנינים, אזי נוכל להקיש ממנה על האב או על התולדה. לדוגמה, אנו אומרים וזדים 'טיבעת'. מלה זו הרי לא נמצאת במקרא, מנין להם לחז"ל שנֹאמר 'טיבעת' ולא 'טבעת' בקמ"ץ הטי"ת? אלא מכיון שמצינו 'טובעו' בים סוף על כן נקיש מזה. - בנין טֻבע תולדה של בנין טִבע. נמצאנו למדים מן התולדה לאב.
אגב, אשמח מאד אם תפנני למקור שמצאת בחז"ל עם מלת פֹסל בחול"ם וסגו"ל (לא בצר"י), זה יחזק את דברי.

 

[שג]

תן דוגמא של חירוף וגידוף למשל?

לדוגמא. ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו. האומר "שֶבָּרָאנוּ"??!! והרבה אנשים לא מבחינים בזה!

 

[געוואלדיג]

בהרבה סידורים ב"אין כאלקינו", נוסף יו"ד הרבים בתואר "כאדונינו", וזה נראה כמתפלל להרבה רשויות, ויש להגיה הסידורים האלה "כאדוננו" - יחיד.

 

[געוואלדיג]

שבתי וראיתי שלכאורה אין הדברים חמורים כל כך, כי גם יחיד מתארים "אדונים" - "ואם אדונים אני איה מוראי" (מלאכי א, &#1493.

 

[תיבת נח]

כיון שהאשכול כבר הוקפץ אחזור קצת למעלה [משום מה לא הבחנתי בתגובות שהגיעו לאחר תגובתי]
הגיב גי...
"אגב, אשמח מאד אם תפנני למקור שמצאת בחז"ל עם מלת פֹסל בחול"ם וסגו"ל (לא בצר"י), זה יחזק את דברי"
שבתי וראיתי שאכן טעות בידי, ואכן אין במשנה ובתלמוד מקום שבו פסל מופיע בחול"ם וסגו"ל, כי אם בחולם וציר"י, [חשבתי בתחילה קצת ראיה מגודלת ופוקסת, [שורשה ענין פיקוס] אך התבונתתי שאף פוסלת תופיעה בסגו"ל, כך שאין ראיה.
אינני חזק כ"כ בדקדוק כפי שהנך רואה....

 

[געוואלדיג]

דוקא צדקת במקצת, כי השמות של בנין "גודלת" וכן "פוקסת" הם "גֹּדֶל", "פֹּקֶס", (ולא גידול, פיקוס, שזה יצוייר רק אם היה כתוב במשנה "מגדלת" "מפקסת").
מכל מקום אין להקיש מכאן לשרש פ.ס.ל. וצריך לשפוט לפי אופן הופעת בניניו הוא.

 

[תיבת נח]

לא הבנתי מדוע פוקסת שורשה מ פֹקֶס, לכאורה מהמשנה ריש מעשרות משמע שזה פיקוס שהרי משמעות פוקסת הוא בדיוק המשמעות של (פ"א מ"&#1492 "משיפקסו"

 

[געוואלדיג]

תקצר היריעה מלהרחיב כאן על תכונות שבעת הבנינים שבפעלים. ההבדל בין פוקס לפיקוס הוא, שהראשונה מבנין הקל והשניה מהבנין הכבד הדגוש. אם מצינו פעם אחת במשנה פוקסת, אין אנו יכולים לטעות בניקוד של מלה זו, והיא מראה על עצמה ועל כל השורש שלה שהיא מבנין הקל. ולכן אם נמצא פעם אחרת המלה "משיפקסו", ננקד אותה כבנין הקל, דהיינו "מִשֶּׁיִּפְקְסוּ", ולא "מִשֶּׁיְּפַקְּסוּ" או "מִשֶּׁיְּפַקֵּסוּ" שכך מנקדים בנין הכבד.